בחסות הטכנולוגיה: בשר בלי רגשות אשמה

תעשיות החלבון האלטרנטיבי משגשגות כיום ולישראל יש חלק מהותי במגמה ● השקעה בתחום עשויה להניב תשואה גבוהה אבל גם לסייע לשקם את כדור הארץ - מדוע?

09/09/2021 10:53
שירה לב-עמי, מומחית לטכנולוגיות סביבה ואקלים. צילום: אינגה אבשלום שיליאן

אוכלוסיית העולם גדלה במהירות ואיתה גם צריכת החלבון, כאשר חלק משמעותי מן הגידול הינו בצריכת חלבון מן החי. לפי תחזיות בדו"ח הפורום הכלכלי העולמי, צריכת הבשר הכוללת בעולם צפויה לעלות בכ-50% עד שנת 2050, כאשר עיקר הגידול צפוי בסין ובמדינות מתפתחות אחרות.

העולם מתחיל לדבר על ההשפעה הסביבתית החמורה של בשר וחלב למאכל, ובפרט על הנזק האקלימי כתוצאה מגזי החממה הנפלטים מתעשיית החקלאות האחראית לייצורם. בשר אדום (הכולל גידול פרות, כבשים ועיזים) הינו מקור גדול במיוחד לפליטת גזי חממה, בשל המתאן הנפלט בתהליך העיכול. כ-15% מגזי החממה שמקורם בהשפעת האדם – גזי חממה אנתרופוגניים –  מגיעים מתעשיית המזון מן החי. גידול בקר מביא גם לזיהום סביבתי, בעיקר במדינות בהן אין חוקים סביבתיים הנוגעים לניהול פסולת. יתרה מכך, כשליש מן הקרקע הניתנת לשימוש על פני כדור הארץ משמשת עבור גידול בקר ומזון לבקר, והצורך בקרקע זמינה לגידול מזון למאכל בקר הינו המניע העיקרי לבירוא יערות, עם השלכות מרחיקות לכת של פליטות גזי חממה והשפעה על המגוון הביולוגי.

בשר אלטרנטיבי לטובת המאבק במשבר האקלים. אילוסטרציה: BigStock

בשר אלטרנטיבי לטובת המאבק במשבר האקלים. אילוסטרציה: BigStock

התזונה הנוכחית תמשיך לגרום למשבר אקלים

הסכם פריז, השואף להגביל את ההתחממות הגלובלית אל מתחת ל-2 מעלות צלזיוס מעל הרמות הפרה-תעשייתיות (ובעדיפות מתחת ל-1.5 מעלות), מחייב הפחתה מהירה של פליטת גזי חממה. מחקרים שונים וכן דו"ח האקלים האחרון של האו"ם (AR6), מראים שאפילו אם פליטות גזי חממה כתוצאה מדלקים מאובנים (פוסילים) היו נעצרות באופן מיידי, המגמות הנוכחיות של מערכות המזון הגלובליות היו מונעות עמידה ביעד של 1.5 מעלות, ועד סוף המאה מאיימות גם על היעד של 2 מעלות.

המטרה למצוא תחליפים לתעשיית הבשר המזהמת, ולמצוא פתרונות שיוכלו להאכיל את כל אוכלוסיית העולם.

השוק הגלובלי לחלבון אלטרנטיבי גדל במהירות ומושך משקיעים. בשנת 2020, היקף שוק החלבון האלטרנטיבי מן הצומח עמד על 21.5 מיליארד דולר. ענף תחליפי החלב מן הצומח עמד על 16.9 מיליארד דולר ותחליפי הבשר על 4.6 מיליארד. לפי חברת מחקרי השוק Barclays, שוק תחליפי הבשר צפוי להגיע ל-10% משוק הבשר הגלובלי עד שנת 2030 ויעמוד על כ-140 מיליארד דולר.

תעשיית החלבון האלטרנטיבי המתפתחת כיום כוללת מספר סוגי טכנולוגיות עיקריות:

תחליפי בשר מן הצומח – פתרונות המבוססים על חלבונים צמחיים (לדוגמא אפונה), תוך פיתוח טכנולוגיות ייצור המדמות טעם וחוויה של בשר. חלק מן הפתרונות אף מייצרים את המוצר המוגמר באמצעות הדפסת תלת-ממד, בכדי לייצר "מבנה" ומרקם הדומים למוצרי בשר כדוגמת סטייק או מנת דג.

בין החברות המובילות:

חברת SavorEat, שהוקמה בשנת 2018 על ידי רחלי וייזצמן, עודד שוסיוב ועידו ברסלבסקי, מייצרת המבורגרים צמחיים איכותיים.

חברת Redefine Meat, שהוקמה בשנת 2018 על ידי אשחר בן-שטרית, מפתחת טכנולוגיית הדפסת תלת-ממד לבשר מן הצומח.

חברת Zero Egg, שהוקמה בשנת 2018 על ידי תמי מירון, לירון נמרודי ועמיאל דוד, ממוקדת בתחליפי ביצים מן הצומח. ביצים משמשות במגוון רב של מוצרים ביתיים ותעשייתיים (מאפים, עוגות ועוד), והאתגר הטכנולוגי ביצירת תחליפים מן הצומח כולל לא רק את הטעם אלא את המרקם החיוני של ביצים מוקצפות, והאווריריות שהוא מאפשר באפייה.

