פיתוח ישראלי הופך רכבת מהירה שבולמת לתחנת כוח להפקת אנרגיה

הפיתוח של הסטארט-אפ E.B.S מבוסס על מערכות שליטה ובקרה חכמות, שיודעות לנתב את האנרגיה הנפלטת מרכבת אחת לשנייה ● אוניברסיטת בר אילן בוחנת את הרעיון, בשיתוף עם היזם

נתנאל וינצברג, מייסד ומנכ"ל E.B.S. צילום: יח"צ

הסטארט-אפ E.B.S (ר"ת Energy Braking Solutions) השלים באחרונה פיתוח של מערכת שיודעת להפיק אנרגיה חלופית מתנועתן ומבלימתם של כלי רכב, ובמיוחד רכבות.

בסיס הרעיון הוא היכולת לנצל את האנרגיה הקינטית שנפלטת מבלימתה של רכבת מהירה, לאגור אותה ולהעבירה לרכבת אחרת, מאיצה – מבלי לגרום לה לעצור. בכך הופכת הרכבת לגנרטור נע, שמעבר לתרומתו ליעילות תנועת הרכבות הוא מפחית את זיהום האוויר. כל הפעילות הזו מבוססת על מערכות תוכנה, שליטה ובקרה חכמות, שיודעות להעביר את האנרגיה הנפלטת מרכבת אחת לאחרת.

המערכת המוגנת בפטנט היא פרי פיתוח וניסויים של מנכ"ל E.B.S, נתנאל וינצברג. יצוין כי וינצברג הוא גם היזם והבעלים של החברה, שאותה הוא הקים בשנה שעברה בהשקעה מכספו הפרטי. E.B.S מעסיקה 10 עובדים ומפעילה חמישה קבלני משנה.

קיצור מרחק הבלימה ב-50%

"ההבנה שניתן לייצר אנרגיה תוך הפחתת הזיהום הנוצר כתוצאה מהחזרה לשימוש של מרביתה על ידי מערכת ייחודית מובילה ליעילות, מאחר שניתן לבלום את הרכבת ללא חיכוך פיזי", הסביר וינצברג.

יעילות אנרגטית - גם באמצעות אנרגיה שמופקת מרכבות. צילום אילוסטרציה: BigStock

יעילות אנרגטית – גם באמצעות אנרגיה שמופקת מרכבות. צילום אילוסטרציה: BigStock

"המערכת יודעת לעצור רכבת שנוסעת במהירות של 100 קמ"ש, תוך קיצור מרחק הבלימה ב-50%, כשבמקביל צריך לנתב את החשמל שהומר לצרכן או למאגר אנרגטי", מסבירים בחברה את מהות הרעיון. יצוין כי הפקת החשמל מתנועת הרכבות היא עצמאית, ללא תלות בתחנות כוח הזקוקות לשטח נדל"ן יקר בתוספת עלויות יקרות.

פיתוח המערכת החל במחקר וניסויים שביצע ויצנברג, שהראו תוצאות טובות. אלה הובילו למחקר נוסף, בשיתוף המהנדס הרמן שטיינר, מומחה לבקרה ומתח גבוה ממכללת סמי שמעון. כרגע היא נמצאת בבדיקה בגופים שונים, בהם במרכז לערים חכמות באוניברסיטת בר אילן, שבראשו עומד פרופ' איל יניב. כמו כן, החברה מנהלת משאים ומתנים ליישומה בתאגידים שונים בישראל ובאירופה, ובערים גדולות בארץ.

מה הפוטנציאל של הפיתוח?

כדי להבין את הפוטנציאל שבפיתוח זה, צריך לחשוב על מקומות שבהם יש מערכת תחבורה המונית וצפופה, כמו רשת קווי רכבת תחתית או רכבת קלה. העברת האנרגיה נעשית באמצעות "פינג פונג" בין רכבות בולמות לרכבות מאיצות, בתיאום של מרכז מחשוב מרכזי – דבר שיכול להוות פקטור בולט בכלכלה שיתופית בתחום האנרגיה.

לדברי הפיזיקאי ד"ר דוד סגל, מומחה בינלאומי לסימולציות, רכבת נוסעים ממוצעת מייצרת אנרגיה שוות ערך ל-270 מגה-וואט. "בעת כל בלימה נוכל להחזיר לרשת את מירב האנרגיה שמופקת בזמן הבלימה, ובנוסף להקים מערכת סגורה, שמייצרת חשמל באופן עצמאי", אמר.

יריב שדה, מנהל מערך החיבורים האסטרטגיים של E.B.S. צילום: קרין מגן

יריב שדה, מנהל מערך החיבורים האסטרטגיים של E.B.S. צילום: קרין מגן

מנהל מערך החיבורים האסטרטגיים של E.B.S הוא יריב שדה, מייסד ומנהל קהילת ערים חכמות בישראל וחבר בפורום האנרגיה בעיר חכמה במוסד נאמן בטכניון. הוא ציין כי "הטכנולוגיה המדוברת תביא להתפתחות ולשינוי בתחום הערים החכמות. היא אף תיתן כלים נוספים לאנשי IT, שיוכלו לקחת אותה ליישום בתחומים שונים בעולם האנרגיה המתחדשת, כגון אגירת אנרגיה בבניינים חכמים, בעזרת פתרון דומה למערכת מעליות".

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. אבנר

    מעניין אותי מאוד לדעת היכן קיים ומיושם דבר כזה ? אתה בטוח שאתה מבין מה שאתה קורא כאן בכתבה? זאת מערכת מתוחכמת שיודעת להמיר את האנרגיה הקינטית לאנרגיית חשמל עוצמתית ויודעת לבלום רכבות בחצי מהנתון הקיים .. הייתי ממליץ לך לפנות אליהם לקבל קצת יותר מידע ,אני אישית הבנתי ולא הכל אך בכל זאת פניתי אליהם וקיבלתי תשובה לכל שאלה שהעלתי חשוב לי לציין שקיבלתי ייחס מדהים!

  2. טייס טוסטוס

    הקונצפט של regenerative breaking במערכות רכבת חשמליות קיים ומייושם כבר הרבה מאוד זמן (גם בקו המחושמל של רכבת ישראל למשל). לא בדיוק מובן מהכתבה כיצד הפטנט המדובר משפר את מה שכבר קיים.

אירועים קרובים