מחקר: בני נוער פגיעים במיוחד לסיפורים מזויפים במדיה הדיגיטלית

תלמידים אמריקנים שהשתתפו במחקר אודות הדרך שבה הם קולטים ידיעות חדשותיות מקוונות, לא הוכיחו הבנה רבה בתכנים או יכולת טובה להבחנה בין ידיעות כוזבות לאמיתיות ● החוקרים יפתחו כלים לימודיים שיסייעו להם בכך בעתיד

מה אמיתי ומה לא? אילוסטרציה: BigStock

בעקבות הבחירות בארצות הברית העיסוק בהשפעת המדיה החברתית על התוצאות מכה גלים בעמק הסיליקון.

בין השאר עוסקים קברניטי הזירה הדיגיטלית בדיווחים על צ'ט בוטים בטוויטר (Twitter) שיש מי שחושדים כי נוכחותם המסיבית סייעה לדונלד טראמפ לנצח בבחירות; בהצהרתו של הנשיא הנבחר כי "המדיה החברתית תרמה משמעותית לניצחון שלי"; ובעיקר, בדיון מעמיק על מאמרי חדשות מזויפים רבים שהתפרסמו בפייסבוק (Facebook) במהלך הקמפיין.

כעת חושף מחקר חדש מאוניברסיטת סטנפורד (Stanford) את ממצאיו, המצביעים על כך שבני נוער עלולים להיות הקהל הפגיע ביותר לסיפורי הכזב הדיגיטליים.

המחקר, שממצאיו פורסמו אתמול (ג'), נערך על ידי בוגר בית הספר לחינוך של אוניברסיטת סטנפורד, פרופ' סם ויינברג, שצוותו סקר 7,804 תלמידי בית ספר תיכון וקולג' ב-12 מדינות ברחבי ארצות הברית.

בשורה התחתונה שלו מצא מחקרו של ויינברג כי 82% מתלמידי חטיבת הביניים לא יכלו להבחין בין מודעות שהכילו תוכן ממומן לבין סיפורי חדשות אמיתיים.

חרציות מעוותות בפוקושימה

כמעט 40% מתלמידי התיכון שהשתתפו בסקר לא תהו למשל על הקשר בין תמונה ממקור לא ידוע של חרציות מעוותות, שאליה הוצמדה כותרת שציינה אזור ליד מפעל הגרעין היפני בפוקושימה. לדברי החוקרים, לתמונה לא היה כל ייחוס וודאי ששייך אותה בפועל לפוקושימה.

"רבים מניחים כי משום שצעירים שולטים במדיה החברתית, הם לא פחות מהירי תפישה בנוגע למה שהם מוצאים שם", אמר ויינברג בהודעה לעיתונות. "העבודה שלנו מראה שההיפך הוא האמת".

אוריינות של חדשות

החוקרים החלו בפרויקט בינואר 2015, הרבה לפני שהחדשות המזויפות עוררו מחלוקת במדיה החברתית בעקבות היבחרו של טראמפ. מחקרם התמקד למעשה במה שמכונה אוריינות – היכולת של האדם להשתמש במיומנויות הקריאה והכתיבה שלו לצורך העברת וקליטת מסרים – בנוגע לחדשות.

החוקרים התחקו אחרי היכולת של הצעירים לשפוט את התכנים שהופיעו בפיד החדשות של פייסבוק וטוויטר, בהערות וטוקבקים שפורסמו בפורומים ובאתרי חדשות, בפוסטים ובבלוגים, וכן בתמונות והודעות דיגיטליות אחרות שמעצבות את דעת קהל. במקביל בחנו החוקרים את הידע של התלמידים על המערכה המדינית והפוליטית בתקופה שלפני יום הבחירות.

לא מכירים את סימן האימות הכחול

הסטודנטים התבקשו על ידי החוקרים להעריך שתי הודעות פייסבוק שהכריזו על מועמדותו של טראמפ לנשיאות. אחד הפוסטים הגיע מעמוד מאומת (מסומן בכחול) של פוקס ניוז (Fox News) והשני היה מחשבון שנראה כמו פוקס ניוז. רק רבע מהתלמידים הכירו והסבירו את המשמעות של סימן האימות הכחול, ולמעלה מ-30% מהתלמידים טענו כי החשבון המזויף היה אמין יותר, בגלל כמה אלמנטי מפתח גרפיים שנכללו בו.

ויינברג אמר כי הצעד הבא בעבור הקבוצה שלו יהיה לפתח מערכי שיעור וסרטי וידיאו שיסייעו למחנכים להתייחס לאופן שבו תלמידיהם אוספים וקולטים מידע בפלטפורמות הדיגיטליות החברתיות בפרט וברשת בכלל. ויינברג ציין בהודעתו ש"כפי שמדגימות הכותרות האחרונות, זוהי עבודה יותר חשובה כיום מתמיד".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים