"מנמ"ר שלא ישדרג את מערכות סאפ שלו – לא יהיה שם"

ענקית ה-ERP סאפ (SAP) עוברת טרנספורמציה דיגיטלית משמעותית. בשנים האחרונות היא מתמקדת במאמצים נרחבים להנגיש למנמ"רים ומקבלי החלטות את הערך העסקי של S/4HANA ואימוץ מודל RISE הענני לצד מודלי ה-AI החדשניים.

בפרק הזה של פודקאסט אנשים ומחשבים, אירחנו את רפי הופמן, סמנכ"ל ומנהל חטיבת סאפ בחברת נס (Ness), ואת עמית רונן, סמנכ"ל לקוחות מגזר פרטי ו-סאפ, ב-נס. הופמן ורונן מסבירים, על רקע הכרזות סאפ על סיום התמיכה בגרסאות הישנות (ECC), מה היתרונות של S/4HANA (סאפ פור האנה), איך בדיוק מתפקד מודל RISE, מדוע יש חשיבות שארגונים כבר היום יתחילו בתהליכי הגירה, ואיפה נכנסת כאן הבינה המלאכותית.

מה תמונת המצב של מערכות ERP של סאפ כיום?
עמית: "סאפ עברה מספר שינויים בעשור האחרון, כמו למשל מרישוי On-Premise לענן ציבורי, ועכשיו היא מכוונת לעולם הבינה המלאכותית, עם כלים משלה שיביאו ערך ללקוחות. ישראל לא הייתה בין המדינות הראשונות שאימצו טכנולוגיות חדשות, אבל היום המצב שונה. אנחנו מרגישים התעוררות בשוק המקומי, בין היתר בגלל מהפכת הבינה המלאכותית, שמעודדת ארגונים לחשוב על ההגירה לפלטפורמה החדשה".

אם אני מנמ"ר בארגון – שכנע אותי למה אני צריך את כל הכאב ראש הזה של המעבר.
רפי: "קודם כל זה אירוע כופה. סאפ הודיעה שעד 2030 היא מפסיקה לתמוך במערכות ישנות שלא יהיו בענן (ECC). וזה אומר, שכל הארגונים מבוססי סאפ הם עם שעון חול, שאגב החל עוד לפני כמה שנים, וחייבים להיערך לזה".

עמית: "סאפ היא תשתית קריטית שנוגעת גם במערכות ליבה. לפני מספר שנים החברה הבינה שעליה לעבור טרנספורמציה דיגיטלית. זה נעשה בשלבים, כאשר המטרה היא לייעל את האפליקציה ולשפר את חוויית המשתמשים. זה לא בהכרח חלק ממעבר לענן On-Premise, זה חלק משדרוג של כל המערכת, שמותאם לצרכים של הארגונים. מנמ"ר שלא ישדרג את המערכות שלו, הוא לא יהיה שם. מעבר לזה, אנחנו סבורים, שתהליך המעבר מעצים את מעמדו של המנמ"ר מול ההנהלה. הוא יכול להציג להם תוכניות אמיתיות, שישפרו תהליכי עבודה, התייעלות והמון חדשנות עסקית. אלו הם דברים שהנהלות אוהבות לשמוע. מה גם שהאפשרויות שסאפ מציעה היום הן הרבה יותר גמישות, ולשלב בין שותפים שונים ולהגיע לעלויות אופטימליות".

האם יש כבר ארגונים שנכנסו לתהליכים אלו?
רפי: "ביצענו תהליכים כאלו בשני ארגונים חשובים: נתיבי ישראל, שיעלו לאוויר בזמן הקרוב, ועיריית תל אביב יפו, שם אנחנו בתהליכים מתקדמים. בתל אביב בחנו יחד איתנו את כל החלופות, והצלחנו לייצר עבורם מסגרת תקציב מתאימה, ובכך להקל על העלות התקציבית של העירייה".

איך מתבצע תהליך ההגירה?
עמית: "השלב הראשון הוא צילום מצב של כלל נכסי המידע של הארגון, מעין בדיקת MRI. מנתחים ביחד את הנתונים והמטרות ומחליטים לאן רוצים להגיע. ואז מתחילים לבנות את התצורה הנכונה, נותנים לארגון הערכת זמן ותקציב, מחברים את כל השותפים, כל לקוח לפי הצורך שלו ואז יוצאים לדרך".

רפי: "בנוסף חשוב לייצר תהליך של 'ניהול שינוי' ויחד עם הלקוח, להביא את כל המשתמשים להבנה שהמהלך הזה הוא קריטי לארגון, כי כל שאר המתחרים כבר שם או בדרך לשם".

