תשע"ח – השנה של הערים החכמות

התחום קיבל בשנה החולפת תאוצה, לאחר שביותר ויותר ערים הבינו את היתרונות הגלומים בתחום ● לפניכם דוגמאות לכמה פרויקטים של ערים חכמות - באילת, אשדוד, תל אביב-יפו והרצליה

הערים חכמות, אבל מה עם הטיפול הממשלתי בהן? צילום אילוסטרציה: BigStock

העיר החכמה היא נושא שנמצא כבר כמה שנים על שולחנם של ראשי הרשויות המקומיות וקיבל השנה תאוצה מסוימת, עם פרויקטים חדשים והימשכות של פרויקטים קיימים. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא הבחירות המוניציפאליות המתקרבות וההבנה של ראשי הערים כי במקרים מסוימים, נושא העיר החכמה יכול לדון אותם לשבט או לחסד – האם הם יישארו בתפקידם או שהבוחרים ידיחו אותם.

לפני כמה ימים פורסם דו"ח מקיף של הבנק הבין אמריקני לפיתוח על תחום הערים החכמות בישראל. את הדו"ח חיבר עבור הבנק ד"ר ערן טוך מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. במסמך המפורט מצוין שיש לישראל רקורד ותיק והובלה עולמית של תחום החדשנות, לרבות בתחומים המרכיבים את העיר החכמה: תחבורה חכמה, ביטחון ובטיחות, מערכות של התראה ומצלמות, ועוד.

העיר החכמה – כבר לא גימיק

מבט על הנעשה בתחום מראה שראשי הרשויות מגלים בגרות בכל מה שקשור לערים החכמות ורבים מהם מאמצים את הנושא הזה בשתי ידיים. אורי בן ארי, יועץ בכיר לערים חכמות מזה שנים רבות, מסכים עם הטענה. "יש לזכור שנושא העיר החכמה אינו גימיק, הוא לא תרגיל ביחסי ציבור. הוא גם לא הטמעה של חיישן או החלפת נורות בעמודי התאורה, אלא תהליך אסטרטגי עמוק ומקיף, שיוצר שינוי משמעותי בעיר. זה מהלך שכל מנהלי העיר שותפים לו, בהובלת ראש העיר או מנכ"ל העירייה", אמר.

אורי בן ארי, יועץ בכיר לערים חכמות. צילום: יח"צ

אורי בן ארי, יועץ בכיר לערים חכמות. צילום: יח"צ

לדבריו, "פרויקט עיר חכמה הוא תהליך מעמיק, בו נבחנים מעל 100 מחוונים בכל תחומי הפעילות של העיר. אני שמח לראות שיותר ערים בישראל מנסחות תכניות אב בתחום, ושיותר ויותר ראשי ערים מבינים שיש להשקיע בכך ולהוביל את התהליך".

אילת: מחלוצות הערים החכמות בישראל

אחת הערים הראשונות בארץ שנכנסו לתחום העיר החכמה היא אילת. "שש שנים מאז החלה ביישום תכנית אסטרטגית להפוך לעיר חכמה יותר, עיריית אילת כבר חסכה מיליונים רבים של שקלים ושיפרה רבות את השירות לתושבים", העיד בן ארי, שמלווה את העיר הדרומית בתהליך. "ניהול העיר השתנה משמעותית ואילת השתפרה כמעט בכל מדד. אילת היא ה-עיר ה-חכמה מבחינתי, והיא דוגמה לפרויקט עיר חכמה, בהובלת המנהלים הבכירים של העיר".

אשדוד: תחבורה חכמה ושבילי אופניים

רשתות של נתיבי תחבורה ציבורית, שבילי אופניים ושבילי הליכה וריצה – אלה הם רק חלק מחזון העיר החכמה שמתווה ומוציאה לפועל עיריית אשדוד.

דינה בר אולפן, משנה למנכ"ל העירייה, אמרה כי "העיר החכמה באשדוד היא חלק מתפיסה כוללת, שגובשה יחד עם בן ארי, והיא מתייחסת לאתגרים שעומדים בפניה בעשור הקרוב: גידול ל-350 אלף תושבים, בניית נמל חדש, נוסף לזה הקיים, ופתיחת בית החולים החדש שנבנה בעיר".

דינה בר אולפן, משנה למנכ"ל עיריית אשדוד. צילום: אריאל זנדברג

דינה בר אולפן, משנה למנכ"ל עיריית אשדוד. צילום: אריאל זנדברג

יצוין שכחלק מהתכניות לקידום אשדוד, הודיעה העירייה על הקמת פארק היי-טק ענק בכניסה הדרומית לעיר, שמלבד חברות מהענף יאכלס גם תעשיות נלוות ומגורים לזוגות צעירים. בפארק זה ישולבו כל המרכיבים של עיר חכמה, בהיבטי הבנייה הירוקה, התחבורה החכמה, איכות סביבה ועוד.

תל אביב-יפו: ניהול חכם ועיר חכמה

עיר בולטת נוספת בתחום העיר החכמה בישראל, שרבים בעולם באים ללמוד ממנה, היא תל אביב-יפו. בכנס שנערך השבוע בנושא הציגה ליאורה שכטר, מנמ"רית העירייה ויו"רית פורום המנמ"רים בשלטון המקומי, את התפיסה הכוללת של העיר החכמה בתל אביב.

היא ציינה כי השלב הראשון של יישום הנושא בעיר היה מיזם דיגיתל, שמעניק לתושבים שירות אישי ומספק להם מידע על הנעשה בה, כמו גם אפשרות לדיווח על מפגעים למוקד העירוני. היא ציינה שהמיזם זכה להצלחה בלתי רגילה.

ליאורה שכטר, מנמ''רית עיריית תל אביב-יפו ויו''רית פורום המנמ''רים בשלטון המקומי. צילום: ניב קנטור

ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו ויו"רית פורום המנמ"רים בשלטון המקומי. צילום: ניב קנטור

אלא שלדברי שכטר, זה לא מספיק. השלב הבא הוא העמקת השותפות עם התושבים בצורה פרו-אקטיבית, ולא רק ברמת הדיווח וקבלת המידע באפליקציה. כבר כעת, 18 שכונות בתל אביב-יפו מקבלות תקציב כולל של 1.7 מיליון שקלים על מנת לממש רעיונות ותכניות שעלו במפגשים עם נציגיהן. זאת, בהתאם לתפיסה שלפיה, כפי שציינה שכטר, "חזון העיר החכמה מתבסס על מידע וטכנולוגיות מתקדמות, ועל מעורבות תושביה ובעלי עניין נוספים".

הרצליה: מערכת שו"ב מבוססת אפליקציה

עיריית הרצליה הטמיעה השנה מערכת שו"ב מבוססת אפליקציה, שמנטרת ומפקחת בצורה חכמה ויעילה יותר על מערך הניקוי בעיר. המערכת פותחה באופן עצמאי, על ידי אנשי אגף ה-GIS בעירייה, בהובלתו של אמיר זיו, המנמ"ר. היא אף זכתה לתגובות אוהדות ברחבי העולם, כשהוצגה בכנס בינלאומי של סיסטמטיקס. לא מכבר ביקרו בהרצליה ראשי עיריית פאפוס שבקפריסין, שבאו ללמוד ממנה כיצד מטמיעים עיר חכמה.

אמיר זיו, מנמ"ר עיריית הרצליה. צילום: דוברות העירייה

אמיר זיו, מנמ"ר עיריית הרצליה. צילום: דוברות העירייה

גם בערים נוספות, כגון ירושלים, פתח תקווה, באר שבע, רעננה, כפר סבא, רמת גן ונתניה, נרשמה פעילות ערה בתחום הערים החכמות. אין ספק שבשנה הבאה עלינו לטובה יגדל מעגל הערים שייכנסו לפרויקטים בתחום, כולל בפריפריה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים