"המאבק במכחישי השואה ברשת קשה – ונעשה הכול כדי לנצח"

"אנחנו במרוץ אחרי ההתקדמות המהירה בעולם הדיגיטל, כחלק ממשימתנו להילחם בהכחשת השואה", אמר מיכאל ליבר, מנמ"ר יד ושם, והסביר כיצד המוסד המרכזי להנצחתה משתמש ב-AI כדי להעשיר את הידע עליה

מיכאל ליבר, מנהל אגף חדשנות וטכנולוגיות מידע ביד ושם.

האנטישמיות, ואיתה הכחשת השואה, זינקו מאז ה-7 באוקטובר בממד הפיזי, ברחובות ובקמפוסים בעולם – וגם ברשתות החברתיות. מכחישי השואה מנצלים את המלחמה שבין ישראל לחמאס ואת המראות שמפורסמים בעולם מעזה כדי להפיץ את תורתם הבזויה ולהוסיף לה תומכים רבים. למרבה הצער, הם מצליחים: דו"ח של ארגון CyberWell, שפורסם בשבוע שעבר, הצביע על גל של תמיכה בצורר הנאצי אדולף היטלר, שמתקיים ברשתות החברתיות מאז ה-7 באוקטובר, ובפרט מאז המתקפה האיראנית נגד ישראל.

אחד הגופים המרכזיים שמזה שנים רבות נלחם באנטישמיות ובהכחשת השואה הוא הגוף הישראלי המרכזי ומהבולטים בעולם שפועל להנצחתה – יד ושם. לדברי מיכאל ליבר, מנהל אגף חדשנות וטכנולוגיות מידע ביד ושם, "מכחישי השואה עבדו חזק ברשתות החברתיות גם לפני ה-7 באוקטובר, ומאז ממשיכים לעשות זאת ביתר שאת. אנחנו, ביד ושם, משחקים לטווח הארוך, והיעד שלנו לא השתנה: להיות רלוונטיים, מובנים, נגישים – ובעיקר דיגיטליים. אנחנו לא רוצים להיות מעונבים ומורמים מעם: נמשיך לדבר ולתקשר עם הצעירים.ות בארץ וברחבי העולם בגובה העיניים, נוסיף ללמוד בעקביות את ערוצי המדיה החברתית 'שלהם' – ושם נפעל. המאבק בהכחשת השואה ברשת הוא ארוך וקשה, ואנחנו פועלים כדי לנצח".

74,500 שמות חדשים של נספי שואה – רק בשנה האחרונה

לפני כשנה, יד ושם חנך את ספר השמות, שמכיל את השמות, תאריכי הלידה ומקומות הירצחם (כשאלה ידועים) של יותר מ-4.8 מיליון קורבנות השואה. השנה נוספו לספר 74,500 שמות. המאגר הרחב הוא תוצאה של עבודת איסוף מאומצת בת עשרות שנים שמבצע יד ושם מהקמתו בשנות ה-50 של המאה הקודמת ועד היום – באמצעות דפי עד, איתור מסמכים שונים מתקופת השואה, שיתופי פעולה עם אתרי הנצחה וזיכרון, ארכיונים ועוד. "להערכתנו", אמר ליבר, "המספר יעמוד בסוף על כ-5.1 מיליון רשומות של נספים מזוהים. כמובן שלמרבה הצער, בחלוף הזמן, קצב איתור הרשומות הולך והופך איטי יותר".

הוא ציין כי "כארבעה מיליון עמודי תיעוד נוספו לפלטפורמת הניהול הפנימית של יד ושם, שמהווה את התשתית לספר השמות, מהשנה שעברה, והיא מכילה כעת יותר מ-227 מיליון עמודים. למרבה הצער, יהיה קשה עד בלתי אפשרי למצוא תיעוד לכל נספי השואה".

"מטבע העולם, אנחנו נמצאים כיום בשלביו האחרונים ממש של פרויקט איסוף עדויות השורדים", אמר ליבר, "ואנחנו אוספים אותן באופן מואץ. בעבר, צוותים שלנו ראיינו יותר מ-1,000 שורדי שואה בשנה – והאצנו את הקצב. במקביל, העלינו לאתר ולערוץ היוטיוב של יד ושם עשרות אלפי קטעי עדויות, והם מונגשים באופן מלא. גם השנה, למרות הקושי, העלינו 15 אלף עדויות – בווידיאו ובאודיו".

הוא הוסיף כי "ב-2006 נפתח לציבור ארכיון שירות האיתור הבינלאומי של הצלב האדום בבד-ארולסן בגרמניה. ב-2019 נפתחה גישה לציבור הכללי ולחוקרים ל-10 מיליון עמודי תיעוד, באמצעות פלטפורמות ההנגשה של יד ושם. כיום, באמצעות המערכת שאותה אנחנו מתפעלים, מונגשים כ-40 מיליון עמודי תיעוד על מחנות ריכוז וכפייה, ושמות של קורבנות שואה, ניצולים ועקורים. כעת, כ-90% מהארכיון נגישים באינטרנט, עם כמות אדירה, של יותר מ-50 מיליון רשימות שמות, שניתנים לאחזור מהיר בכלים הייחודיים שלנו. כמות החומרים רק הולכת וגדלה".

דור 2.0 של הנגשת הידע והמאגרים של יד ושם

לדברי ליבר, "לפני שנה וחצי נכנסנו לדור 2.0 של הנגשת הידע והמאגרים שלנו, ופצחנו ב-DAtA Project (ר"ת Digital Access to All) – פרויקט הנגשה דיגיטלית לכולם. בנינו פלטפורמה אחודה, עם מחברים (קונקטורים) ו-APIs, לאיגום כלל מאגרי המידע ביד ושם ולהנגשתם: מידע ארכיוני, מידע מאוספים ממוזיאונים, מחקרים, תמונות, מסמכים, אודיו וסרטונים. כך, מי שניגש למאגרי המידע שלנו שואל שאלה פעם אחת – ומקבל תשובה כוללת, מכל המאגרים, וכן יכולות תחקיר מתקדמות".

אנדרטת הקרון ביד ושם.

אנדרטת הקרון ביד ושם. צילום: ShutterStock

האם וכיצד אתם משתמשים בבינה מלאכותית?
ליבר: "גם בתחום הבינה המלאכותית צברנו כבר ניסיון ואנחנו עובדים על העמקתו. הבינה המלאכותית היוצרת, ה-GenAI, מסייעת לנו לטפל בנתונים רבים יותר ובאופן חכם ויעיל יותר – וכך אנחנו יכולים לעבות את הדאטה על שורדות ושורדי השואה, כמו גם על הקורבנות, ולהעשיר את קורות חייהם.ן. אנו עוסקים באופן מסיבי ב-NLP – עיבוד שפה טבעית. הוא מסייע לנו רבות בזיהוי ישויות ועדויות. האתגר הוא לעבוד עם מודלים בשפה העברית". לסיכום הנושא הוא אמר כי "הבינה המלאכותית מסייעת לנו לחלץ מידע מסודר אודות נספים, שייתכן שלא נרשמו באופן מסודר בהיכל השמות, להצליב נתונים ולעבות את קורות חיי הנספים – על בסיס זיהוי, קשר וקונטקסט. ה-AI מקצרת את משך העבודה המייגעת שנעשתה על ידי בני אנוש".

מה עם הענן? האם אתם עוברים לנימבוס?
"אנחנו בוחנים את הצעד הזה. השיקול העיקרי שלנו הוא העלויות של ארגון כשלנו, בעל כמות נתונים מטורפת, של פטה-בייטים רבים. לצד זאת, אנחנו משקיעים רבות בגיבוי – על הקרקע. כמו כן, אנחנו ממשיכים לפעול להגדלת החוסן שלנו בסייבר".

לדבריו, פרויקט נוסף שיותנע ביד ושם בחודשים הקרובים הוא הטמעת מערכת CRM חדשה.

לסיכום אמר ליבר כי "אנחנו נמצאים במרוץ מתמיד אחרי ההתקדמות המהירה בעולם הדיגיטל, כחלק מהמשימה שלנו להשפיע על התודעה, בארץ ובחו"ל, בתחום של הנצחת השואה והמאבק באנטישמיות. בכל רגע נתון עלינו להיות עם אצבע על הדופק, לבחון מהן הדרכים הנכונות לפעול – ולהיות עדכניים. אנחנו פונים לקהלים רבים, שונים ומגוונים, ושמים דגש על פנייה לדור הצעיר – שמהווה את דור העתיד. הוא צורך את רוב המידע שלו בפלטפורמות דיגיטליות ועלינו להתאים עצמנו למקומות אלה, שבהם ניתן לפגוש אותו ולהפגיש אותו עם התכנים שלנו במגוון דרכים מותאמות פלטפורמה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים