"פיתוח אג'ילי הוא הכרח היום"

"פיתוח אג'ילי הוא הכרח היום של כל חברה שרוצה לעמוד בלוח הזמנים המטורף של פיתוח גרסאות – לא בתוך שנים, אלא בתוך חודשים, שבועות, ימים ובמקרים מסוימים אפילו שעות. צריך לדעת כיצד לבצע את הפיתוח הזה באופן הנכון", אומר יובל ירט, יועץ בחברת אג'יילספארקס. ירט, שכיהן בעברו כסמנכ"ל פיתוח במספר חברות בולטות, היה אחד הדוברים במפגש פורום CTO של קבוצת אנשים ומחשבים, שנערך הבוקר (ה') בתל אביב.

"הרבה ארגונים עוברים לפיתוח אג'ילי כדי לשפר את המוצר, ולהדק את הקשר בין הפיתוח לחברה", הסביר ירט. "עם זאת, כשזה לא נעשה כהלכה – זה עלול לפגום בפרויקט. דוגמה למורכבות בגישה האג'ילית, היא האינטגרציה: בתוכנה יש הרבה אי-ודאות ולא תמיד יודעים כמה זמן יקח לעשות כל מהלך. כך, האינטגרציה הופכת למורכבת אפילו יותר מהעבודה על המודול הפסציפי. אם מגיעים לאינטגרציה רק בסוף, אנחנו לומדים על הבעיות מאוחר מדי".

לדברי ירט, "יש אוסף של שיטות שונות ליישום הפיתוח האג'ילי. השיטה הפופולרית ביותר היא SCRAM. לפי גישה זו, אם אני האחראי – אחלק את ארגון הפיתוח לצוותים קטנים. את המוצר, התכונה או הפרויקט שצריך לבצע עבור הלקוח, אשבור לחלקים קטנים, כאשר כל אחד מהם הוא מיני-תכונה. זאת, במקום לבצע תכנון, אפיון ופיתוח לכל הפרויקט יחד. גם את לוח הזמנים של הפרויקט יש לחלק לחתיכות קטנות – ספרינטים או אינטראקציות. צריך להכין רשימת תכונות מתועדפת".

הסכנה היא, הסביר, שהחלוקה לצוותים קטנים עלולה לגרום לכך שחברי כל אחד מהם בנפרד לא יראה מה האחרים עושים ולא יהיה מתואם איתם. בנוסף, ציין, כל צוות מסתכל על התכונה הקטנה שהוא מבצע ולא רואה את האינטגרציה הכללית. בעיה נוספת היא, שאנשים רואים עד סוף הספרינט – מקסימום שבועיים קדימה, ולא את התמונה הגדולה. לכן, קבע ירט, לעבוד 'סתם' לפי שיטת SCRAM זה לא מספיק. צריכה להיות תרבות אג'ילית בסביבה של אנשים העובדים ב-SCRAM.

"כדי ש-SCRAM יעבוד טוב, צריך לקחת פרקטיקות הנדסיות", אמר ירט. "הכוונה היא לבנות איכות באוטומציה, לקיים אינטגרציה מתמדת, ביקורת עמיתים וכו'. מעל להכל יש לנו ניהול רזה – אל תסתכלו רק על מה שקורה בתוך הצוות, אלא הסתכלו על הכל מקצה לקצה – מהשלב של הרעיון ועד לשלב שבו המערכת באוויר".

מוטי פנחס, האחראי על קבוצת פיתוח תשתיות באמדוקס (Amdocs), סיפר מניסיונו על מעבר משיטת פיתוח מסורתית לשיטה האג'ילית, המבוססת SCRAM. לדבריו, "עברנו מארגון שייצר גרסאות ארוכות וכבדות, לארגון הרבה יותר רזה מבחינת ההיררכיה. אמדוקס מבוססת היום על צוותי SCRAM מולטי-דיסציפלינאריים. עברנו לפיתוח תוכנה איטרטיבית, כלומר מתן תוצאה כל תקופה קצרה יחסית. כך, האינטגרציות בין המודולים השונים קורות הרבה יותר מוקדם".

לסיום, סיפק פנחס מספר טיפים למבקשים לעבור לשיטה האג'ילית. לדבריו, צריך ללכת ולראות בעיניים, כמנהל, כיצד מתקדם הפרויקט ולא להסתמך על דוחות. כמו כן, אמר, יש לדאוג שיש לך את האנשים שמסוגלים לעבוד בסביבה הזו – לא כולם מתאימים לכך.