תוכן פרסומי
ראשי » דעות וניתוחים » האם תם עידן הסטארט-אפ ניישן?
כדאי שלא נעשה אקזיט מהכיוון החיובי של ההיי-טק שלנו. צילום אילוסטרציה: BigStock

האם תם עידן הסטארט-אפ ניישן?

דו"ח רשות החדשנות, שפורסם היום (ד'), מצביע על סכנה שישראל תאבד את המובילות שלה בתחום החדשנות, ומספק שיעורי בית לשרה החדשה, אורית פרקש הכהן ● האם היא, שר האוצר וראשי הממשלה יעשו את מה שצריך כדי שהקטר של המשק לא יידרדר לתהום?

מאת 16 ביוני 2021, 17:45 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

צריך ליצור סדרי עדיפויות חדשים, ולהפוך למעשים את האמירות שכתובות בקווי היסוד של הממשלה, שמדברות על קידום ההיי-טק. זה אומר הגדלה משמעותית של תקציב משרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, והפיכתו ממשרד משני לאחד מחמשת המשרדים המובילים בממשלה

שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורית פרקש הכהן, נפגשה היום (ד') עם ראשי רשות החדשנות, לפגישת עבודה ראשונה לאחר שנכנסה שלשום לתפקיד, כחלק מהממשלה החדשה. היום פרסמה הרשות את הדו"ח השנתי שלה, שוודאי היה על השולחן בפגישה. הדו"ח המקיף והמנומק הוא שיעורי הבית הכי טובים לשרה החדשה, שבממשלה החדשה המשרד שהיא עומדת בראשו הוסיף לשמו את המילה חדשנות וקיבל תחת אחריותו את רשות החדשנות, שהייתה עד כה חלק ממשרד הכלכלה.

הדו"ח מצייר שתי תמונות שונות, ואולי הפוכות: מהצד האחד יש בו שלל נתונים מעודדים ומחמיאים על עוצמתה של החדשנות הישראלית, על היציבות של הענף בזמן הקורונה – מה שהציל את היצוא הישראלי בשנת המשבר מקריסה מוחלטת – ועל תרומתם של עובדי ההיי-טק למשק ולכלכלה. אלא שיש בו גם נתונים מדאיגים והוא מצביע על מגמות מדאיגות, שאליהן אחזור בהמשך.

בחזרה לצד החיובי: כך, למשל, מצוין בדו"ח שעובדי ההיי-טק מהווים 10% מכלל המועסקים במשק, אבל הם אחראים ל-25% מתשלומי מס ההכנסה, 15% מהתמ"ג של ישראל מיוצר בהיי-טק והוא מהווה 43% מהיצוא הישראלי. הדו"ח מצביע בנוסף על עלייה בגיוסים של חברות סטארט-אפ, גידול במספר ההנפקות של חברות טכנולוגיה ישראליות והמשך העלייה בשכר, בגלל התחרות העזה על המשאב האנושי (שנובעת במידה רבה מהמחסור בעובדים בהיי-טק).

אז אם המצב כל כך טוב, מדוע יו"ר רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבום, אמר בראיון לאנשים ומחשבים עם פרסום הדו"ח שהוא מוטרד ולא ישן טוב בלילות? התשובה פשוטה: נתוני השנה שעברה עלולים להכניס את הענף ואת קברניטי המשק לשאננות ולמחשבה שמה שהיה הוא שיהיה. כלומר, הם עלולים לחשוב שאם המצב היה טוב בשנת הקורונה, על אחת כמה וכמה שזה מה שיהיה אחרי היציאה מהמשבר – וזה יכול להטעות. החלק השני של הדו"ח מהווה קריאת השכמה ומוכיח שאם לא נתעורר כאן ועכשיו, החגיגה הזו עלולה להיגמר, או למצער להיות פחות שמחה.

כדאי לנו שהוא יישן טוב בלילות. ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות. צילום: יח"צ

כדאי לנו שהוא יישן טוב בלילות. ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות. צילום: יח"צ

אימוץ הטכנולוגיות החדשות – מעט מדי ומאוחר מדי

רשות החדשנות קובעת בדו"ח שההיי-טק הישראלי מתבגר, בשני מובנים: הגיל הממוצע של עובדיו הוא כבר לא 20 פלוס וסטארט-אפים שקמו לפני 3-4 שנים הפכו לחברות גדולות, שמשחקות במגרש של השחקנים הגדולים בעולם. מצד אחד זו מחמאה, אבל מהצד השני, בדו"ח מזהירים שזה יכול להיות המוקש הכי גדול, שעלול לפגוע קשות בענף. למה? מאחר שהשחקנים הגדולים בעולם פתחו עלינו פער משמעותי באימוץ טכנולוגיות חדשות, לרבות בינה מלאכותית, אנליטיקה, ביג דטה והמחשוב הקוונטי, בעוד שישראל רק נוגעת בטכנולוגיות אלה. הממשלה הקודמת אמנם מינתה ועדה שהמליצה להקצות חמישה מיליארד שקלים כדי להאיץ את האימוץ של הבינה המלאכותית, אולם הסכום בושש לבוא, בגלל הקיפאון הפוליטי, ועל פי הרשות, גם זה מעט מדי והכי חשוב – מאוחר מדי.

אירופה וארצות הברית נמצאות כבר מזמן במקום אחר: הן מטמיעות את הטכנולוגיות האלה כמעט בכל תחום. זאת ועוד, בישראל מרבים לדבר על ההאצה של הממשל הדיגיטלי, שירות אונליין לאזרח ועוד, אבל אנחנו נמצאים במקום ה-30 בדו"ח הרלוונטי של ה-OCED, והולכים ומידרדרים בקצב מדאיג.

לכל זה יש השלכה נוספת, ורעה במיוחד: זה מרתיע יזמים, משקיעים ואף חברות רב לאומיות מלבוא לפה. כבר בשנה שעברה הייתה ירידה במספר מרכזי המו"פ שנפתחו. אנשי הרשות מתרצים את זה בכך שהחברות הישראלית הפכו ליותר עצמאיות, והן לא מתרגשות מכל הצעה לאקזיט, לעתים גם אם היא מגיעה מהחברות הגדולות בעולם.

זה נכון חלקית. אם היינו מיישמים באופן מלא, או לפחות רחב יותר, את הטכנולוגיות החדשות, והיו נוצרות חברות שיפעלו בתחומים אלה באותה המידה כמו בארצות הברית ואירופה, יחד עם אקו-סיסטם מתאים, כבר היו נמצאים המשקיעים שישימו פה את כספם. אבל אנחנו לא שם. זה לא שיש נישה של המשקיעים הזרים את ההיי-טק הישראלי, אבל המגמה מדאיגה.

לתשומת לב הקורא וראש הממשלה החדש, נפתלי בנט. צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לתשומת לב הקורא וראש הממשלה החדש, נפתלי בנט. צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מה עושים?

לכן, מה שצריך לעשות הוא ליצור סדרי עדיפויות חדשים, ולהפוך למעשים את האמירות הכלליות והיפות שכתובות בקווי היסוד של הממשלה, שמדברות על קידום ההיי-טק ומציבות יעד של גידול שיעור המועסקים בענף ל-15% עד 2026. זה אומר הגדלה משמעותית של תקציב משרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, כמו שהשרה החדשה רוצה, והפיכתו ממשרד משני לאחד מחמשת המשרדים המובילים בממשלה. בכלל זה צריך להגדיל את תקציב רשות החדשנות, שהיא, כאמור, חלק ממשרד זה. ראש הממשלה החדש, נפתלי בנט (בעברו איש היי-טק), ראש הממשלה החליפי, יאיר לפיד, ושר האוצר, אביגדור ליברמן, חייבים להבין שכל שקל שהם ישקיעו בתשתיות ובהון האנושי בהיי-טק יאפשר להם לממן את יתר התוכניות והאתגרים הרבים שהממשלה הקודמת השאירה.

בשורה התחתונה, המציאות היא שישראל עלולה לאבד בקרוב את המובילות שלה בעולם והתואר סטארט-אפ ניישן יהיה ריק מתוכן. היא לא יכולה להשלים עם זה. כי ללא ההיי-טק, הכלכלה בישראל תידרדר למחוזות שלא ידענו עד כה. יש לקוות שהממשלה החדשה תיצוק תכנים, וכספים, להצהרות של העומדים בראשה על הכוונה להשקיע בהיי-טק ובחדשנות.

האם תם עידן הסטארט-אפ ניישן? Reviewed by on . שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורית פרקש הכהן, נפגשה היום (ד') עם ראשי רשות החדשנות, לפגישת עבודה ראשונה לאחר שנכנסה שלשום לתפקיד, כחלק מהממשלה החדשה. היום פרס שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורית פרקש הכהן, נפגשה היום (ד') עם ראשי רשות החדשנות, לפגישת עבודה ראשונה לאחר שנכנסה שלשום לתפקיד, כחלק מהממשלה החדשה. היום פרס Rating: 0

הגיבו