עמי שילה, המטה הקיברנטי: "העיר החכמה מהווה איום סייבר מרכזי"

"יש בה מערכות וטכנולוגיות מתקדמות בהרבה מאוד תחומים, מה שמייצר אתגרים רבים של אבטחת מידע וסייבר", אמר שילה, ראש האגף האזרחי במטה ● הפתרון, לדבריו, מתחיל בשיתוף פעולה בין הגופים השונים

עמי שילה, ראש אגף בכיר המגזר האזרחי, מטה הסייבר הלאומי. צילום: קובי קנטור

"העיר החכמה מהווה איום סייבר מרכזי שיש לתת עליו את הדעת. יש בה מערכות וטכנולוגיות מתקדמות בהרבה מאוד תחומים, מה שמייצר אתגרים רבים של אבטחת מידע וסייבר", כך אמר עמי שילה, ראש האגף האזרחי במטה הקיברנטי הלאומי.

שילה נשא דברים במסגרת כנס IT מוניציפאלי 2015. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך אתמול (ב') במרכז הכנסים אווניו שבקריית שדה התעופה, בהשתתפות מאות מקצועני IT מהרשויות המקומיות ואנשי מקצוע נוספים בתחום. הנחה את הכנס יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

בדבריו ציין שילה את הקונפליקט שיש בין הצורך בהגנה על העיר החכמה לצורך בהתקדמות הפרויקטים. "מצד אחד, יש להביא את הערים לרמה סבירה של הגנת סייבר לפני שהולכים לערים חכמות ומצד שני, אי אפשר לעצור את הקדמה. על מנת לזרז ולייעל תהליכים, יש ליצור שיתוף פעולה בהגנת סייבר בין גורמים שונים ברמה הלאומית, בכלל זה הרשויות המקומיות, וזה מה שהמטה הקיברנטי עושה".

הוא מנה החלטות ופעילויות בנושא הסייבר במגזר הממשלתי, בכלל זה ההחלטות על הקמת רשות תקשוב ממשלתית ורשות לאומית להגנת סייבר. שילה אמר שהעובדה שרשויות הסייבר הממשלתיות של ישראל כפופות ישירות לראש הממשלה נדירה בעולם ו-"גורמת להתפעלות של אורחים שמגיעים אלינו מחו"ל".

החלטות נוספות אותן ציין הן מינוי ממונה סייבר בכל אחד ממשרדי הממשלה והקצאת 8% מתקציב ה-IT של כל משרד לתחום. שילה אמר כי "תהיה רגולציה על מקצועות, מוצרים וחברות שירותי סייבר. השאלה היא האם האסדרה תחול על כל המשק או רק על המגזר הממשלתי".

אחת מפעילויות המטה, אמר שילה, היא יצירת תוכניות חינוכיות להגברת לימודי הסייבר והמדעים בתיכונים, בשיתוף עם משרד החינוך. אולם, לדבריו, "זה לא מספיק. חשוב שהגורמים העירוניים יפעלו ללימוד מדעים ומתמטיקה בכיתות הנמוכות יותר".

דוד פורשר, סגן מנהל ממשל זמין וחטיבת מוצרים ושירותים ברשות התקשוב הממשלתית. צילום: קובי קנטור

דוד פורשר, סגן מנהל ממשל זמין וחטיבת מוצרים ושירותים ברשות התקשוב הממשלתית. צילום: קובי קנטור

לסיכום, מנה שילה את אתגרי אבטחת המידע: "טכנולוגיה חדשה; משטח תקיפה עצום; חיבור בין מערכות ישנות לחדשות; עדיין אין סטנדרטים מקיפים ובדוקים; המערכות אלחוטיות וזה מקל על התוקף; בעיית שרשרת האספקה; קלות ביצוע מתקפות מניעת שירות, בגלל פיזור המערכות; ואין מערכת שיתוף סייבר בין הערים החכמות ובינן לבין ה-CERT הלאומי".

"המחשוב מקצר את תהליכי רישוי הבנייה"

דוד פורשר, סגן מנהל ממשל זמין וחטיבת מוצרים ושירותים ברשות התקשוב הממשלתית, עסק בדבריו באישור וקבלת היתרי בנייה דיגיטליים. הוא סקר את המצב הנוכחי לעומת מערכת רישוי זמין של הממשלה, שתהיה מסוגלת לבצע את הפעולות הרבה יותר מהר.

הוא ציין כי בתחום היתרי הבנייה, ישראל נמצאת במקום ה-121 והעגום מתוך 189 מדינות במדד "עושים עסקים". לדבריו, "בכל שנה מתקבלות 170 אלף פניות בנושאים שקשורים להיתרי בנייה, מתוכן 50 אלף בקשות להיתרים עצמם. מטפלות בזה 125 ועדות. התוצאה היא שהליך רישוי הבנייה נמשך 13 חודשים במקרה הטוב".

פורשר מנה את הבעיות בתהליך: ביורוקרטיה; תהליך מסורבל ועמוס; חוסר שקיפות מול הפונה; חוסר ודאות לגבי המצב בו עומד התהליך; בזבוז משאבים וכספים; ומחסור חמור בדירות.

לדבריו, "המערכת הממוחשבת מקצרת את התהליך ל-90 יום. היתרונות שלה הן שמדובר במערכת זמינה 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע, היא מביאה לייעול בכוח אדם והבדיקות בה נעשות ביסודיות".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים