כיצד מנהלי חברות טק יכולים להתמודד עם מציאות של אי ודאות?

מנכ"לים של חברות טכנולוגיות שהשיבו לשאלות אינפורמיישן וויק זיהו ארבע מגמות בתקופת המשבר הנוכחית, ונתנו המלצות איך עמיתיהם יכולים לעבור אותו על הצד הטוב ביותר

מה לעשות?

הקצב המהיר של שינויי הטכנולוגיה ואי הוודאות הכלכלית מאתגרים את המנכ"לים של חברות ההיי-טק השונות, ולא רק אותם. בכל חברה, להיות מנכ"ל דורש ניסיון ומיומנות להתמודד עם מצבי אי ודאות, שמשפיעים על תהליכי העבודה בארגון. הדבר נכון על אחת כמה וכמה בחברות טכנולוגיה, שמבוססות על תחום שהולך ומתפתח בקצב מהיר ודרסטי יותר מתחומים אחרים, ושמרכיב אי הוודאות בו גבוה.

להלן ארבעה אתגרים שקשורים לנושא והפתרונות להם, שהציעו מנכ"לים של חברות טכנולוגיה בארצות הברית בתשובות לשאלות שהפנה אליהם האתר אינפורמיישן וויק.

המגמה הראשונה: המנכ"לים דיווחו שאי הוודאות היא בין המשפיעים הגדולים ביותר בימינו עליהם ועל הליכי קבלת ההחלטות בארגונים שלהם. הוא נובע משיבושים חיצוניים כמו מלחמה, העלאת שיעור הריבית והעיכובים בשרשרת האספקה, וגם, ואולי אף בעיקר, כאמור, מההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה ומהמשבר בהיי-טק העולמי, לרבות ואולי אף בפרט בעולם הסטארט-אפים.

עם פרוץ המשבר, ציינו המנכ"לים, הם היו צריכים לחפש דרכים יצירתיות כדי להמשיך לעבוד מבלי לבצע שינויים דרמטיים. בין היתר, היה עליהם, ועדיין, לעקוב יותר מקרוב מאשר כרגיל אחרי מצב השוק, ולא לפספס הזדמנויות לרכישות ולכניסה לתחומים חדשים.

הדילמה השנייה היא באילו מוצרים טכנולוגיים כדאי להשקיע. המנכ"לים שהשיבו על שאלות האינפורמיישן וויק ממליצים לתעדף את הרכישות דרך העיניים של המציאות הלא יציבה, ולהעריך מה יקרה לאותם פתרונות שכרגע נחשבים חדשניים בעוד שנה-שנתיים. כמו כן, על המנכ"לים להחליט מה לעשות עם מוצרים שנמצאים בשלבים המאוחרים של מחזור החיים שלהם. כאלה שגם אם הם מייצרים הכנסות נכון לעכשיו, ברור שהם נמצאים בסוף מחזור החיים שלהם.

המנכ"ל הטכנולוגי של היום, ציינו המשיבים, חייב להיות מסוגל לזהות את שתי המגמות הללו, ועל פי זה לתעדף מוצרים ושירותים, גם אם הספקים ינסו להסביר לו אחרת. זוהי תקופה רגישה, שקשה כלכלית גם לחברות הספקיות, ובאופן טבעי אלה ינסו לקדם את המוצרים שלהן – שייתכן שהם מעולים אבל לא בהכרח מתאימים לתקופה זו.

בעידן של אי ודאות כמו זה הנוכחי, מנהלי חברות הטק נדרשים לשנות את התעדוף שלהם בכל מה שקשור בהשקעה בכלים ופתרונות, להיות עם עין פקוחה על המצב מסביב, לזהות הזדמנויות הרבה יותר מבעבר, ולשמור על ההוצאות – אבל גם על ההון האנושי האיכותי

היבט אחר של אי הוודאות הוא השינויים בדפוסי ההתנהגות של הלקוחות. הם פחות מתקשרים עם חברות היי-טק ומשקיעים פחות ברכישה של מוצרים שנוצרו על ידי חברות סטארט-אפ בפרט. בתקופה מקרו כלכלית בעייתית כמו זו, ארגונים נוטים להעדיף מוצרים מוכרים, שיש להם ניסיון אתם או שהם שמעו עליהם טובות. יש להוסיף לכך את העובדה שקריסת בנקי ההשקעות לא מעודדת אותם לתמוך בחברות צעירות. פה נכנסות לתמונה הממשלות, שאמורות לסייע לאותן חברות.

בהקשר זה, יש למנכ"לים הוותיקים המלצה גם למנהלי הסטארט-אפים: להיות קשובים לתקופה ולהתפתחויות הכלכליות, ולהתייעץ עם בעלי ניסיון, משקיעים ומנהלים ותיקים, שעברו אי אילו משברים בחייהם. המנהלים הצעירים צריכים יותר מתמיד לוותר על האגו שלהם ולהיות מוכנים לקבל ביקורת, לשמוע ולעיתים גם לקבל עצות שבדרך כלל לא מקובלות עליהם.

כיצד משפיע המצב על תגמול העובדים?

האתגר הרביעי הוא מערך תגמול העובדים, שמן הסתם גם הוא מושפע ממצב אי הוודאות הכלכלית. במצבים כאלה, עובדים רבים חוששים לעזוב את מקום העבודה שלהם ולחפש מקום עבודה חדש, אבל יש כאלה שלמרות אותו חשש דווקא נוטים יותר לחפש משרה חלופית, במיוחד במקרים שבהם הם סבורים שאי הוודאות עלולה לפגוע בחברה שבה הם מועסקים. במקרים שכאלה, הם נוטים להקדים ולחפש מקום עבודה חדש, לפני שזה הנוכחי ייקלע למשבר כלכלי שיחייב אותו לפטר עובדים, או אף יקרוס. בהקשר זה, המנכ"לים מדווחים על כך שיש עובדים רבים שעזבו או הועזבו מחברות טכנולוגיות צעירות, ונטו להצטרף לחברות גדולות, מתוך הנחה שהן יותר יציבות. זאת, גם אם התגמול שהם מקבלים בהן קטן יותר.

השורה התחתונה: בעידן של אי ודאות כמו זה הנוכחי, מנהלי חברות הטק נדרשים לשנות את התעדוף שלהם בכל מה שקשור בהשקעה בכלים ופתרונות, להיות עם עין פקוחה על המצב מסביב ולזהות הזדמנויות הרבה יותר מבעבר. בנוסף, הם צריכים לדעת לאזן בין השמירה על ההוצאות ועל הרווחיות של החברה שאותה הם מנהלים לבין הצורך לשמור על העובדים האיכותיים, שמהווים בסיס להמשך פעילותו של הארגון. עליהם גם לדעת לזהות מתי אי הוודאות מסתיימת והסביבה העסקית חוזרת לשגרה. בישראל, המשימות האלה קשות יותר, מאחר שאי הוודאות כאן היא תוצאה לא רק של מצב הכלכלה העולמית, אלא גם של המשבר הפוליטי-חוקתי שפוקד אותנו כבר ארבעה חודשים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים