ההיי-טק: קווי הייסוד של הממשלה – והמציאות

ממשלת בנט-לפיד רוצה להעלות את שיעור המועסקים בהיי-טק ל-15% ● עם מחסור חמור בכוח אדם, היעד הזה יהיה קשה להשגה - והוא לא היחיד שעומד בפני הממשלה החדשה בכל הקשור לענף ● מה עליה לעשות? והאם היא תצליח להגשים את התוכניות שלה?

אם הממשלה (לא) תממש את ההבטחה להפסיק את איכוני השב"כ אם וכאשר מספר הנדבקים בזן החדש יגדל כמו שמשפחת בנט (לא) מימשה את ההמלצה של נפתלי בנט לא לנסוע לחו"ל - יש לנו מה לדאוג.

ביום א' הקרוב, אם לא יהיו שינויים בלתי צפויים, תושבע הממשלה החדשה, בראשות נפתלי בנט. אחרי 12 שנים תחת בנימין נתניהו, לישראל יהיה ראש ממשלה חדש – והיי-טקיסט. בעוד שנתניהו ייח"צן את ההיי-טק הישראלי, דיבר בשבחו ועשה למענו, אבל לא הגיע מהענף, בנט עשה היי-טק: בין השאר, הוא היה מנכ"ל חברת האבטחה סאיוטה עד שהיא נמכרה ל-RSA וניהל סטארט-אפ ישראלי נוסף – סולוטו.

השבוע פורסמו טיוטות ההסכמים הקואליציוניים וקווי הייסוד של הממשלה. המסמכים הסופיים צפויים להתפרסם עד כניסת השבת מחר (ו'). עיון בטיוטת קווי הייסוד יוצר את החשש שלא צפויים שינויים דרמטיים. אמנם, הממשלה רוצה להגדיל את שיעור עובדי ההיי-טק ל-15% מכלל המשק עד 2026, אבל זוהי הצהרה כללית, שצריכה להיות מתורגמת לתוכניות עבודה ולמעשים – שעדיין אין בנמצא. הגדלת מספר עובדי ההיי-טק היא יעד יפה וחשוב. יש להניח שבממשלה החדשה מעוניינים לעשות כדי שחלק ניכר מהגידול יגיע מציבורים שמיוצגים כיום בחסר בהיי-טק, כגון חרדים, ערבים ונשים. זה יעד שצריך להיכנס לתוכניות עבודה לטווח הארוך.

בטווח המיידי, בנט והשרים הרלוונטיים החדשים יצטרכו להתחיל לטפל במהירות במחסור של אלפי מהנדסים בתעשייה. ההערכות המינימליסטיות הן שמדובר במחסור של 10,000 איש והמחמירים אומדים את המספר ב-15 אלף. מדובר בצרה לא חדשה, וכל הניסיונות של הממשלות האחרונות לתת לכך מענה לא צלחו. זאת, על אף שנעשו מאמצים והושקעו משאבים – אבל רק בחלק קטן של כוח האדם והתשתיות הפיזיות שאמורים לתת פתרון לבעיה.

במהלך משבר הקורונה היו מי שחשבו, ולמעשה שגו באשליות, שניתן יהיה לצמצם את המחסור על ידי הסבת עובדים להיי-טק. זה לא קרה, לפחות לא בהיקפים משמעותיים. שתי סיבות בולטות לכך הן נגיף החל"ת והעדר סנכרון מלא בין צרכי התעשיה למסלולי ההכשרה שהממשלה מציעה.

המחסור החמור בכוח אדם הוא בין השאר תוצאה של העדר מדיניות כוללת, שרואה את כל תמונת התעסוקה בישראל ומתעדפת באמת את אותן אוכלוסיות שיכולות למלא את המחסור ולצמצם את הפערים. נכון, לא כל אחד.ת מתאים.מה להיי-טק, כולל לא בן.בת החברה החרדית או הערבית, אבל ענף ההיי-טק לא בנוי ממקשה אחת, ואם הממשלה תשקיע ושערי החברות ייפתחו בקלות רבה יותר, ייתכן בהחלט שמתוך אוכלוסיות אלה יבואו הטאלנטים הבאים – ולא מעט מהם.

שרת החינוך המיועדת, ד"ר יפעת שאשא-ביטון. צילום: אסף בר שי

שרת החינוך המיועדת, ד"ר יפעת שאשא-ביטון. צילום: אסף בר שי צילום: אסף בר שי

חינוך, חינוך, חינוך

בטווח הרחוק יותר, הגדלת כוח האדם בהיי-טק צריכה להיות מונחת לפתחה של שרת החינוך החדשה, ד"ר יפעת שאשא-ביטון. בנט, כשהיה במשרד החינוך, ביצע פרויקט להגדלת מספר התלמידים שעוברים בגרות במתמטיקה בחמש יחידות. זה היה רעיון מבורך, אבל התקציבים שהופנו למיזם מיוחצ"ן זה היו על חשבון, למשל, השקעות רבות יותר בתקשוב בתי הספר, והכשרות מורים ותלמידים למאה ה-21.

העדר ההשקעות האלה והעדר התוצרים שלהן – בתי ספר ממוחשבים, מחשב לכל תלמיד ומורה, והתאמה של כל המורים לדיגיטל ולמאה ה-21 – באו לידי ביטוי בקורונה. כשהיה צורך לעבור לזום, ללמידה מרחוק, לא כל התלמידים יכולים היו להשתתף בשיעורים, כי לא לכולם היה מחשב. כך, נוצרו בעיות גם אצל המורים, שבחלקם המחשב שימש גם את בן.בת הזוג והילדים. כהרגלה, הממשלה ניסתה לכבות את השריפה, אבל לא הרבה מעבר – ורכשה מחשבים. אלא שאי אפשר לצמצם פיגור של כמעט עשור בשנה אחת. לכן, הכול חוזר לצורך לשנות את סדרי העדיפויות ולשים את החינוך הטכנולוגי במקום הראשון. כך ניתן יהיה לייצר את אותם מהנדסים שדרושים לענף ולצמצם את המחסור – מה שכאמור, הממשלה שואפת לעשות בקווי הייסוד שלה.

להיות או לא להיות

הממשלה החדשה תתחיל לעבוד בתקופה שבה אנחנו רואים יותר מבעבר שההיי-טק הוא לא אי בודד, ושחדשנות וטכנולוגיה הן כבר מנת חלקן של כלל התעשיות. אוטומציה וחדשנות הפכו להיות הדבר הקריטי ביותר לרבים מאוד מהארגונים, בבחינת להיות או לא להיות. וכמו שכתב וויליאם שייקספיר בהמלט, זאת השאלה. הממשלה צריכה להקצות הרבה יותר משאבים כדי שהתשובה עליה תהיה חיובית, להיות. איך? בין היתר, באמצעות סיוע לאותם ארגונים שעדיין לא החלו את הטרנספורמציה הדיגיטלית.

גם בתחום התקשוב הממשלתי, קווי הייסוד וההסכמים הקואליציוניים מבשרים על המשכיות, ולא על חידושים ושינויים. הנחמה היחידה היא שלא סוגרים אף פרויקט, רשות או מטה, אלא הם עוברים "בעלים": רשות התקשוב הממשלתי וישראל דיגיטלית יעברו למשרד הכלכלה, תחת השרה אורנה ברביבאי, ורשות החדשנות, שבממשלה הנוכחית נמצאת תחת משרד הכלכלה, תעבור למשרד המדע והטכנולוגיה, שבממשלה החדשה יצרף לשמו את החדשנות ושבראשו ת.יעמוד שר.ה מכחול לבן.

השורה התחתונה: האתגרים של בנט והשרים בממשלה החדשה הם רבים – מכלכלה ועד חינוך, מחברה ועד ביטחון, וכל מה שבאמצע. ההיי-טק הוא אחד מהם, מרכזי וחשוב ככל שיהיה. אחד המסרים הבולטים של בנט ושותפו, יאיר לפיד, הוא ששרי הממשלה שהם מקימים באים כדי לעבוד. יש לקוות שזה אמנם מה שהם יעשו – בכלל, ובכל מה שקשור להיי-טק בפרט.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים