אינטל-מוביט: עסקה חכמה בעולם התחבורה החכמה

הרכישה של מוביט על ידי אינטל, בסכום של קרוב למיליארד דולר, היא בשורה להיי-טק הישראלי. לא רק כי כל אקזיט הוא סוג של בשורה להיי-טק הישראלי, אלא גם כי היא באה בעיצומם של ימי משבר הקורונה, כשחברות אחרות בענף הוציאו עובדים לחל"ת או אף פיטרו עובדים, והעתיד בחלק מהן לא ברור – במיוחד סטארט-אפים, ובמיוחד על רקע העובדה שמשקיעים לא ששים בימים אלה להשקיע את כספם. יש שיראו ברכישה הזו בועה: המשק כמעט כורע תחת הנטל ובועת ההיי-טק חוגגת, אבל זה לא נכון. הענף אמנם נפגע מהמשבר פחות מענפים אחרים, כך נראה, אבל גם הוא ספג מכה לא קלה.

על רקע משבר הקורונה, כדאי לשים לב לנקודה נוספת: 100 מיליון דולר מתוך סכום העסקה יוקצו לעובדים, לטובת שימורם. ייתכן מאוד שהם לא היו מאבדים את מקום עבודתם גם ללא הרכישה, אבל בעוד שחברות אחרות נפרדות מעובדים – זמנית או לתמיד – אינטל מבקשת לשמר אותם.

אינטל מרוויחה, אבל אנחנו סופגים עוד פגיעה בפרטיות

העסקה הזאת מאששת דבר חיובי נוסף: היא מבססת את מרכזיותה של ישראל בענף התחבורה החכמה. אינטל כבר רכשה כאן, בעסקת ענק הרבה יותר גדולה מזו הנוכחית (של 15.3 מיליארד דולר), חברת תחבורה חכמה ישראלית נוספת – מובילאיי, ובל נשכח שווייז היא ישראלית במקורה, ושגם היא נרכשה על ידי תאגיד ענק רב לאומי – גוגל. לכך יש להוסיף את העובדה ששלל יצרניות רכבים מובילות הקימו כאן מרכזי מו"פ ומשתמשות במוחות הישראליים ובטכנולוגיה כחול לבן כדי לפתח את הפיתוחים החדשניים בתחום. שלא לדבר על השבחים שתעשיית התחבורה החכמה של ישראל זוכה להם בעולם.

אלא שבאליה הזאת, בדמות העלאת קרנה של טכנולוגיית התחבורה החכמה הישראלית, יש גם קוץ: אינטל, כמובן, עוטפת את הרכישה ביעדים נשגבים כמו צמצום עומסי תנועה ובכלל, שיפור חיינו, אבל היא קונה את מוביט כי היא רוצה נתונים, את הנתונים שלנו. ולמוביט, אם כבר פתגמים בעברית יפה, יש מאגר נתונים שלא יסולא בפז. היא יודעת איך אנחנו משתמשים בתחבורה ציבורית – לאן אנחנו נוסעים ומאיפה, באילו אמצעי תחבורה, באילו שעות, באיזו תדירות ועוד. מכאן ניתן לנתח נתונים שיסייעו לתחבורה החכמה ואולי אף לקידום של עולם התחבורה הציבורית, אבל נפתח עוד סדק בפרטיות שלנו. בפרט כשהנתונים עוברים מחברה קטנה יחסית כמו מוביט לחברת ענק כמו אינטל.

אולם, גם כאן יש צד שני: אינטל רוכשת את מוביט כחלק מאסטרטגיה סדורה בתחום הרכבים האוטונומיים ובסופו של דבר, גם אנחנו נפיק מכך תועלת. נראה שאינטל מעוניינת להשתמש בנתונים הרבים שיש למוביט כדי לטייב את הנסיעות של המוניות האוטונומיות של מובילאיי. כך, המכונות האלה ילמדו על נתיבים יעילים יותר לנסיעה, היכן יש פקקים והיכן הכבישים פנויים (מוביט יודעת מתי האוטובוס או הקארפול שהמשתמש מעוניין בו יגיע, על בסיס מערכות ה-GPS ומצב התנועה), ואנחנו נוכל להגיע באמצעותן מהר יותר ובמחיר זול יותר. ייתכן שהתועלת הזאת תהיה בעקיפין, ותגיע דרך השירותים שמוביט מספקת לארגונים שונים, ובהם מפעילי תחבורה ציבורית, ולעיריות.

כבר מזמן לא רק ענקית שבבים

בעקבות הרכישה הורמו כמה גבות בשוק, שכן אינטל ידועה במשך עשורים כענקית שבבים, אבל היא כבר לא רק. החברה הודיעה לפני שנים אחדות על כניסתה בענק לעולם הדטה – כניסה שנובעת, לבד מהרצון שלה להתרחב לעולם נוסף, מההצתה המאוחרת בתחום השבבים לעולם הסלולר, שהובילה לכך שהיא לא הצליחה שם, ומהתחרות שלה מול AMD, ובחרה להתמקד בתחום הרכבים האוטונומיים. זאת, כמה שנים אחרי שהיא רכשה את טלמאפ ב-300 מיליון דולר שירדו לטמיון, כי היא סגרה אותה לאחר שנתיים. אלא שהרכישה הזאת הייתה מוקדמת מדי ועולם הרכבים האוטונומיים החל להתבשל מעט מאוחר יותר.

כבר עם ההודעה של אינטל על ההתרחבות לעולם הדטה בכלל והתחבורה האוטונומית בפרט, היו מי שראו בה בשורה לעולם זה, עקב היותה חברת ענק ועם כיס מזומנים עמוק. הרכישה של מוביט מראה כמה הם צדקו.