לא לזעזע את המערכת

מה המשמעות של תהליכי הגירה מבחינת הארגון?
עמית: "זו נקודה קריטית. אנחנו מאוד קשובים לחששות הטבעיים של הארגונים לגבי ההשפעה הפנים-ארגונית. זה בהחלט טבעי. ולכן המתודולוגיה שלנו היא, קודם כל בשלב הראשון לא לזעזע את המערכות. התהליכים הם באזורים שלא משפיעים על העבודה של מרבית העובדים. ההנהלות מאוד אוהבות את הגישה הזו. רק לשם המחשה, בתנובה, למשל, שם ביצענו פרויקט ERP ענק, בנינו בהתחלה מערכת קבלת חלב. לכאורה משהו שולי, אבל זה דבר שלא היה קודם וזה מאוד השפיע על הארגון ועל האנשים. הם ראו שזה עובד. אחרי שמסיימים את השלב הראשון בהצלחה, עוברים לשלבים הבאים, שהם כבר יותר מורכבים ומשפיעים על כולם. ללא ספק אלו הם תהליכים חוצי-ארגון, מלבד הטכנולוגיה, וההנהלה עצמה חייבת להוביל את זה. העובד עצמו לא ירגיש משהו מיוחד, אבל חוויית העבודה שלו תהיה הרבה יותר טובה, וגם התפוקות שלו יהיו טובות בהרבה".

מדוע קצב האימוץ בהגירה למערכות החדשות אטי, יחסית למצופה, לא רק בישראל?
רפי: "יש חסם של תסכול די טבעי. ארגונים חוששים מצד אחד, יש פחדים, אבל בסוף המנהלים מבינים שצריך להפריד בין האמוציות למציאות. בסופו של דבר זה תהליכים עסקיים. חייבים להבין שאם הארגון לא יבצע את השינוי, אחרים יעקפו אותו. התחרות היא דינמית בהרבה מגזרים והטכנולוגיה שם היא מרכיב חשוב. ולכן אנו אומרים: תן לנו להוביל, יש לנו ניסיון, יש לנו את הידע, יש לנו קבלות".

איפה נכנסת כאן הבינה המלאכותית ואיך אתם כחברת נס נערכים?
עמית: "כמו כולם, גם סאפ זיהתה את הקצב המהיר של התפרצות ה-AI. השאלה לא הייתה אם להשקיע ב-AI אלא האם נוכל להספיק להדביק את הקצב המטורף. אנחנו בנס, נערכים לזה כבר זמן רב. פיתחנו פלטפורמה של סוכני בינה מלאכותית ללקוחות מבוססי SAP, כדי שיהיה אפשר לבצע את הפרויקטים בצורה הכי טובה ומהירה כלפי הלקוח. ובקרוב מאוד תהיה לנו בשורה אמיתית לשוק הסאפ בישראל. כך למשל, לסאפ יש כלי שנקרא ג'ול – מעין עוזר דיגיטלי חכם, שמאמנים אותו לסייע בתהליכים, שעד עכשיו נעשים בדרכים יותר מורכבות, כמו למשל הזמנת רכש. זה מאוד משמעותי למי שמבצע את זה. זו רק דוגמה".

רפי: "הג'ול: הוא מעין סוכן נפרד, שמתמחה בכל התהליכים של ה-ERP בארגון. הוא פתוח לכל המאגרים של שותפים חיצוניים. מי שמכיר את סאפ יודע שזה שינוי דרמטי. זה בפירוש עוזר דיגיטלי, שמגשר בין מערכות הליבה של סאפ לבין המערכות האחרות".

בשוק שאתם פועלים בו יש לא מעט שחקנים. מה הבידול שלכם?
עמית: "אחד הדברים הייחודיים אצלנו, זה נושא ההכשרות לעולמות ה-AI החדשים. יש לנו נבחרת של עשרות יועצים, שממש מאמנים ובודקים את פלטפורמת ה-AI החדשה שפיתחנו. והדבר השני הוא פיתוח הכלים החדשניים מבוססי ה-AI, שבאמת מביאים בשורה לארגוני הסאפ, והמתודולוגיות שיוצרות ייחודיות מאוד גדולה לנס, שהיום אין לאחרים".

רפי: "הייחוד שמבדל בין המתחרים הוא אותו ארגז כלים שיוצר שילוב מנצח בין טכנולוגיה להון האנושי שלנו, וכמובן הלקוחות יודעים להעריך את הערך המוסף האדיר הזה".

תנו לי תחזית לחמש שנים, עד כמה שזה נשמע לא הגיוני בימינו.
עמית: "קשה מאוד לנחש כי הקצב הוא כל כך מהיר. בטוח שיהיו הרבה סוכנים אוטונומיים שיעשו לא מעט משימות במקום אנשים, ואנחנו נצטרך לשלב בין המוח האנושי לאותם בוטים. ללא ספק יהיה שינוי בתפקידים של כולנו. לטעמי, השינוי יהיה בעיקר בתחום הדאטה. היכולת לנתח את המידע הרב של הארגון תהיה אחד הדברים המרכזיים".

רפי: "אני מבקש להסתכל בטווח של בין 5 ל-10 שנים קדימה, ואז, כל הפתרונות של סאפ יהיו מבוססי AI. לשם הולך העולם וסאפ ללא ספק מבינה את זה".

להאזנה לפרק המלא – לחצו כאן