האם ה-CIO הופך ל-CAIO?

גל הפיטורים בהיי-טק הישראלי נמשך, כשרק ממש לאחרונה דווח על צמצומים נרחבים בכוח האדם באינטואיט, במרכז של מטא בתל אביב, ב-וויקס, שנפרדת מ-20% מהעובדים שלה, ובחברות נוספות. השבוע הצטרפה אליהן BigID, שהודיעה גם היא על פיטורי חמישית מכוח האדם שלה, בדרך להיות חברה ששמה את הבינה המלאכותית בקדמת הבימה – או, בפשטות, AI-first.

עובדים רבים מוצאים את עצמם מחוסרי עבודה – בגלל הייסוף של השקל מול הדולר, אבל בעיקר עקב השפעות הבינה המלאכותית. בגדול, בתפקידים רבים בהיי-טק, ה-AI יכולה לעשות הרבה יותר ומהר יותר מהעובדים האנושיים. עם זאת, חלק מהמומחים אומרים שה-AI משמשת עבור חלק מחברות ההיי-טק שמפטרות כתירוץ, ובפועל מדובר ב-"תיקון" של אובר הגיוסים של שנות הצמיחה האחרונות, ובעיקר 2021. כך או כך, גלי הפיטורים האלה שוב הציתו את הדיון סביב השאלות האם הבינה המלאכותית אמנם תגרום ליותר אבטלה, גם בענף שמוביל את הכלכלה הישראלית, ואיך היא משנה תפקידים שונים.

השאלה השנייה רלוונטית לא רק למפתחים, מנהלי צוותים ושאר כוח אדם ברמות הנמוכות והבינוניות, כי אם גם לאיש ה-IT הבכיר ביותר בארגון – המנמ"ר. ההתפוצצות של ה-AI הביאה כבר לפני כשנה וחצי-שנתיים ליצירת פונקציה חדשה בארגונים: ה-CAIO – מנהל הבינה המלאכותית הראשי. בחלק מהארגונים מדובר בתפקיד נפרד מזה של המנמ"ר, ובחלקם האחר, ההנהלות מאחדות את שתי הפונקציות תחת מנהל אחד. שם, אם תרצו, ה-CIO הופך ל-CAIO.

בארגונים בינוניים ומטה (בעיקר), ה-AI מתווספת לשלל הפעילויות הקיימות של המנמ"ר, ותפקידו הקלאסי משתנה, שלא לומר עובר מהפך. פיצול הסמכויות נהוג יותר בארגונים גדולים, שהשפעת הבינה המלאכותית עליהם רבה יותר ויש להם יותר משאבים. אלא שגם שם, המנמ"ר צריך להיות מוביל של תחום הבינה המלאכותית – לצד בעל התפקיד החדש. זה נכון הן ברמה האישית, מבחינת כישורים ולימוד הטכנולוגיה החדשה, והן כמי שמוביל עובדים טכנולוגיים, זה שצריך ללמד אותם את רזיה (חוץ מהידע שהם מביאים מהבית).

הנתונים מצביעים על זינוק של 250% במספר הארגונים שיש בהם CAIO. עם המשך הגידול האקספוננציאלי של הבינה המלאכותית והטמעתה בארגונים, נראה שקצב הגידול המואץ הזה ממשיך גם השנה, וכנראה שאף עולה

תפקידו של ה-CAIO

בין אם יש פיצול סמכויות או שה-AI וה-IT הישן (יותר) והטוב מצויים תחת האחריות של אדם אחד, הוא ממלא פונקציה חשובה: גישור בין הטכנולוגיה המורכבת, בטח בעידן הבינה המלאכותית, לבין האסטרטגיה העסקית של הארגון. למעשה, הבינה המלאכותית היא כיום חלק אינהרנטי מהאסטרטגיה העסקית של מרבית החברות הגדולות והארגונים הבולטים במשק. הם מבינים שה-AI יכולה לייצר אצלם התייעלות ולהגדיל את התפוקות.

הנתונים מאוששים את זה: גרטנר ופורבס מצביעים על זינוק של 250% במספר הארגונים שיש בהם CAIO. עם המשך הגידול האקספוננציאלי של הבינה המלאכותית והטמעתה בארגונים, נראה שקצב הגידול המואץ הזה ממשיך גם השנה, וכנראה שאף עולה.

ומה בישראל?

בעוד כשבוע וחצי, ב-10 ביוני, תערוך קבוצת אנשים ומחשבים את ועידת ה-CAIO – הכנס המרכזי לסינרגיה בין טכנולוגיית GenAI, יעילות תפעולית וחוסן ארגוני. הכנס יכלול שישה מושבים, בהשתתפות מנמ"רים ומנהלי בינה מלאכותית ממספר מגזרים במשק: ממשלה ומגזר ציבורי, בריאות, פיננסים וביטוח, צבא וביטחון, ותעשיה ושירותים. כל אחד מהמגזרים האלה מתמודד עם השלכות ה-AI, שמשנה את אופן הפעילות שלו.

הרצאת הפתיחה תהיה של דלויט – חברת הפתרונות העסקיים הגלובלית, שמגבירה את פעילותה בישראל בשנים האחרונות. היום (ה') אירחה החברה את פורום GenAI של אנשים ומחשבים במשרדיה במגדלי עזריאלי בתל אביב, באירוע שבו היא חנכה את קומת הכנסים והאירועים שלה.

השורה התחתונה: בשנים הקרובות, המנהלים הטכנולוגיים – בין אם זה ה-CIO, ה-CAIO או אדם אחד שחובש את שני הכובעים – ימשיכו ליישם תהליכים מבוססי AI אצלם בארגון. עליהם לקחת בחשבון שרבים מהמנכ"לים ובעלי התפקידים הבכירים האחרים בארגון מבינים שהמהפכה יצאה לדרך ושהיא לא פוסחת עליהם, אבל הם לא ממש יודעים איך להצטרף אליה ולהיות חלק ממנה. זה מעלה את רף הציפיות של ההנהלות מהמנמ"רים ומשנה את תפקידם.