הרגולציה שכל עולם הבנקאות עוסק בה

מאות אנשים בעשרות ארגונים, בהם כלל הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, חברות המימון ועוד, עמלים בימים אלה על מימוש חוק נתוני האשראי ● שחר אלבס מספר מה בעצם החוק אומר ומה חשוב שנדע

22/07/2018 12:41
שחר אלבס. סמנכ"ל פרויקטים באקטיביו מקבוצת יעל.צילום: יח"צ

השנה הקרובה מסתמנת כשנת מפתח בתהליך של מימוש חוק נתוני אשראי והפיכתו מחוק "יבש" למערכת שיתוף נתוני אשראי כלל ארצית חיה ונושמת. כל תאגידי הבנקאות, חברות כרטיסי האשראי וגופים נוספים הפעילים במתן אשראי לציבור הרחב עוסקים רבות ביישום החוק, כולל הדרגים הבכירים ביותר – דירקטוריון, הנהלה, מנהלי האשראי, מנהלי הטכנולוגיה וה-IT, אבטחת מידע, הביקורת הפנימית והחיצונית ועוד.

מדובר באחד התהליכים המורכבים ביותר אותם מוליך בנק ישראל. מהלך אשר יצא לדרך עם פרסום החוק לפני כשנתיים. מטרתו המוצהרת של החוק, שעבר בכנסת במרץ 2016 בהובלת שר האוצר משה כחלון ושרת המשפטים איילת שקד, היא הגברת התחרותיות במערכת הפיננסית בשוק האשראי הצרכני, שהיקפו השנתי כ-160 מיליארד שקלים לשנה.

בדברי ההסבר לחוק נאמר כי הוא מיועד לספק כלים כדי לפתוח את שוק האשראי לתחרות, לגוון את מקורות האשראי של משקי הבית, לאפשר הוזלת ריביות ללווים, ולצמצם את הפנייה של לווים לשוק האפור.

המטרה: תמונת אשראי אישית ומלאה

במרכזו של "חוק נתוני אשראי" הקמת מאגר מידע מרכזי אשר יכיל את כלל נתוני האשראי שאותם ימסרו הגופים נותני האשראי, המכונים מקורות המידע, על לקוחותיהם הפרטיים. בכך תתקבל תמונת אשראי מלאה על כול לקוח, באופן שיאפשר להעריך את רמת סיכון האשראי שלו, לקבוע לראשונה את דירוג האשראי של כול לקוח, ובהתאם לקבוע את תנאי האשראי, כגון גובה הריבית הרלוונטיים לו.

תמונת אשראי של משקי הבית לגופים נותני האשראי

את המשימה הלאומית של יישום החוק והפיכתו למערכת חיה-פעילה-ונושמת הטיל המחוקק על בנק ישראל, שפועל להקמה והפעלה של מערכת מרכזית לשיתוף נתוני אשראי, שבמרכזה הקמת מאגר נתוני אשראי לאומי. בנק ישראל פועל בשיתוף עם משרדי המשפטים והאוצר בהתקנת התקנות, פרסום ההוראות וגיבוש הליכי רישוי ופיקוח המיועדים להחיות את לשון החוק.

במסגרת פרויקט נתוני אשראי הגדיר בנק ישראל שלושה שלבים מרכזיים: בשלב הראשון פרסם את "הוראת האגירה" שקבעה כי החל מחודש מאי 2016 על מקורות המידע לאסוף ולאגור נתונים אודות עסקאות האשראי המתבצעות אצלו, כגון הלוואות, מסגרות עו"ש, מסגרות כרטיסי אשראי ועוד, כולל פרטיהם של הלקוחות הקשורים לאותן עסקאות. שלב זה הוגדר לסיום עד סוף שנת 2017 וכלל הקמת מאגר אשראי פנימי, איסוף נתונים על עסקאות האשראי, בדיקות ובקרות על מהימנות ואיכות הנתונים.

בשלב השני פרסם בנק ישראל את "הוראת הדיווח", במסגרתה הגדיר בנק ישראל את הנתונים הנדרשים לדיווח, מבנה הדיווח, אופן הדיווח ושיטת העברת הנתונים למאגר נתוני האשראי המרכזי בבנק ישראל. שלב זה עתיד להסתיים במהלך 2018 ויכלול את כל הדיווחים של עסקאות נתוני אשראי כפי שבנק ישראל הגדיר כולל היסטוריה.

יש לציין, כי בימים אלה נדרשים גופים נוספים הפעילים במתן אשראי בהיקף של מעל 250 מיליון שקלים בשנה, דוגמת חברות מימון הפעילות בתחום שיווק הרכבים, לפעול ליישום הוראת הדיווח, להצטרף למקורות המידע הנדרשים ולהעביר את פרטי עסקאות האשראי לבנק ישראל.

בשלב השלישי והאחרון, בתחילת שנת 2019, מאגר נתוני האשראי הלאומי של בנק ישראל צפוי להפוך לפעיל, להתעדכן בצורה סדירה. בהמשך תחל פעילותן של לשכות השירות, שיספקו את תמונת האשראי של משקי הבית לגופים נותני האשראי.

פרויקט לאומי

בתהליך ניתוח המשמעויות ליישום פרויקט מאגר נתוני אשראי זיהינו כי מתודולוגית העבודה הנדרשת דומה בעיקרה לזו של פרויקט הקמת מחסן נתונים ארגוני (DHW). זאת, עם ביצוע התאמות לדרישות בנק ישראל. בנוסף, זיהינו את הצורך באחידות יישום הפתרון אצל מקורות המידע בהתאמה לדרישות בנק ישראל.

לסיכום, חוק נתוני אשראי ככל הנראה ישפיע על כולנו וככזה אנו רואים בו כפרויקט לאומי בתחום האשראי הצרכני. מאות אנשים בעשרות ארגונים, בהם כלל הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, חברות המימון ועוד, עמלים ממש בימים אלה על מנת לממש חוק זה הלכה למעשה. במרכז של העשייה נמצאים גופי ה-IT והטכנולוגיה, המיישמים את דרישות בנק ישראל והופכים את שפת החוק היבש למערכת פעילה אשר תשרת נאמנה את כלל הציבור בישראל.

הכותב הוא סמנכ"ל פרויקטים באקטיביו מקבוצת יעל.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. מנהל תחום

    איש מקצוע לעילא . ובהחלט בעל ניסיון עמוק בתחום.

אירועים קרובים