היבטי מס ערך מוסף בפעילות במטבעות דיגיטליים

לא פעם עולות שאלות ותהיות בדבר החבויות במס הכנסה ובמס ערך מוסף בקשר לפעילות במטבעות דיגיטליים ● ברשימה זו נעמוד בתמצית על היבטי מס הערך המוסף בגין רכישה ומכירה של מטבעות דיגיטליים

אליאור בר חן, רו"ח (משפטן), מנהל המע"מ במשרד קליפי, כהן ושות'.

בשנים האחרונות, כחלק מהתפתחות של המסחר המתבצע באמצעים אלקטרונים, החלו להתרחב השימוש וההשקעה באמצעים אלקטרונים באמצעות טכנולוגיית רישום מבוזרת, או בשמה המוכר של טכנולוגיה זו – מטבעות דיגיטליים. המטבע הדיגיטלי הוא יחידה דיגיטלית ממוחשבת, אשר שייכותה לאדם מסוים מאובטחת באמצעות טכנולוגיית הצפנה של ביזור שאינה תלויה בגוף מרכזי אחד. המטבע הדיגיטלי משמש למגוון ייעודים, ובכלל זה אמצעי סחר חליפין, תשלום עבור נכסים, סחורות ושירותים שונים ועוד.

בקשר לפעילות במטבעות דיגיטליים עולות לא פעם שאלות ותהיות בדבר החבויות במס הכנסה ובמס ערך מוסף. ברשימה זו נעמוד בתמצית על היבטי מס הערך המוסף בגין רכישת מטבעות דיגיטליים ומכירת מטבעות דיגיטליים.

היבטי המע"מ בגין רכישת מטבעות דיגיטליים

סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף קובע, כי על ייבוא טובין יוטל מע"מ, בין אם היבוא התבצע בידי עוסק, מלכ"ר או מוסד כספי ובין אם בידי אדם פרטי. לכן, ראשית נשאלת השאלה – האם רכישה של מטבע דיגיטלי נחשבת לייבוא טובין החייב במע"מ?

חוזר מס הכנסה מס' 05/2018 קובע, כי מטבע דיגיטלי הינו "נכס בלתי מוחשי" ואין לראות בו כמטבע, נייר ערך או מסמך סחיר אחר לעניין חוק מע"מ. משהוגדר כך, מהווה המטבע הדיגיטלי "טובין" לעניין חוק מע"מ, שכן "נכס בלתי מוחשי" הינו חלק מהגדרת "טובין" שבסעיף 1 לחוק מע"מ. ולכן, ככל שמתבצע הליך של ייבוא מטבע דיגיטלי לישראל, לכאורה, ייבוא כאמור חייב במע"מ של 17%.

בפועל, הליך רכישת המטבע הדיגיטלי מתבצע באופן הבא באמצעות "ארנק", המשמש מעין "מפתח פרטי" לתוך פונקציית ההצפנה, שבה נמצא המטבע הדיגיטלי. אותה פונקציית הצפנה נמצאת בשרתים שרובם ככולם נמצאים מחוץ לישראל. לכן, לדעתנו, כאשר אדם רוכש מטבע דיגיטלי, ניתן לטעון כי המטבע עצמו נשאר לאורך כל החזקתו מחוץ לישראל ולא מיובא לישראל, ומשכך לא קמה החבות במע"מ בשל רכישת המטבע הדיגיטלי, בין אם הרכישה נעשתה על ידי עוסק, מלכ"ר, מוסד כספי או אדם פרטי.

ומה באשר לחבות במע"מ בעת מכירת המטבעות הדיגיטליים?

בהתאם לחוק מע"מ, הכנסות ממכירת מטבעות דיגיטליים יחויבו במע"מ רק אם הן בעלות מאפיינים עסקיים. כאשר המכירה אינה בעלת מאפיינים עסקיים, כלומר היא מכירה של אדם פרטי ואינה בעלת מאפיינים מסחריים (ללא בקיאות מיוחדת, מנגנון עסקי, תדירות וכו') היא לדעתנו לא תחויב במע"מ.

לגבי מי שמוכר מטבע דיגיטלי כאשר פעילותו הינה בעלת מאפיינים מסחריים, יש לבחון האם חל החיוב במע"מ על פי הגדרת "עסקת אקראי" בחוק מע"מ, ומנגד – האם חל מע"מ בשיעור אפס בגין מכירת נכס בלתי מוחשי לתושב חוץ.

בעניין מי שמוכר מטבעות דיגיטליים ופעילותו מגיעה לכדי "עסק", בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה, עמדת רשות המיסים המפורטת בחוזר מס הכנסה 05/2018 קובעת, כי עליו להירשם כ"מוסד כספי" ולשלם מס שכר ורווח על פעילותו.

המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת. המחבר ו/או משרד עורכי הדין אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית ופרטנית בהתאם לנסיבות הספציפיות.

 

הכותב הינו רו"ח (משפטן), מנהל המע"מ במשרד קליפי, כהן ושות'.

תגובות

(3)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. אהבתי את ה"התפלפלות"

    אבל בקצרה, גם על עסקאות בתיק ני"ע אין חובת מע"מ. הרווח במטבע דיגיטלי זהה בתפיסה הרעיונית של רווח מהפרשי שער, והוא לא מחויב במע"מ

    1. רו"ח (משפטן) אליאור בר חן

      זה אכן נכון, המאמר נכתב לפני פרסום עמדתה הרשמית של רשות המסים לעניין יישום פס"ד י.ג.מ. השקעות. כיום, מי שכל פעילותו היא קניה ומכירה של מטבעות דיגיטליים, איננו ממוסה במס עקיף, בדיוק כמו מי שכל פעילותו היא קניה ומכירה של ני"ע.

    2. רו"ח (משפטן) אליאור בר חן

      אך לעניין זה יצוין כי הסוגיה טרם נבחנה על ידי רשות המסים כיוון שקיים שוני בין שני המקרים, שכן מטבעות דיגיטליים הוגדרו בחוזר 05/2018 כ"טובין" ולא כמסמך סחיר.

אירועים קרובים