תחליפים מבוססי תסיסה (פרמנטציה) – פתרונות העושים שימוש בטכנולוגיה של גידול תאים על מצע, כמו שמרים לדוגמה, והם נפוצים בעיקר למוצרי חלב אלטרנטיבי.

בין החברות המובילות:

חברת Re-Milk, שהוקמה ב-2019 על ידי אביב וולף ואבי כוכבי, וגייסה סבב A בסוף 2020 בהיקף 11.3 מיליון דולר, מפתחת חלבון חלב הגדל במעבדה באמצעות תסיסה מיקרוביאלית.

חברת Imaginedairy, שהוקמה בשנת 2020 על ידי אייל אפרגן ותמיר טולר, מפתחת חלב הגדל על בסיס מיקרופלורה, ומתוגבר במערכת בינה מלאכותית (AI) שמסייעת לאופטימיזציה של הפיתוח. כיום, חלק מהאתגר בהבאת המוצרים לשוק הינו המחיר היקר של המוצרים והצורך לעבור משלב הפיילוט לייצור בקנה מידה משמעותי. מערכת ה-AI מסייעת ביצירת שיפור מתמיד של טכניקות הייצור בכדי לאפשר מעבר ל-Scale.

תחליפי בשר המיוצרים במעבדה – לקטגוריית פתרונות אלה מספר שמות – בשר מתורבת, בשר "נקי", באנגלית Cultured meat, in vitro meat. פתרונות אלה מתחילים מדגימת תאים שמקורם בחלבון המקורי, והם גדלים במעבדה על בסיס מצע הכולל נוטריינטים וחומרי גלם שונים.

בין החברות המובילות: חברת Aleph Farms הידועה, הוקמה ב-2016 על ידי דידיה טוביה ומפתחת סטייק מחלבון בשר מתורבת הגדל במעבדה.

חברת Future Meat מפתחת בשר ושומן במעבדה, וחברת SuperMeat שרוצה לענות על הצורך הישראלי בבשר עוף, ולפתח עבורנו שניצל ללא תרנגולות.

מפתחים ומשקיעים בו למען העתיד. חלבון אלטרנטיבי. צילום אילוסטרציה: BigStock

מפתחים ומשקיעים בו למען העתיד. חלבון אלטרנטיבי. צילום אילוסטרציה: BigStock

חלבון אלטרנטיבי – גאווה כחול לבן

האקוסיסטם הישראלי של חלבון אלטרנטיבי מתפתח, כאשר החברות מתרכזות בעיקר ברחובות, עם רוח גבית של משקיעים נלהבים, חממות חדשנות ייעודיות וחברות מזון המעוניינות להשתלב בשדה.

השקעות בחברות חלבון אלטרנטיבי בישראל גדלו פי שמונה בשנתיים האחרונות –  כאשר ההשקעות בתחום בשנת 2018 היו בהיקף של 14 מיליון דולר, ובשנת 2020 ההשקעה עלתה ל-114 מיליון דולר. למרות מגיפת הקורונה, סך ההשקעה בשנת 2020 כמעט שילש את עצמו ביחס לשנת 2019, עם גידול של 154%. הקטגוריה הגדולה ביותר הייתה חברות סטארט-אפ המתמחות בחלבון מן הצומח, אשר גייסו 77 מיליון דולר בשנה שעברה. שנת 2020 היתה יוצאת דופן גם בהנפקות – ארבע חברות חלבון אלטרנטיבי בחרו להנפיק בבורסה ונרשמו למסחר בבורסת תל אביב. חברות הסטארט-אפ בתחום החלבון האלטרנטיבי ממומנות על ידי קרנות הון סיכון מגוונות ורב-תחומיות. לאחרונה החלה להיווצר התמחות, כאשר קרן JVP (ר"ת Jerusalem Venture Partners) הכריזה על תחום החלבון האלטרנטיבי כאחד מתחומי ההתמחות אותם ברצונה לעודד, וכן הוכרז על הקמתה של קרן הון-סיכון ייעודית לתחום החלבון האלטרנטיבי – FoodSparks.

ישראל ידועה בזכות תעשיית הסייבר, וחזקה גם בבריאות דיגיטלית ועולמות נוספים. בהשקעה נכונה, נוכל להיות מובילים עולמיים בחלבון אלטרנטיבי. תעשיית החלבון האלטרנטיבי לוהטת, וחלק מסבובי ההשקעה האחרונים בחברות בתחום היו oversubscribed בצורה משמעותית. אם תצליחו להשתלב בסבב ולהשקיע בחברות הללו, תוכלו לקחת חלק ביצירת עתיד האוכל ובו-זמנית לסייע בבלימת הידרדרות אקלימית כוללת.

הכותבת היא מומחית בטכנולוגיות סביבה ואקלים, ומשקיעה בחברות סטארט-אפ בתחום החלבון האלטרנטיבי

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב
  1. אלי ויסברט

    השאלות הגדולות: האם החלבון האלטרנטיבי אינו דורש שימוש באנרגיה לייצור שלו? ואם כן כמה חום וגזי חממה יפלטו לסביבה בייצור תעשייתי המוני? האם לא תהיה פסולת מזיקה מהיצור שלו? ובסופו של יום האם האדם הממוצע שיאכל את המוצר יקבל את כל אבות המזון, המינרלים והוויטאמינים להם הוא זקוק.

אירועים קרובים