מדוע התחזיות לשוק ה-IT לא קרסו – ומה צפוי בעתיד?

הוצאות ה-IT אמנם ירדו השנה במעט, אבל לא בנתון שאפשר היה לצפות ושהיה שובר את התחזיות ● מדוע זה קורה? ולמה, על אף שהמשבר שקרוב לוודאי שהמשבר הכלכלי יימשך עוד לא מעט זמן, הצפי הוא לעלייה?

שוק ההיי-טק הישראלי: עליות חדות בגיוסים, באקזיטים ובמיזוגים. אילוסטרציה: BigStock

חברות המחקר מתפרנסות בין היתר מפרסום תחזיות שוק וצפי למגמות בעולם הטכנולוגי ובעולם העסקי, שמשמשים בסיס להחלטות בקרב מנהלים בכל המגזרים. בסוף כל שנה נבחנות התחזיות האלה אל מול מה שקרה בפועל, והחברות מפרסמות את הצפי שלהן לשנה הבאה.

בהתייחס ל-2020, שנת הקורונה, ולממשיכתה, 2021, הרבה יותר מורכב לעשות את זה, מאחר שהמגפה, שפרצה בתחילת השנה שעברה, טרפה את כל הקלפים שעל בסיסם מבצעות חברות המחקר את התחזיות. על פי היגיון זה, ניתן היה לצפות שהתחזיות שלהן לשוק ה-IT יקרסו וששום דבר לא יהיה דומה למה שהעריכו. אלא שלפי מחקר שעשה אתר שמרכז ועוקב אחרי התחזיות של חברות המחקר, ובעיקר של גרטנר, שוק ה-IT היה בסך הכול יציב ב-2020. יתרה מזאת, התחזיות לשנתיים הבאות מנבאות התאוששות ועלייה בשורה של קטגוריות בשוק ה-IT.

צריך לציין ששוק ה-IT מושפע מהכלכלות העולמית והמקומית בכל מדינה. הוצאות ה-IT הן של ארגונים במידה רבה פונקציה של המצב הכלכלי, התוצר הגולמי והצמיחה או אי הצמיחה בכל אחת מהמדינות שבהן הם פועלים. במרבית השנים האחרונות, הצמיחה של שוק ה-IT הייתה גדולה מתחזית הצמיחה הכללית של כלכלות שונות, ובלא מעט שנים גם בישראל, לעומת התחזיות של בנק ישראל. השוק רשם גידול גם אם התוצאה שלו לא עברה את התחזית הכללית.

למה מצב ה-IT טוב, למרות הכול?

מהי הסיבה ששוק ה-IT היה וצפוי להמשיך להיות יציב, בהינתן שבגלל הקורונה, מגזרים שלמים כמעט שנמחקו? יש לכך שני הסברים מרכזיים, או יותר נכון שתי השערות: האחת אומרת שארגונים שנכנסו למשבר עם רמה סבירה של טרנספורמציה דיגיטלית צלחו אותו טוב יותר, גם אם הם נכללו באחד המגזרים שנפגעו. ארגונים אחרים, שלא היו דיגיטליים לפני הקורונה, מיהרו לשנות את המצב במהלך השנה והגבירו את ההשקעות בדיגיטל. תוכניות מגירה שהיו אמורות לצאת לפועל בעוד 5-6 שנים נשלפו במהירות ופרויקטים עלו לאוויר במהירות שיא.

ההשערה השנייה היא שנוצר איזון בהוצאות ה-IT בין המגזרים שבהם הן הצטמקו לאלה שהפעילות הכלכלית שלהם גדלה, ואפילו מאוד, בתקופת הקורונה, כמו המזון ושאר המוצרים החיוניים. הנתונים האלה עזרו לחברות המחשבים הגדולות למתן את הירידה בהכנסות, ואף להביא לעלייתן, תוך שהן מתאימות את עצמן לביקושים באותם מגזרים.

מה אומרים הנתונים?

אם נביט רגע על המספרים, נראה שבשנה שעברה, הוצאות ה-IT ב-2020 ירדו ב-3.2% לעומת 2019 – הרבה פחות ממה שהיה צפוי לקרות במציאות של משבר. החדשות הטובות הן שעל פי התחזיות, השנה יעלו ההוצאות ב-6.2% ויעמדו על 3.923 מיליארד דולר.

קחו לדוגמה את שוק הדטה סנטרים: הוא לא ירד, אלא נשאר יציב ב-2020 ועמד על 215 מיליארד דולר – בדומה לשנה שלפני כן. השנה הוא צפוי לגדול השנה ב-5.9% ולעמוד על 228 מיליארד דולר, וב-2022 הוא ירשום גידול מתון יותר, של קצת יותר מ-3%, ויגיע ל-236 מיליארד.

לעומת זאת, תחום שירותי ה-IT יחווה מהפך: בעוד שבשנה שעברה הוא ירד ב-2.8%, בשנה הנוכחית הוא צפוי, על פי התחזיות, לגדול בקצת יותר מ-6%. צריך לשים לב שעל אף שמדובר בשינויים חד ספרתיים, כל שינוי כזה משמעו הרבה מאוד כסף, וזה מאוד משמעותי לחברות שעוסקות בכך.

הפרשנות

אחת הפרשנויות המרכזיות של הנתונים, שמצריכה הפקת לקחים, היא שהקורונה לימדה אותנו שכל מה שידענו על תכנון המבוסס על ניהול סיכונים ואפשור המשכיות עסקית בזמן משבר – קרס. למדנו בשנה זו עד כמה נכונה העצה שניתנת למנהלים: לעולם לא תדע מה אתה לא יודע ותמיד יש להיערך לתסריטים קיצוניים ולא הגיוניים, גם אם הם לא מתיישבים עם הנתונים.

השנה ובשנים הבאות, העולם יהיה הרבה יותר ספקני לגבי תחזיות, והאנליסטים של חברות המחקר יצטרכו למצוא מודלים חדשניים יותר, שייקחו בחשבון השפעות על הכלכלות של קטסטרופות כגון הקורונה ודומותיה. כאלה, לצערנו הרב, בהחלט עלולות להיות גם בשנים הבאות.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים