26 שנים לרצח רבין: הרשתות החברתיות – "כוכבות" שיח השנאה

הרשתות החברתיות לא היו כאן לפני רצח רבין ולא יצרו את שיח ההסתה והשנאה, אבל הן בהחלט מלבות אותו ● מה הן, ובעיקר מה אנחנו, הגולשים, יכולים לעשות כדי למנוע או לפחות להפחית אותו? ● טור ליום הזיכרון לראש הממשלה, יצחק רבין ז"ל

ראש הממשלה, יצחק רבין ז"ל. צילום: לע"מ

גם השנה, ביום השנה ה-26 לרצח רבין, יש עיסוק בשיח השנאה וההסתה שהיה אז, לפני המעשה הנורא, ויש כיום. חלק מהטקסים אף ייערכו בסימן זה, ו-ודאי ידברו שם על השיח האלים שמשתולל במדיות החברתיות, בכלי התקשורת המסורתיים, בכנסת וכמעט בכל מקום. גם השנה ידברו על הצורך בהתמתנות ובהרגעת הרוחות, כן לוויכוחים ולא להסתה ולאיומים. פוליטיקאים מכל קצות הקשת הפוליטית יעמדו על דוכן הנאומים ויקראו להרגעת הרוחות, ומנגד – המחנות הפוליטיים יאשימו זה את זה בהמשך הסתה שתביא בסוף לעוד רצח.

סקר עמדות שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה ביום השנה הקודם לרצח רבין גילה שמרבית הציבור הישראלי סבור שהרצח הפוליטי הבא הוא מעבר לפינה, ושמערכות הבחירות שהיו פה בשנתיים האחרונות קירבו את יריית הכדור שתפגע באישיות פוליטית. אין זה פלא, על רקע שיח השנאה הכה פופולרי, למרבה הצער.

הרשתות החברתיות – לא מחוללות שיח השנאה, אבל מעצימות אותו

עו"ד יורם הכהן, יו"ר איגוד האינטרנט הישראלי, אומר בצדק שאמנם, לפני 26 שנים עדיין לא היו הרשתות החברתיות, אבל השיח האלים וההסתה היו לא פחות חזקים, ועובדה שהם הביאו את יגאל עמיר לרצוח את ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל.

המסקנה מכך היא שההתייחסות שלנו לרשתות החברתיות לא צריכה להיות כאל אלה שמחוללות את שיח השנאה האיום והנורא שקיים, אלא לראות בהן מכשיר שמעצים את התופעה. המסיתים, מפיצי השקרים ומומחי הקמפיינים שנועדו להוציא אל מחוץ למחנה קבוצות פוליטיות, מגדרים ואוכלוסיות שלמות היו קיימים לפני עידן הפייסבוק והטוויטר. ראינו אותם בכיכרות, בגשרים ובהפגנות, עם השלטים ששמו כאפייה על ראשו של רבין, הקריאות רבין בוגד וארון הקבורה המפורסם (שנכתב עליו ש-"רבין קובר את הציונות", אבל בציבור התקבע משהו אחר).

זה מוביל לשאלה מי אחראי למנוע את השיח האלים והגזעני. על מי האחריות לצנזר פוסטים שפוגעים באנשים – האם גוף ממשלתי, החברות עצמן או גוף אחר? אפשר להתייחס לשאלות האלה גם על רקע הדיון שמתנהל בימים אלה בסנאט האמריקני, בעקבות החשיפות של פרנסיס האוגן, שמצאו שפייסבוק לא פועלת מספיק נחרצות נגד אלה שמטנפים את הרשת, ולא נוהגת בשקיפות ולא בשוויון בהפעלת אלגוריתמים כלפי אוכלוסיות שונות.

לשאלה מי אחראי יש כמה תשובות: בסקר של איגוד האינטרנט קבע רוב מוחץ של הנשאלים שלרשתות החברתיות יש זכות ואף חובה לצנזר תכנים פוגעניים, לחסום גולשים ולנקוט נגדם באמצעים משפטיים דרך הרשויות במדינות שבהן הן פועלות. הם ציינו שזה לא תפקידה של הממשלה להתערב, אלא לוודא שהרשתות החברתיות הפועלות בתחומה יעשו הרבה יותר. לעומת זאת, החלק הגדול ביותר מהמשיבים לשאלה בסקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) סבור שמי שצריך לצנזר תכנים ברשתות החברתיות הוא גוף ממשלתי.

יש פעילות נגד שיח שנאה - אבל היא מעטה מדי. אילוסטרציה: BigStock

יש פעילות נגד שיח שנאה – אבל היא מעטה מדי. אילוסטרציה: BigStock

בשנים האחרונות החלו ממשלות במדינות שונות לנקוט בצעדים שונים נגד הרשתות החברתיות, ובראשן פייסבוק, להטיל עליהן קנסות כבדים ואף להעמיד גולשים לדין. ממשלת ישראל מנהלת דיאלוג עם פייסבוק והרשתות החברתיות האחרות, מתוך הנחה שהמנהלים שלהן מבינים את המשמעויות של פריצת כל הגבולות של כללי השיח, השמירה על פרטיות הגולשים וההגנה על חייהם. למרבה הצער, השיח הזה לא הניב את התוצאות המתבקשות, מה שהניע את שר התקשורת, יועז הנדל, להקים ועדת מומחים שתבדוק את התנהלות הרשתות החברתיות, תמפה את הבעיות ותגיש מסקנות בתוך שלושה חודשים. בעקבות מסקנות אלה יוכלו בממשלה לנקוט צעדים משמעותיים, שיאלצו את מנהלי החברות להתחיל לעבוד ברצינות רבה יותר.

כאן נכנסת לתמונה הטכנולוגיה, שמעמידה לרשות מנהלי הרשתות כלים חכמים, שיכולים לנטר, לזהות ולסנן תכנים שעלולים בסופו של דבר להניע מישהו ללחוץ על ההדק, חלילה.

אחריות גם של הגולשים

בדיון מי אחראי ומי יכול לסייע במלחמה בתופעה הזו אי אפשר להוציא מחוץ לזירה אותנו, הגולשים. אנחנו הם אלה שכותבים ומפרסמים בכל יום הררי מילים, תמונות וסרטוני וידיאו. ההיגיון הבסיסי אומר שאם לא נכתוב פוסטים רוויי שנאה, ההסתה תפתח עד מאוד ותהיה מנת חלקם בעיקר של הפוליטיקאים. אם לא נחשוב רגע לפני שאנחנו משחררים פוסט, כל האמצעים הטכנולוגים לא יעזרו.

בשורה התחתונה, מוצע לכל אחד, בכל השנה ובפרט סביב יום הרצח של יצחק רבין ז"ל, לבדוק מה הוא עושה ברשתות החברתיות: האם הוא מייצר שיח שנאה? שותף פעיל לכך? לא עושה את מה שהוא יכול כדי לעצור אותו? כל אחד צריך לעצור רגע לפני שהוא משחרר אמירת שנאה, ולחשוב כמה שניות רגע לפני שהוא מגיב בתגובה שיוצרת אלימות או מעצימה אותה. ולא להסתפק בזה: כל אחד חייב להיות ערני לתופעות חריגות, אם הוא מזהה אותן – לדווח עליהן לרשתות החברתיות, ואם זה פלילי – להתלונן במשטרה. כך יש סיכוי שביום השנה ה-27 לרצח רבין נוכל לדבר על צמצום תופעת השנאה וההסתה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים