תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » התמכרות לרשתות החברתיות ומבנה אישיות: שאלת הביצה והתרנגולת
קווים לדמותה של ההתמכרות לרשתות החברתיות. צילום אילוסטרציה: BigStock

התמכרות לרשתות החברתיות ומבנה אישיות: שאלת הביצה והתרנגולת

האם נדרש מבנה אישיות מסוים כדי להתמכר לפייסבוק, אינסטגרם ודומותיהן? מה בא קודם? ומהן ההשפעות השליליות של ההתמכרות הזו? ● טור חדש על הקשר שבין טכנולוגיה לפסיכולוגיה

מאת 30 באוקטובר 2016, 9:53 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

הרשתות החברתיות מאפשרות אמצעים להפגת הבדידות ומפחיתות עכבות חברתיות בקרב אנשים מופנמים. ואולם, דווקא הקלות הטכנית ביצירת קשרים אלה עלולה לגרום התמכרות לרשת ולהגביר את ההימנעות, וכתוצאה מכך להגביר תופעות של הימנעות, חרדה חברתית ודיכאון

עשרות פעמים הקפאתי והפעלתי מחדש את חשבון הפייסבוק (Facebook) שלי, תוך חוסר הבנה מוחלט של כללי המשחק. השיתוף בפומבי במידע אישי נשגב מבינתי, עד שהגעתי לאיזשהו הסדר עם עצמי, שבמסגרתו אני מעלה רק קישורים למאמרים בתחומי המקצועי. גם בקשות החברות הרבות שקיבלתי מאנשים שלא רק שאינני מכיר, אלא גם לא כתבו דבר על עצמם בפרופיל שלהם, היו חידה בעיניי.

באופן מקרי לגמרי, במסגרת חופשה בלונדון, התוודעתי לאדם שמוצא עניין רב בקריאת פוסטים המדווחים באילו מקומות בעולם מטיילים אנשים שהוא לא מכיר, היכן הם אוכלים וכדומה. החלטתי שזו ההזדמנות לשאול מה מעניין בזה. מסתבר שלא רק שהוא קורא פוסטים כאלה, אלא הוא אף יוצר קשרים עם האנשים, לומד מהם מסלולי טיולים ולעתים קרובות אף פוגש אותם פנים אל פנים ומטייל יחד עימם לאותם יעדים.

זו הייתה החוליה הראשונה בשרשרת הבדלים כמעט אינסופיים בינינו, שהמשיכו בהתלהבותו מגאדג'טים שונים, מהיכולת שלו לשנות את הטמפרטורה בביתו דרך הטלפון ועוד ועוד דברים ששעממו אותי אך גם עוררו בי עניין רב, בתחום שמלכתחילה עניין אותי: הבדלים בין אנשים.

מי נשאר וירטואלי ומי לא?

רשת האינטרנט בכלל, והרשתות החברתיות בפרט, טומנות בחובן יתרונות רבים, ובכלל זה האפשרות ליצור קשרים חברתיים. חלק מהקשרים הללו נשארים במציאות הווירטואלית וחלקם הופכים להיות קשרים פנים אל פנים, אפילו בין אנשים ממדינות שונות בעולם, שלא הכירו קודם.

הרשתות החברתיות מאפשרות גם אמצעים להפגת הבדידות ומפחיתות עכבות חברתיות (לעתים קרובות יותר מדי) בקרב אנשים מופנמים, שהאפשרות להישאר אנונימיים ולהסתתר מאחורי מקלדת מקלה עליהם. ואולם, דווקא הקלות הטכנית ביצירת קשרים אלה עלולה לגרום התמכרות לרשת ולהגביר את ההימנעות, וכתוצאה מכך להגביר תופעות של הימנעות, חרדה חברתית ודיכאון.

כפסיכותרפיסט וחוקר אישיות, אני נוטה להניח שההבדלים האישיותיים בין בני אדם הם המסבירים את השימוש השונה שהם עושים ברשתות חברתיות. בהקשר זה, הם מסבירים בעיקר את ההבדל בין אלה שהמדיה מחזקת את הימנעותם ומשמשת עבורם תחליף לא רצוי לקשרים פנים אל פנים לאלה שהיא משמשת עבורם שלב ראשוני בהיכרות שאולי תתפתח להכרות פנים אל פנים, או לפחות לא תפגע בקשרים קיימים בעולם הלא וירטואלי ולא תבוא על חשבונם.

במחקרי שדה (בניגוד למחקרי מעבדה) פסיכולוגיים קשה מאוד לבסס יחסי סיבה-תוצאה. מה גם שמדובר כאן בקשר בין תופעות, כשלעיתים סיבות תיאורטיות ולוגיות מאפשרות להניח מה הסיבה ומה התוצאה.

סוף התמכרות באישיות תחילה

במחקר שנערך ממש באחרונה נבדקו הקשרים בין רווחה נפשית ודפוסי שימוש בעייתיים בפייסבוק. המחקר כלל 179 סטודנטיות ו-132 סטודנטים בני 21 בממוצע, שמילאו שאלונים שבדקו התמכרות לפייסבוק, שביעות רצון מהחיים, חיוניות סובייקטיבית, שגשוג ואושר סובייקטיבי.

מתוצאות המחקר עולה כי כל אלה נמצאים בקשר שלילי עם שימוש בעייתי בפייסבוק. החוקרים במחקר זה הניחו כי משתנים אישיותיים קודמים לדפוסי השימוש ברשת החברתית ולכן סביר להניח שהם הסיבה ולא התוצאה להתמכרות לה.

התמכרות לאינטרנט מתחילה בגיל צעיר

מחקר אחר, מצומצם הרבה בהיקפו אך מעמיק קצת יותר, נערך על 30 סטודנטים מאוניברסיטאות שונות בארצות הברית שלמדו מגוון תחומים. החוקרים בדקו את ההתמכרות לרשת באמצעות שאלון כמותי, אך גם את ההיסטוריה של השימוש של הסטודנטים באינטרנט, הפעילויות המקוונות המועדפות עליהם, וכן הגירויים הרגשיים, האישיים והמצביים שמעוררים את השימוש האינטנסיבי שלהם ברשת (מעל 25 שעות בשבוע שלא לצרכי עבודה או לימודים).

הוא גילה שהסטודנטים נחשפו בפעם הראשונה לאינטרנט בגיל 9 בממוצע ושההתמכרות הופיעה בגיל 16 בממוצע. הגורמים שעוררו את השימוש האינטנסיבי באינטרנט היו עצבות, דיכאון, שעמום ולחץ. השימוש במדיה החברתית היה כוללני וחדר לכל תחומי חייהם של הסטודנטים. ההשלכות השכיחות ביותר של התמכרות זו כללו חסך בשינה, תת הישגיות בלימודים, הימנעות מפעילות חברתית פנים אל פנים, מצבים רגשיים שליליים ופגיעה ביכולת הריכוז.
מעגל הקסמים והשלכותיו הטיפוליות

אם נחזור לשאלת הסיבתיות – יש להניח, אפוא, שבדרך כלל מדובר בקשרים מעגליים. כך, למשל, יש להניח שאנשים שהרשתות החברתיות מעשירות את מעגלי ההיכרות שלהם היו מלכתחילה טיפוסים מוחצנים וחברותיים מאוד. בנוסף, יש להניח שאלה שהן צמצמו את עולם ההיכרויות שלהם והגבירו את הימנעותם היו מלכתחילה מופנמים, בודדים ולכן נוטים גם להתמכר לאינטרנט כפתרון לא מוצלח לנטיות אלה.

לתפיסה זו של מעגל קסמים יש השלכות טיפוליות ויישומיות. עדיף, כנראה, להמליץ למופנמים שבחבורה, במיוחד לאלה הסובלים מחרדה חברתית, להשקיע יותר ביצירת קשרים פנים אל פנים – דבר שהמוחצנים והחברותיים עושים בלאו הכי. מעטים, אם בכלל, המוחצנים שמעדיפים להיות מופנמים, אם כי כשאני מלמד את הנושא סטודנטיות מאוד ורבליות למדעי ההתנהגות, רובן מעידות על עצמן שהן מוחצנות, אך מצהירות שהיו מעדיפות בני זוג מופנמים.

הכותב הינו פסיכותרפיסט בעל קליניקה בתל אביב ונמנה על סגל ההוראה הבכיר בבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית נתניה.

התמכרות לרשתות החברתיות ומבנה אישיות: שאלת הביצה והתרנגולת Reviewed by on . עשרות פעמים הקפאתי והפעלתי מחדש את חשבון הפייסבוק (Facebook) שלי, תוך חוסר הבנה מוחלט של כללי המשחק. השיתוף בפומבי במידע אישי נשגב מבינתי, עד שהגעתי לאיזשהו הסד עשרות פעמים הקפאתי והפעלתי מחדש את חשבון הפייסבוק (Facebook) שלי, תוך חוסר הבנה מוחלט של כללי המשחק. השיתוף בפומבי במידע אישי נשגב מבינתי, עד שהגעתי לאיזשהו הסד Rating: 0

הגיבו