"גישת ביידן להיי-טק: שותפות – אך גם יותר רגולציה"

מורן זילברשטיין, הנספחת הכלכלית של ישראל בסן פרנסיסקו, מדברת בראיון לאנשים ומחשבים על המדיניות שהנשיא החדש מתכוון ליישם בכל הנוגע לחדשנות ולטכנולוגיה, וכיצד זה ישפיע על ההיי-טק הישראלי

נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, שנכנס לתפקידו לפני כמה ימים בלבד, שונה מאוד מקודמו בתפקיד, דונלד טראמפ, בהרבה תחומים: לא רק בסגנון, במדיניות מול איראן ובשאר נושאים שמדברים עליהם הרבה בתקשורת, כולל בארץ. יש הבדלים ביניהם גם בכל הקשור להיי-טק וטכנולוגיה. עד כדי כך שאף פעם לא הייתה מידת שוני כזאת בין נשיאים אמריקניים – לפחות לפי מה שאני זוכר, מכמה העשורים שבהם אני מסקר את התחומים הכלכלי והטכנולוגי.

ההיבט הבולט ביותר בהקשר זה הוא היחס הנשיאותי לרשתות החברתיות ולענקיות הטק. טראמפ התייחס לפלטפורמות המדיה החברתית כמקומות שבהם הוא יכול לתקשר ישירות עם הציבור – בעיקר בציוצים בלתי פוסקים בטוויטר, אבל גם כחלק מה-"פייק ניוז מדיה" (אם כי לא כמו הוושינגטון פוסט או ה-CNN), וכעוד אמצעי תקשורת דשרוצים לצנזר אותו ואת תומכיו. כמשתייך לצד השמרני-קפיטליסטי, הוא לא היה תומך מושבע ברגולציה עליהן ועל שאר ענקיות הטק, אם כי הרשויות האמריקניות הרלוונטיות עשו בתקופתו כמה צעדים בנדון. ממשל ביידן, כך נראה, מתכוון להשקיע בכך הרבה יותר.

ההבדלים ביניהם ניכרים בעוד תחומים טכנולוגיים: בעוד שטראמפ מיקד מאמצים בדור החמישי ובתשתית האינטרנט, ביידן מתכוון להעביר תוכנית להשקעה של 1.3 טריליון דולר ב-10 שנים בטכנולוגיות של אנרגיה ירוקה ובכאלה שיסייעו לצמצום פליטת גזי החממה. שלא לדבר על הסכם האקלים (הסכם פריז), שטראמפ הוציא את ארצות הברית ממנו וביידן החזיר אותה אליו ביומו הראשון בתפקיד. ביידן מתכוון בנוסף לחתום על הסכמי סחר חוץ חדשים עם מדינות, שיתמקדו יותר בתחומים הירוקים ובטכנולוגיות הרלוונטיות. הוא אמנם לא מתכוון להמשיך במלחמת הסחר שהנהיג טראמפ נגד סין, אבל הוא חותר לקואליציה רחבה של מדינות, שתהווה כוח כנגדה.

עוד תחום – שבו יש שוני מסורתי בין הדמוקרטים לרפובליקנים – הוא המיסוי: ביידן מתכוון להעלות את שיעור המס המרבי ל-39.6%, למסות רווחי הון ולהעלות את מס החברות ל-28%. עיקר האימפקט יהיה על האחוזון העליון והעשיר ועל החברות הגדולות, בהן ענקיות הטק. אין ספק, בעמק הסיליקון לא יאהבו את זה. דבר נוסף שהוא לא היי-טק פרופר אבל ישפיע על הענף הוא הצו שביידן חתם עליו להעלאת שכר המינימום ל-15 דולר.

האם המדיניות של ביידן תהיה טובה יותר? דונלד טראמפ, לשעבר נשיא ארצות הברית. צילום: BigStock

האם המדיניות של ביידן תהיה טובה יותר? דונלד טראמפ, לשעבר נשיא ארצות הברית. צילום: BigStock

מה כל זה אומר לגבינו?

על מנת להבין את ההשלכות של המדיניות של הנשיא החדש על ההיי-טק שוחחתי עם מורן זילברשטיין, הנספחת הכלכלית של מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה בסן פרנסיסקו – שכידוע, נמצאת לא רחוק מעמק הסיליקון. בתשובה לשאלה אילו שינויים הרלוונטיים לתחום ההיי-טק צפויים בעידן ביידן היא אמרה כי "צריך לענות על השאלה הזו בקונטקסט של הנסיבות הנוכחיות. לביידן יש משימה ייחודית ומאתגרת: ניהול ההתאוששות הכלכלית של ארצות הברית לאחר מגפה עולמית, שגרמה ועודנה גורמת למשבר כלכלי מהחמורים שהיא ידעה. יש שם עלייה באבטלה לרמות שלא נראו מאז ימי השפל הגדול בשנות ה-30 וירידה חדה בתמ"ג. צריך לקחת בחשבון את משך הזמן הצפוי עד להשגת חסינות עדר של האמריקנים נגד הקורונה – זמן שמוערך בשנה וחצי, ההתנהגות הלא צפויה של הווירוס וקצב ההתפשטות הגבוה של המוטציות.

המדיניות המוצהרת של ביידן לגבי מגזרי הטכנולוגיה והחדשנות, והסחר בכלל, היא: More spending, more regulation, more multilateralism (יותר הוצאות, יותר רגולציה, יותר רב צדדיות)".

מדיניות אחרת - מאוד - בכל הנוגע לטכנולוגיה ולתעשיית ההיי-טק. נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן. צילום: BigStock

מדיניות אחרת – מאוד – בכל הנוגע לטכנולוגיה ולתעשיית ההיי-טק. נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן. צילום: BigStock

זילברשטיין ציינה כי "בפנים ארצות הברית, נראה שהגישה שלו היא להפוך את הממשלה לשותף אקטיבי ופעיל יותר לצד התעשייה בעידוד חדשנות ומו"פ, אך עם זאת לשמש כרגולטור נוקשה יותר. הסיכון הוא שהנטל שייווצר מעודף רגולציה והטלת מסים כבדים יעלה על היתרונות של השקעה ציבורית גדולה יותר בחדשנות ובמו"פ. ביידן רוצה להחזיר את היחס מו"פ-תוצר לרמה שהייתה בשנות ה-80. זה דורש להגדיל את התזרים ביותר מ-80%, שזה כ-100 מיליארד דולר בשנה. הנשיא החדש הציע תוכנית שכוללת תוספת תקציב של 300 מיליארד דולר, שתתפרש על פני ארבע שנים. תקציב זה צפוי להיות מופנה בעיקר לאנרגיה נקייה, קישוריות באזורים נידחים, כלכלה דיגיטלית וחינוך".

"מהצד השני", אמרה, "הוא מעוניין להעלות את המסים ולהטיל רגולציה מחמירה יותר בתחומי ההגבלים העסקיים, הפרטיות, הבינה המלאכותית, האוטומציה, רוחב הפס, התקשורת והאינטרנט. כמו כן, ביידן שואף לבטל את החוק המאפשר לבעלי רשתות חברתיות ואתרי אינטרנט חסינות מפני אחריות על תוכן שמעלים משתמשים, ולהגדיר עובדים בפלטפורמות שיתופיות כגון אובר וליפט כעובדים במשרה מלאה של אותן חברות".

כיצד הוא ינהג בנוגע להשקעות שמגיעות מחוץ לארצות הברית, למשל החדירה של חברות הסלולר הסיניות? וכיצד להשקעות אמריקניות במדינות אחרות?
"נתונים של משרד המסחר הפדרלי מראים שההשקעות של חברות אמריקניות מעבר לים קטנו ל-94 מיליארד דולר ב-2019 לעומת 265 מיליארד ב-2015. למדיניות אמריקה תחילה של טראמפ יש תפקיד מרכזי בירידה הזאת. הצפי הוא שתחת שלטונו של ביידן נראה יותר השקעות אמריקניות במדינות אחרות, שכן הוא צפוי לנהל מדיניות סחר חוץ עם גישה גלובלית ולהימנע ממלחמות סחר. כמו כן, היחלשות הדולר ולחץ מופחת על חברות להחזיר את פעילותן העסקית לארצות הברית צפויים להוביל ליותר השקעות אמריקניות מעבר לים.

הצפי: מדיניות אמריקנית כלכלית מתונה יותר כלפי סין. אילוסטרציה: BigStock

הצפי: מדיניות אמריקנית כלכלית מתונה יותר כלפי סין. אילוסטרציה: BigStock

לגבי השקעות מסין בארצות הברית – הצפי הוא שנמשיך לראות חסימה מסוימת של השקעות שלהם בסקטורים רגישים כמו תקשורת, אבל נראה הקלה בסקטורים פחות רגישים כמו קמעונאות".

טראמפ דגל במדיניות כלכלית-מסחרית מאוד לוחמנית, שבין היתר הקשתה על ישראלים לעשות רילוקיישן לארצות הברית. האם המדיניות של ביידן תהיה שונה?
"ביידן הבטיח לבצע רפורמה במדיניות ההגירה הנוקשה של טראמפ. הגישה החדשה והמקלה יותר שלו נותנת סיבה לאופטימיות לחברות הגדולות, שמעסיקות עובדים זרים מכל העולם, ולכאלה שמעוניינות להקים משרדים בארצות הברית, קרוב ללקוחות ולמשקיעים האמריקנים. כמובן שהדבר רלוונטי גם לחברות ישראליות, שמשתקעות לרוב באזור ניו-יורק ובעמק הסיליקון. הן ייהנו גם מהמדיניות המקלה הצפויה של ביידן, המנוגתד למדיניות אמריקה תחילה של טראמפ – מה שייצור לא מעט הזדמנויות לחברות ישראליות".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. מיכל

    במשך חודשיים שאני עובדת עם צוות מתכנתים בחברת r&d בהרצליה אחת שהייתה איתי בצוות תמיד הייתה ביישנית וסגורה בדיונים ולא דיברה הרבה רק אם היה לה משהו טכני להגיד אבל גם זה לא היה רלוונטי כזה. באחד הימים ניגשתי אליה בגישה עדינה לברר למה והיא אמרה לי שהיא סכיזופרנית וזה פוגע לה בתיפקוד בעבודה

אירועים קרובים