כמה מיתוסים על בינה מלאכותית

מיתוסים רבים נקשרו סביב הבינה המלאכותית, בהם שארגונים אמנם מדברים על התחום אבל מיישמים אותו בצורה מוגבלת, או שהיא חוסכת בעלויות ● מחקר שנערך לא מכבר בדק האם הם נכונים

בינה מלאכותית. אילוסטרציה: BigStock

הבינה המלאכותית היא אחת מחמש הטכנולוגיות הכי חמות – השנה ובשנים הבאות. יש אף שאומרים שהיא תשנה את העולם, לא פחות ולא יותר. בכל התחזיות, וגם בכנסים מקצועיים, מייצרים סיפור שיש בו הרבה חזון והבטחות, לפעמים עד כדי כך שמי שלא שם – פשוט לא קיים. זאת קלישאה חבוטה, אבל נדמה שכאן היא גם נכונה.

מחקר שערכה באביב האחרון חברת הייעוץ הניהולי והאסטרטגיה הגדולה בוסטון קונסלטינג גרופ (BCG) בשיתוף עם MIT SMR (ר"ת MIT Sloan Management Review) עסק בחלק מהדברים, שלא לומר מיתוסים, סביב הבינה המלאכותית. מדובר במחקר מקיף בקרב יותר מ-3,000 משתמשים שנחשבים כחלוצים, מאמצי טכנולוגיה, מנהלים ואנליסטים. המשתמשים מגיעים מארגונים ב-126 מדינות, שעוסקים ב-29 תחומים שונים.

החוקרים חילקו את משתמשי הבינה המלאכותית לארבע קבוצות: חלוצים (Pioneers) – בעלי הבנה עמוקה בכלים ובתפיסות בתחום הבינה המלאכותית, ומאמצים אותה ברמות משמעותיות; חוקרים (Investigators) – כאלה שמבינים AI, אך רמת האימוץ שלהם אותה מוגבלת; מתנסים (Experimenters) – כאלה שאימצו את הבינה המלאכותית, אבל מבינים את הנושא בצורה מוגבלת בלבד; ופסיביים (Passives) – משתמשים שגם האימוץ וגם ההבנה שלהם את הבינה המלאכותית מוגבלים.

מיתוסים מול מציאות

הנושא הראשון שנבדק הוא החיסכון בעלויות. בשיח המקצועי מקובל לחשוב שבינה מלאכותית היא עוד כלי חשוב במימוש היעד של חיסכון בהוצאות. אלא שתוצאות הסקר מראות ש-72% מהנחשבים לחלוצים בתחום סבורים שבינה מלאכותית תביא לגידול בהכנסות, אבל לא לחיסכון בהוצאות.

משתתפי הסקר לא מסכימים עם הטענה שקיימת אצל לא מעטים, שלפיה היתרונות המדוברים עליהם בהקשר של הבינה המלאכותית בלתי ניתנים להשגה. לדעתם, ה-AI מספק כיום ערך לארגונים – באופן מעשי ולא רק במעבדות. האם השקעה ב-AI תביא לגידול ברמת הפעילות? נכון לעכשיו אין תשובה חד משמעית על כך, אבל 88% מהמאמצים המוקדמים ציינו שהארגונים שבהם הם מועסקים הגדילו את השקעותיהם בבינה המלאכותית בשנה אחרונה, בעוד שאצל הקבוצות האחרות עומד הנתון על 62% בלבד. כצפוי, הפער בין הקבוצות ניכר – לטובת החלוצים.

דבר מה אחר שהסקר בדק הוא המיתוס שלפיו ארגונים מדברים אמנם על יישום בינה מלאכותית, אבל עושים זאת בצורה מוגבלת. אלא ש-85% מאלה שכבר מיישמים אותה השיבו שהם עושים זאת ברמה תעשייתית, ואחרים הצהירו שיש להם אסטרטגיה מגובשת בתחום בהיקף מלא.

בינה מלאכותית = "התייעלות?"

כאשר מנסים למכור להנהלות שימוש בטכנולוגיה, מעלים את מילת הקסם: התייעלות, שהיא מילה מכובסת לפיטורים. האם זה נכון לגבי ה-AI? לא ממש. רק 38% מהמנהלים שנשאלו על כך ציינו שהם מאמינים שהבינה המלאכותית תחליף את הבינה האנושית של העובדים. לכן, בפעם הבאה שמנהלים טכנולוגיים בארגונים מעלים את נושא הבינה המלאכותית בפני ההנהלות שלהם, כדאי שיחשבו על משהו מקורי יותר.

לסיכום, כותבים עורכי המחקר, חברות שנחשבות חלוצות באימוץ טכנולוגיה בכלל ובינה מלאכותית בפרט מעמיקות את מחויבותן לנושא.

ממצאי המחקר אכן יכולים לשנות ולו במשהו את מה שחלק מאתנו חושבים על תחום הבינה המלאכותית, אבל חשוב להסתכל על זה בעיניים מתאימות. מדובר בממצאים שהם נכונים לעכשיו. מדובר בתחום שאמנם לא חדש לגמרי, אבל הוא היה משויך עד לא מזמן למגזרים מסוימים בלבד, בעוד שבמגזרים האחרים הוא היה די בגדר מדע בדיוני. כעת, בגלל ההתפתחויות, הפך תחום הבינה המלאכותית ליותר נגיש. שלא לדבר על כך שהוא משתלב עם יישום פלטפורמות כמו BI, אנליטיקה, לימוד מכונה, וטכנולוגיות תקשורת מהירות וחכמות. בגלל כל אלה ייתכן שאם ייערך סקר דומה בעוד שנה, התוצאות יהיו שונות.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים