ד"ר בועז לב, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות: "נקצה בשנה הבאה 100 מיליון שקלים לרפואה דיגיטלית"

משרד הבריאות ממשיך להיערך לתחום המתפתח, שעתיד לשנות את פני הטיפול הרפואי, ומקים בימים אלה מועצה לאומית לבריאות דיגיטלית וחדשנות, ציין ד"ר לב ● הוא חשף כי ניצני הפרויקט נכנסו לפעולה במהלך צוק איתן

ד"ר בועז לב, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות. צילום: קובי קנטור

"מיזם בריאות דיגיטלית הוא חלק ממיזם ישראל דיגיטלית. התכנון והמיפוי שלו מסתיימים בימים אלה ותוכנית החומש תחל בשנה הבאה, עד 2019. ב-2015 יוקצו למיזם 100 מיליון שקלים", כך חשף ד"ר בועז לב, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות. הוא אמר כי בימים אלה מוקמת מועצה לאומית לבריאות דיגיטלית וחדשנות בשירותי בריאות.

ד"ר לב דיבר ב-Health 2015, הוועידה השנתית למחשוב ותקשוב בעולם הבריאות, שהופקה על ידי אנשים ומחשבים ונערכה היום (ד') במלון שרתון בתל אביב. השתתפו בה מאות מקצוענים מעולם ה-IT במגזר הבריאות והנחה אותה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

המשנה למנכ"ל המשרד חשף כי "מבצע צוק איתן הביא את ניצני מערכת הבריאות הדיגיטלית הממשלתית לפעילות מבצעית. בפעם הראשונה הפעלנו טלה-פסיכיאטריה בבאר שבע. ה-'ניצן' הזה גילה לנו בעיות של תקשורת בין תיק רפואי לחולה, בין הקופה לחולה".

"משרד הבריאות הוא לא רק נותן שירות, אלא גם רגולטור שרודף אחרי הסוסים שברחו מהאורווה", ציין ד"ר לב. "המשרד מנסה להשתלב במרחב הדיגיטלי, כאשר מדובר בענף שחווה תאוצה טכנולוגית. כל הפרדיגמה של הטיפול ויחסי המטפל-מטופל משתנים מהותית בשל הטכנולוגיה".
הוא דיבר על האתגרים הנוספים שיש למערכת הבריאות: "יש בישראל גידול דמוגרפי, תוחלת החיים הולכת ומאמירה. העובדות האלה מביאות תחלואות שונות מבעבר. בנוסף, חל גידול במחלות הכרוניות. לצד זה, יש מחסור בכוח אדם, הפערים הולכים וגדלים, התשתיות אינן מספיקות, אנחנו תמיד על הקצה".

"המטרה: הטכנולוגיה – גוף גישור במערכת הבריאות"

יעדי מערכת הבריאות הם, לדברי המשנה למנכ"ל: חיזוק הרפואה הציבורית, קידום הרפואה המונעת, צמצום הפערים ואי השוויון, והתאמת מערכת הבריאות למודל הפעלה עתידי ולהיקפי פעילות חדשים ושונים. "אנחנו רוצים שהטכנולוגיה תהא גוף גישור, שתשנה תהליכים בעולם הבריאות, שתהיה גורם משפיע, לא רק על הצד המקצועי אלא גם על הלקוחות", אמר.

בהמשך מנה ד"ר לב את הנושאים המרכזיים בעולם הבריאות הדיגיטלית, פירט ד"ר לב, "הם טיפול ביצרני העומס – קשישים, רפואה דחופה, סרטן ומחלות כרוניות; היערכות ליצרני עומס עתידיים, בעולמות בריאות הנפש ושיקום; שימוש בכלים של המאה ה-21 לטובת עולמות הגנטיקה וה-Wellness; ובריאות דיגיטלית כחלק מישראל דיגיטלית".

"הרפואה מרחוק, הן סינכרונית והן א-סינכרונית, צפויה לגדול. זו תהיה רפואה מבוססת תקשורת, שמגשרת לפריפריה. אנחנו מדינה קטנה, עם משאבים מועטים, ויש להגיע לאיזון נכון בין מגע אנושי בין רופא וחולה ל-'מגע' הדיגיטלי", אמר. "נמשיך לפתח את הרפואה המותאמת אישית, תוך שימוש בפתיחות של מערכות והתייחסות להיבטי פרטיות וחיסיון מידע. בעוד כמה שנים המציאות תהיה שונה".

לסיכום אמר ד"ר לב כי "נדרש פתרון מערכתי לחלופות של אשפוז. אתר הטיפול משתנה, לא מעט פעמים הטיפול יינתן בבית החולה או במרפאה הקהילתית. יושם דגש על איתור מוקדם, נטפל בחסמים שונים בתהליכי מחקר ויישום, כגון פרטיות ואבטחת מידע, ניצור שפה משותפת בין גורמי הטיפול השונים, נביא לשיתוף פעולה בין ארגוני, נטפל בהיבט איסוף המידע ושינועו, ונביא לשינוי תרבות ותהליכים".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים