"ה-IT – המנוע והמניע להורדת העומס על הצוותים הרפואיים"

"אנחנו שמים דגש על המקום שבו יש ערך משותף מאיחוד הכוחות של בתי החולים. אנחנו רואים את עצמנו ככוח מאיץ, המקדם יוזמות חדשניות ומביא ערך מובהק. התפיסה המנחה אותנו היא שאחת ועוד אחת שווה שלוש. אחד היעדים שקבענו לעצמנו הוא להוריד את העומס מהצוותים הרפואיים: הם מאוד עמוסים, ונדרשים להעניק טיפול איכותי, תוך התייחסות להיבטים נוספים, כמו בני משפחה ותיעוד. המטרה היא לשלב בעבודת הצוותים הרפואיים כמה שיותר IT חדשני, כדי שהם יבצעו את שלל המטלות שלהם – ולא יישחקו", כך אמרה נעמה פרי-כהן, מנהלת הדיגיטל, הטכנולוגיות והחדשנות בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים שבמשרד הבריאות.

Tech N Talk

פרי-כהן השתתפה ברב שיח שנערך אתמול (א') ביוזמת אנשים ומחשבים בנושא "אתגרי מערכת הבריאות בעידן הפוסט קורונה". את רב השיח הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

"חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים", אמרה פרי-כהן, "הינה רשת בתי החולים הגדולה בישראל. היא כוללת 25 מרכזים רפואיים משלושה שדות פעילות: כלליים, בריאות הנפש וגריאטריה. המרכזים פרוסים ברחבי הארץ – מצפון ועד דרום. הם מהווים כ-50% ממערך האשפוז הכללי ויותר מ-80% ממערך האשפוז לבריאות הנפש. בסך הכול מועסקים בהם כ-50 אלף עובדים".

"מאז הקמתה, החטיבה ערכה עשרות פרויקטים, הגדולים מסוגם במדינה", ציינה. "אלה נעשו תוך הסתכלות על המטופל, על הצוות הרפואי ועל מעגלים נוספים, כגון בני המשפחה. מדובר בפרויקטים בעלי השפעה משמעותית, שהיו מלווים בשינויי עומק של תהליכי העבודה הקיימים, בפנים הרפואי והניהולי. הם נעשו בעבודה משותפת עם בתי החולים והמנמ"רים – המהווים גורם משמעותי ומוביל במרכזים הרפואיים. בלעדיהם, השפעה זו לא הייתה יכולה להתאפשר".

דוגמאות לפרויקטים

פרי-כהן ציינה כמה דוגמאות לפרויקטים שכאלה: רקמה – פריסת התיק הרפואי הדיגיטלי; מזור – פרויקט ה-ERP הגדול בארץ; ואלומות MDM – ליצירת רכש משותף ופלטפורמת תצפית לבניית מחסני נתונים בזמן אמת. "בנוסף", אמרה, "החטיבה יישמה פרויקטים פורצי דרך בממד הבינלאומי, כגון כנרת – פלטפורמה לשימוש משני במידע; קוביו – לשליטה ובקרה בנתוני זמן אמת מהמחלקות ועד להנהלת בית החולים; אפולו – להנגשת המידע למטופל ובני משפחתו; ופרויקט אל"ה – פלטפורמה לניהול ההון האנושי, שתרומתו הייחודית בעולם הבריאות באה לידי ביטוי בולט מאוד בתקופת הקורונה".

"בחטיבה, שמונה יותר מ-200 עובדים, אנחנו שמים דגש על שימוש נרחב בטכנולוגיות חדשות, פיתוח בקוד פתוח והטמעה נכונה של הענן כתשתית לבתי החולים", הוסיפה פרי-כהן. "השיח הוא כביכול טכני, עם המינוחים 'דיגיטל', 'טכנולוגיה', 'ענן' ו'-קוד פתוח' – אבל החטיבה עוסקת בשינויי עומק תהליכיים, ביצירת שותפויות, בבניית אמון וברתימה. אלה אתגרים חשובים ומעניינים. כך, פעלנו להקמת מערכת שליטה – מרמת המחלקה ועד לחטיבה. כמו כן, ערכנו פרויקטים בעולם הרפואה מרחוק וקידמנו את הנגשת מידע למטופל, לצד יצירת שקיפות לבני משפחתו".

לסיכום היא אמרה כי "בתי החולים שלנו ערוכים ומוכנים בדיוק כפי שהיו בתקופת הקורונה. במקביל, יש היערכות ומעקב אחרי ההתפתחויות, כמו גם המשך הפריסה והפיתוח של התשתיות שיזמנו בשנה האחרונה. נפעל למימוש פרויקטים שיביאו להנגשת מידע רפואי למטופלים ולבני משפחותיהם, נפיג את חששות המטופלים, נטפל בבדידות שלהם ונפחית את העומס הקיים על הצוותים הרפואיים. יש 'מעבר' ממגיפה שפגעה בגוף – למגיפה שפגעה בנפש: אנחנו חווים יותר עומס בשל עלייה בכמות הפונים לבתי החולים הפסיכיאטריים. לצד המענה הטכנולוגי, נדרש שינוי תפיסתי: חייבים להביט על אקסיומות ולחשוב עליהן באופן שונה".

עוד השתתפו ברב שיח: עידו רוזנבלט, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מגן דוד אדום; דרור אדמון, סמנכ"ל מערכות המידע והטכנולוגיה של רשת אסותא; מוריס קסנר, סמנכ"ל מערכות המידע של לאומי שירותי בריאות; עדי זמיר, מנהלת שותפות רוש דיאגנוסטיקה וקרן אמון בישראל (StarFinder); וגיל טבקמן, מנהל טכנולוגיות ראשי בחטיבת הדיגיטל והדטה של נס.

המשך רב השיח יפורסם בימים הקרובים.