"בגלל מידע לא נכון השימוש ב-AI יכול לגרום לבעיה"

"המרחק לשימוש יום יומי ב-AI באופן מובהק הוא מצד אחד אינו גדול ומצד שני הוא עדיין מאוד גדול. לדעתי, מנועי השפה הקיימים כבר מספיק חזקים להתמודד כמעט עם כל דבר, אבל התשתית עדיין די רעועה. לפעמים בגלל מידע לא נכון השימוש ב-AI יכול לגרום לבעיה. יש לנו יכולות להרצה אמיתית ביום-יום, אבל אין לנו דאטה מספיק טובה, מספיק נכונה ומספיק ממוטבת. הדבר השני הוא הקשר. גם ה-AI הכי טובה בעולם לא יכולה לתת תשובות טובות אם היא לא יודעת את ההקשרים באופן ברור", כך אמר עמית סיוון, מנכ"ל קליק ישראל, במסגרת הכנס Nimbus SummIT 2026 של אנשים ומחשבים שנערך השבוע באווניו, מרכז האירועים והקונגרסים בקרית שדה התעופה.

סיוון היה אחד הדוברים בפאנל שחתם את הכנס תחת הכותרת "מאחורי הקלעים של מהפכת הענן בישראל עם חברות הענן", בהנחיית עיתונאי ופרשן ערוץ 12 עמית סגל, והוא הוסיף כי, "אם לא נפתור את הבעיות הללו לא נוכל לקיים AI תקינה וטובה".

"הענן הממשלתי מספיק גדול כדי לספק עבודה להרבה חברות בתחום"

רונה קייזר, סמנכ”לית המגזר הציבורי בפיקס סופטוור, דיברה על כך שהענן הממשלתי מספיק גדול כדי לספק עבודה להרבה חברות בתחום. "כבר אמרו שיש מקום לכולם, ואני מסכימה עם זה שאכן יש מספיק עבודה. אבל כמו במרוץ שליחים, צריך שהתזמון במעבר בין רץ לרץ בקבוצה יהיה מדויק, וגם שהמקל יהיה בזווית הנכונה, ובהיבט הזה הממשלה לדעתי קצת חוטאת: מעבירים את המקל מספקית אחת לאחרת באופן לא ברור תמיד ולא מדויק, ומה שקורה במעבר ששוב מתחילים בדיקות, ואז הסברים, וככה מאוד קשה להגיע לתוצאה. אנחנו מאמינים שצריך לקחת אחריות על התהליך כולו מהרגע הראשון עם מעברים ברורים ושלמים, מהאסטרטגיה עד לתוצאה, בלי עיכובים, כדי שהמקל יעבור בין הרצים ונגיע לערך שלשמו יצאת למרוץ".

דורון גיגי, מנכ"ל יעל, דיבר בין השאר על תהליך ההתבגרות המהיר שעוברת ה-AI ועל המעבר לפרויקטים בפועל. "אני חושב שאנחנו בשנה האחרונה אולי כבר הגענו להתחלה של מה שאפשר כבר להגדיר כשלב ההתבגרות. כמו הלקוחות שלנו, גם אנחנו ביעל עד עכשיו שיחקנו קצת עם ה-AI כדי לבחון את היכולות ומה היא יכולה לעשות. אז התחלנו להיתקל בבעיות של אבטחת מידע, והתחלנו להתקין שרתים מקומיים, והמשכנו לנסות עד שבהתחלת השנה לקחנו צעד לאחור ואמרנו, רגע בוא נבדוק מבחינה מערכתית עם מה לעבוד. אני חושב שמשרדי הממשלה מתחילים לעבור תהליך דומה. השילוש הלא קדוש בין טכנולוגיה, פתרונות וצרכים עסקיים יישמר, ואנחנו האינטגרטורים נישאר רלוונטיים, גם אם בצורה מעט אחרת".

"פער בין הטכנולוגיה לבין היישום בפועל"

דוד ביסמוט, מנכ"ל נס קלאוד, התייחס למה שהוא הגדיר כפער בין הטכנולוגיה לבין היישום בפועל. "אני חושב שלממשלת ישראל מגיע ציון לשבח על פרויקט נימבוס. לא היינו יכולים לדבר ממש על מהפיכת ה-AI אם תשתית נימבוס לא הייתה קיימת. זו מהפכה של ממש, אני מאמין ב-AI, ושהאנושות תדע ליישם אותה כך שהיא תיקח אותנו למקום טוב. הפער הוא בדיוק המקום שבו אנחנו בנס נמצאים: אנחנו באמצע ביצוע של פרויקטים אדירים כמעט בכל משרד, דברים שמשנים את השירות לאזרח. אנחנו עוזרים לכל משרד לאמץ יותר מהר ואפילו עוד יותר את היכולות הטכנולוגיות של ה-AI'ים – מתודולוגיה שאומרת לתת במקום הנכון את המענה הנכון. אבל אנחנו עוד מתמודדים עם גבולות הרגולוציה ואבטחת המידע שנדרשים, וזה עדיין גורם שדורש התייחסות רחבה, שמאריכה זמני אימוץ".

שגיב גרינשפן, מנכ"ל פריוריטי, אמר, כי "אנחנו יכולים לעבוד עם הרבה מאוד מודלים ולהטמיע מערכת מקיפה של סוכני AI, ומיד לעשות שימושים בענן ולייצר משהו שהוא מאוד עמוק אפילו בזמן מאוד קצר בכל משרד ממשלה בהתאם. אבל לפני כן צריך להתחיל מאיזו דירקטיבה ניהולית שקובעת לאן אתה רוצה להגיע, ורק אחרי זה לדירקטיבה ביצועית, שלצד זה פועלים גם במסגרת של הדירקטיבה התרבותית. וכדי להשיג את זה, לדעתי לכל עובד בארגון חייב להיות איזשהו יעד AI, ולא משנה מה התפקיד. אם לכל עובד תהיה מטרת AI שהוא צריך להגיע אליה, גם אם זה בביטוח לאומי חדרה, זה יחלחל פנימה ויעבוד היטב, וצריך לעשות הכשרות מאוד רחבות בכל הארגון כדי להשיג את זה. מעבר לכך, יש להשתמש ב-KPI ברור, וגם אם מתחילים בקטן, חייבים למדוד אותו ולהשיג אותו".

"כמו בכדורגל, הדבר הבסיסי הוא התשתית, האצטדיון"

ירון רז, סמנכ"ל בכיר במטריקס השתמש בדימויים מעולם הכדורגל כדי להזכיר שגם מונדיאל 2026 כבר ממש בפתח. "אני חושב שכמו בכדורגל הדבר הבסיסי הוא התשתית, האצטדיון, והחברים בממשלה עם הרבה אומץ וחזון הקימו לנו את המגרש הכי מתקדם ברמה הכי גבוהה. אבל עכשיו צריכים שחקנים כמונו שיביאו את ההשקעה ואת המאמץ, ואנחנו במטריקס עושים את כל המאמץ להביא את התוצאות על המגרש – וזה כולל שכנוע שחקני חוץ וחברות ישראליות לעבוד עם הממשלה. עכשיו צריך את העבודה את האסטרטגיה והביצוע וכולם מאוד מאוד מתאמצים, ואנחנו רואים את הפערים ואנחנו במטריקס חושבים שהגיע הזמן לקפוץ ראש לתוך מערכות הליבה, אל הפרויקטים הכי גדולים. לא פיילוטים, אלא מערכות אמיתיות. יש את הידע וצריך להמשיך באומץ. אנחנו לקראת נקודת הפיתול הזו".

אנטולי קושניר, מנהל התחום הציבורי בקומיט, לקח על עצמו את תפקיד נביא הזעם. "אני חושב שכולנו מבינים את תרחיש האיומים, למשל אגמי הנתונים שהופכים ליותר ויותר קריטיים ליישומי ה-AI. אנחנו בחברה, כחלק מהאירוע, מכינים את האגמים הללו ליישום בפועל, והאיום, כמובן, הוא שהם יהיו חשופים לסיכונים, שהמידע הממוטב הזה ייחשף או ייפגע גם על ידי גורמים שמופעלים בידי מדינות. אנחנו מבינים שהאחריות היא אחריות לאומית, וצריך אם כן להחיל פתרונות שלא מאפשרים להעביר מידע בכלל אם הוא אינו מוצפן ומאובטח ואינו מתאים למדיניות המדויקת – ובמקביל לפתור את הבעיות של גישה מאובטחת, ולהעלות את הגובה של החומה כדי שהפתרונות ה-AI והדאטה ייתנו מענה חסין ומאובטח".

הדוברים בפאנל. מימין: אנטולי קושניר, מנהל התחום הציבורי בקומיט, עמית סיוון, מנכ"ל קליק ישראל, דוד ביסמוט, מנכ"ל נס קלאוד, רונה קייזר, סמנכ”לית המגזר הציבורי בפיקס סופטוור, עמית סיוון, מנכ"ל קליק ישראל, …  שגיב גרינשפן, מנכ"ל פריוריטי, ירון רז, סמנכ"ל בכיר במטריקס , דורון גיגי, מנכ"ל יעל.