פודקאסט אנשים ומחשבים: תיק זדורוב והמדיה החברתית

כיצד הרשתות החברתיות השפיעו על המאבק לזיכויו של מי שנמצא אשם ונכלא בגין רציחתה של הנערה מקצרין? בפודקאסט שלנו שוחחנו עם פרופ' אזי לב און מאונ' אריאל, שחיבר את הספר "רצח תאיר ראדה ופרשת רומן זדורוב"

פרופ' אזי לב און מאוניברסיטת אריאל, והספר שחיבר: "רצח תאיר ראדה ופרשת רומן זדורוב".

בערב יום רביעי, ה-6 בספטמבר, 2006, נמצאה גופתה של תאיר ראדה בתא מוצף דם בשירותים של בית הספר נופי גולן בקצרין, שבו למדה. כעבור שבועיים, נעצר רומן זדורוב, שעבד כרצף בבית הספר, כחשוד ברצח. הוא הורשע בעקבות הודאתו, אבל עד מהרה חזר בו ובמשך כמעט 15 שנה נלחם על חפותו.

הפרשה עוררה דיון ציבורי עמוק ורחב, שהתנהל בעיקר ברשתות החברתיות ובאמצעי התקשורת, כאשר מרבית השיח היה על חפותו של זדורוב.

בפרק הזה של פודקאסט אנשים ומחשבים, שוחחנו עם פרופ' אזי לב און מאוניברסיטת אריאל, שחיבר את הספר "רצח תאיר ראדה ופרשת רומן זדורוב" שיצא בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד.


במשך קרוב לעשור, חוקר תקשורת לב און בדק לעומק את הפעילות החברתית סביב הפרשה, שכללה שורה ארוכה של קבוצות ואתרים שבהם נערכו דיונים והוצגו מסמכים וששימשו בסיס לפעילות הציבורית למען זיכויו הסופי של זדורוב.

פרופ' לב און, איך הגעת לעסוק בנושא הזה ולחבר מחקר כל כך מקיף?
"אני עוסק שנים רבות בשימושים של האינטרנט והרשתות החברתיות, ובהשפעותיהם על אירועים מרכזיים שקורים בארץ. הגעתי לסיפור של רומן זדורוב והרצח של תאיר ראדה לפני שש שנים בערך, והחלטתי שיש כאן חומר לכתוב עליו, בגלל האופי המיוחד של הפעילות ברשתות, האנשים שהיו פעילים שם והחומרים שנחשפו שם".

פורסמו לא מעט דברים על הפרשה, במה אתה התמקדת?
"הספר כולל שני חלקים. החלק הראשון מתאר את סיפור ההיסטוריה של הפרשה, וכל הדברים מסביב. החלק השני עוקב אחר הפעילות ברשתות החברתיות סביב הפרשה. אני נכנסתי לסיפור קצת אחרי שהערעור הראשון של זדורוב נדחה, ב-2015, ואז גם התחלתי לעקוב אחרי הקבוצות והפעילות ברשת סביב הפרשה".

מה המאפיין בשיח בקבוצות האלו?
"ראשית, הבחנתי שמבין כל סוגי הקבוצות שיש ברשת, הקבוצות שעסקו בפרשה היו די חריגות. בדרך כלל הקבוצות עוסקות בהחלפת מידע, מתכונים, וכאן יש לנו סיפור על מהגר שמואשם ברצח, לא דמות שאנחנו בדרך כלל מכירים או מזדהים איתה. ואז הבחנתי באנשים שמנהלים שיח על הרצח, על התמונות, כאשר הטון היה אנטי ממסדי, וזה בעצם מה שמשך לי את העין והבנתי שיש פה נושא לחקור, כיצד זה ישפיע בהמשך.
זה התחיל מצורך בשיח שיעסוק סביב העדויות, וכדי שיוכלו לדבר הקימו קבוצה. האנשים האלו, אגב, הם לא בהכרח האנשים שאחר כך היו פעילים ציבורית למען זדורוב".

מדובר בעקרון בחומרים משפטיים, כיצד הם יכלו לעסוק בזה?
"קודם כל הם עשו דבר נפלא. הם העלו לאתרים את כל חומרי החקירה הגלויים, ולדעתי זה המקרה הראשון בארץ שתיק פשע חמור, גלוי לעיני הציבור, עם כל התמונות מהשטח, ואפילו כל מיני הערות שכתבו שוטרים בכתב יד. זה איפשר לכל אחד לעקוב, לקרוא ממקור ראשון ולהתרשם".

כמה קבוצות בסך הכל היו סביב הפרשה?
"בין 15 ל-20 בזירות השונות ברשת, ובהמשך היו גם קבוצות ביוטיוב שבהן יכולת לצפות בשיחות של זדורוב עם המדובבים במהלך החקירות שלו. היתרון הוא שהם נחשפו לחומרים מקוריים ללא תיווך של עורכי דין או אמצעי תקשורת אחרים".

מה היו, אם כן, מסקנות המחקר – עד כמה הפעילות ברשת השפיעה בסופו של דבר?
"אחרי מעקב ממושך, כולל ראיונות עם כל הגורמים שהיו קשורים, הגעתי למסקנה שלפעילות ברשת הייתה השפעה מהותית על התוצאה הסופית. ישנה תפישה לא נכונה בקרב הציבור, לפיה פעילות חברתית ברשת, עוצמתית ככל שתהיה, לא משפיעה בסופו של דבר, כי ברוב המקרים אנשים עושים לייקים ומממשיכים הלאה. זה לא נכון. במקרה שלנו, הפעילות ברשת השפיעה בצורה עמוקה על הפעילים, על הדעות בציבור ועל אופן הפעולה של גופי הממסד. עשיתי סקר בקרב אנשים שנחשפו לפרשה וגיליתי שככל שהם היו מעורבים והכירו את הפרשה, הם לפעמים שינו את עמדתם סביבה, בעיקר על סמך עובדות, וככל שהעמיקו בעובדות הגיעו למסקנה כי זדורוב זכאי".

אם נקפוץ לסוף הפרשה, בנקודת הזמן הזו, אתה יכול להעריך את היקף ההשפעה על התוצאה?
"כידוע, שניים מהשופטים זיכו את זדורוב נגד אחד. השופט בני צרפתי, שהיה בדעת הרוב התייחס לשאלה המתבקשת איך יכול להיות שבכל הערכאות זדורוב הורשע והנה עכשיו הוא זוכה. תשובתו בפסק הדין הייתה, שאחת הסיבות היא שנתגלו ראיות חדשות, שחלקן כפי שהן מופיעות בספר שלי, התקבלו מאותן קבוצות ברשתות החברתיות.

כלומר, הייתה השפעה, לצד כמובן נימוקים נוספים. בין היתר, כפי שמופיע בספר שלי, יהודי חביב שהחליט להעלות את כל החומרים שהיו על הפרשה, שחלקם היו ברוסית, ולתמלל אותם לעברית. פרויקט ענק, 100 שעות של תיעוד. בתיעוד הזה, השופטים נחשפו לפרטים שבמקור תורגמו לא נכון מרוסית, ויש להם משמעות חשובה. השופטים התייחסו לזה ואמרו שהם נחשפו לפרטים שלא היו ידועים קודם לכן".

מה המסקנה שלך מכל מה שראית וקראת?
"מדובר באחת הדרמות המשפטיות הגדולות והמתוקשרות ביותר שהיו במדינה, ובסך הכל הספר מעלה לא מעט סימני שאלה וסימני קריאה נוקבים באשר לכוחו של הממסד אל מול כוחם של האזרחים, ובכלל לגבי התקשורת החדשה והתקשורת הממוסדת".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים