מחקר של גרטנר חושף: הטמעת טכנולוגיית בלוקצ'יין – דלה במיוחד

כל העולם עובר לבלוקצ'יין? זה בהחלט נראה כך לפי ההייפ ● אבל חברת המחקר טוענת שלהד"ם - רק אחוז בודד מהמנמ"רים ברחבי העולם באמת אימץ את הטכנולוגיה המדוברת

בלוקצ'יין - גם לעולם הערבויות. אילוסטרציה: BigStock

סקר השנתי שעורכת גרטנר (Gartner) בקרב מובילות תחום ה-IT, שבו נכללו 3,138 מנמ"רים מהחברות השונות, מצא כי רק אחוז אחד מחברות אלו כבר אימץ הלכה למעשה את טכנולוגיית הבלוקצ'יין (Blockchain) הכל-כך-מדוברת, וכי רק 8% מהארגונים מתכננים להתנסות בה בטווח הקצר.

לעומת זאת, רק שליש מהמשיבים אמרו כי אין להם כל עניין בכלל בבלקצ'יין, ו-43% נוספים אמרו כי אין להם כל פעולה מתוכננת להטמעתו, אבל דיווחו כי הם עוקבים אחרי הטכנולוגיה – נתון לא מפתיע בהתחשב בכך שהמינוח נשמע השכם והערב בכל כנס טכנולוגיה, נתכתב רבבות פעמים במדיה העוסקת בתחום ובכלל הפך לאזכור מחויב המציאות בכל שיחה טכנולוגית שהיא.

הבלוקצ'יין – ישנה חברות, תעשיות וחברה מחר

עם פרסום הדו"ח, צוטט דייוויד פורלונגר, סגן נשיא ועמית גרטנר, באמרו כי "סקר המנמ"רים של גרטנר השנה מספק ראיות עובדתיות לגבי מצב ההטמעה וההיערכות של הבלוקצ'יין. זה קריטי על מנת להבין מהו הבלוקצ'יין ולמה הוא מסוגל כיום, בהשוואה לאופן שבו הוא ישנה חברות, תעשיות וחברה מחר".

עוד אמר פורלונגר, כי התוצאות מדגימות "את ההייפ האינטנסיבי סביב האימוץ והפריסה של בלוקצ'יין". הוא הזהיר מחיפזון לקראת פריסות של הטכנולוגיה שעלולה להוביל ל-"בעיות משמעותיות של חדשנות כושלת, השקעות מבוזבזות, החלטות נמהרות ואפילו דחייה של הטכנולוגיה משנת-המשחק".

"בעוד שתעשיות רבות מצביעות על עניין ראשוני ביוזמות בלוקצ'יין, עדיין נותר לראות האם הן יקבלו רשתות מבוזרות, מפוצלות, או מבוססות אסימונים (tokenised), כאשר ינסו להכניס את הבלוקצ'יין לתוך זרמים ומערכות מהדור הקודם", התריע פורלונגר.

"האתגר של המנמ"רים הוא לא רק למצוא ולשמר מהנדסים מוסמכים, אלא למצוא מספיק מהם בכדי להתאים את הצמיחה במשאבים בזמן שהתפתחויות הבלוקצ'יין גדלות", אמר פורלונגר והוסיף כי "מהנדסים מוסמכים עשויים להיות זהירים בשל האופי ההיסטורי והליברלי של קהילת מפתחי הבלוקצ'יין".

"השינוי הגדול ביותר בתרבות של מחלקת ה-IT בארגון"

יצוין כי מבין 293 המנמ"רים שכבר הטמיעו את הטכנולוגיה, או מתכננים להשקיע ממש בקרוב בבלוקצ'יין, כמעט רבע אמרו כי הדבר לא דורש ש-"המיומנויות החדשות ביותר ייושמו בכל אזורי הטכנולוגיה".

כ-18% מהנשאלים אמרו כי מיומנויות בלוקצ'יין היו קשות ביותר לאיתור, 14% ציינו כי בהטמעת בלוקצ'יין נדרש "השינוי הגדול ביותר בתרבות של מחלקת ה-IT בארגון", ו-13% הבהירו כי המבנה של מחלקת ה-IT היה צריך להשתנות בכדי ליישם את השינוי.

"טכנולוגיית בלוקצ'יין דורשת הבנה, ברמה הבסיסית, של היבטי ביטחון, חוק, חילופי ערך, מנהל מבוזר, תהליכים וארכיטקטורות מסחריות", אמר פורלונגר.

הוא טען כי ארגונים המעוניינים להשתמש בבלוקצ'יין יכולים "שלא לפעול יותר תחת המבנים ההיסטוריים שלהם", משום שהטכנולוגיה דורשת מהם שינוי מוחלט של "קווים מסורתיים של עסקים ואגפים ארגוניים". לדבריו, שינוי זה הוא בחלקו הסיבה לכך שהטכנולוגיה עדיין לא תפסה ובגדול בארגונים, אשר חסרים את הכישורים, ולעתים קרובות את התמיכה של ספקי השירות – כולל ספקים מסורתיים, למשל כמו אורקל (Oracle), ולא רק סטארט-אפים חדשים וחדשניים – להיצמד לבלוקצ'יין ולעקרונותיו.

המסקנה הגורפת של תוצאות המחקר היא שהטכנולוגיה המתקדמת הפכה לטרנדית ולשיחת היום בלא הקשר ישיר למציאות בשטח. עם זאת, ועל אף ניפוץ ההייפ סביב נפוצות הטכנולוגיה, גרטנר לא מכחישה כי תעשיות מסוימות מאמצות, או לפחות נמצאות בדרכן לאמץ, את הבלוקצ'יין בכל זאת, כשטלקום, ביטוח ושירותים פיננסיים הם הסקטורים שיש להניח שיאמצו אותה יותר בהקדם ממגזרי השוק האחרים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים