תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » אבטחת מידע וסייבר » מה צריך לדעת מנמ"ר שארגונו שוקל לעבור לענן ציבורי?
משה פרבר, יו"ר קלאוד סקיוריטי. צילום: ניב קנטור

מה צריך לדעת מנמ"ר שארגונו שוקל לעבור לענן ציבורי?

משה פרבר, יו"ר קלאוד סקיוריטי ובעל ניסיון רב בעולמות הענן והאבטחה, משיא מספר עצות לארגונים ששוקלים מעבר לענן ציבורי, או נמצאים בעיצומו של התהליך

מאת 9 באוגוסט 2020, 16:50 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

"ככל שיותר ויותר ארגונים מאמצים שירותי ענן ציבורי, הולכות ומצטברות התובנות לגבי האתגרים והזדמנויות הטמונות במחשוב ענן. אין ספק שהמעבר לענן מייצר לא מעט כאבי ראש למנמ"רים ולמנהלי אבטחת המידע, אבל השאלה היא כבר לא האם לעבור אליו אלא איך ולאיזו פלטפורמה, וכיצד לעשות זאת בצורה הכי בטוחה ונכונה", כך אמר משה פרבר, יו"ר קלאוד סקיוריטי, שמתמחה בייעוץ לארגונים במה שקשור לענן והיבטי אבטחה. פרבר השתתף בכנס וירטואלי על ענן היברידי, שערכה באחרונה אנשים ומחשבים.

לפרבר ניסיון של 20 שנים בתחומי ה-IT, האבטחה והסייבר בשוק הארגוני. הוא עסק ביזמות ובשנים האחרונות מתמקד בתחום מחשוב הענן – בעבודה עם הסקטורים הפרטי והממשלתי כאחד. בהרצאתו הוא חלק עם משתתפי הכנס מספר תובנות חשובות בכל מה שקשור לנושא הענן הציבורי.

התובנה הראשונה שעליה הצביע פרבר היא שצריך להפסיק לדבר על מעבר לענן כמושג אחד. "הענן כולל שורה של שירותים ומוצרים שלעתים אין קשר ביניהם. יש לדבר על אופי השירות או הספק", אמר.

תובנה נוספת שפרבר ציין כחשובה היא לזהות את השוני בין סוגי פלטפורמות הענן, ובהתאם לזה לבצע את הפעילות של הארגון. הכוונה היא הן לתשתיות כשירות (IaaS), הן לפלטפורמות כשירות (PaaS) והן לתוכנות כשירות (SaaS). לדבריו, על בעלי התפקידים ומנהלי הארגונים להכיר את ההבדלים המהותיים ביניהן. "בתשתיות כשירות בענן, מרבית האחריות על כל הפעילות היא על הלקוח. לעומת זאת, בפלטפורמות כשירות, היא מתחלקת בין הספק ללקוח, כאשר לספק יש יותר אחריות לנושאים שונים. אבל במציאות זה קצת יותר מורכב, יש גורמים נוספים ולכן, צריך להבין היטב את השירות ולהיערך בהתאם", אמר פרבר. עוד הוא ציין ש-"תחום התוכנה כשירות מאופיין בריבוי ספקים, יש היצע של שירותים, לא רק ממספר ספקי ענן בינלאומיים גדולים".

לעומת זאת, אמר, עולם הפלטפורמות כשירות הוא המגרש של הענקיות הבינלאומיות ועוד כמה ספקים ישראלים. שם, לדברי פרבר, שם המשחק הוא התמחות. "אין הבדלים גדולים באופי ההיצע והשירות של החברות הבולטות בשוק", הוסיף. "השוני הוא בידע. לכן, כשבאים לבחור ספק בתחום זה, יש להכיר את רמת ההתמחות של האנשים בו והידע שצברו, כי זה מה שיקבע בסוף ולא המוצרים, שהם די זהים".

"מנגד", ציין, "בעולם ה-SaaS אפשר לבחור בין מגוון גדול של נותני שירות. כאן, יש ארגונים שיעדיפו לבחור בחברה קטנה יותר, שיש לה פיצ'רים מעניינים".

"הרגולציה מבינה את היתרונות שבמעבר לענן"

בהתייחסו לנושא הרגולציה במעבר לענן – נושא שלדבריו עולה בשיחות רבות שהוא מנהל עם מנמ"רים – אמר פרבר ש-"נכון להיום, אין כל רגולציה או תקנה ממשלתית שמונעת מארגונים להעביר מידע לפלטפורמות של ענן ציבורי מחוץ לישראל".

הוא ציין כי "הרגולטורים כבר מבינים את היתרונות שבמעבר לענן. החסמים הם בדרך כלל לקוחות ממגזרים מסוימים, שדורשים מספק השירות להודיע להם איזה מידע שלהם מועבר לענן".

הסוגייה האחרונה שעליה דיבר פרבר היא השאלה הנצחית: האם המעבר לענן חוסך כסף לארגון? "התשובה היא שאם מנמ"ר ישווה את עלויות אחסון המערכות בדטה סנטר של הארגון או בענן, הציבורי, סביר להניח שהוא יגיע למסקנה שאחסון 'בבית' הוא זול יותר. אלא שיש במעבר לענן הציבורי יתרונות אחרים, שבסופו של דבר מאזנים את התמונה".

מה צריך לדעת מנמ"ר שארגונו שוקל לעבור לענן ציבורי? Reviewed by on . "ככל שיותר ויותר ארגונים מאמצים שירותי ענן ציבורי, הולכות ומצטברות התובנות לגבי האתגרים והזדמנויות הטמונות במחשוב ענן. אין ספק שהמעבר לענן מייצר לא מעט כאבי ראש "ככל שיותר ויותר ארגונים מאמצים שירותי ענן ציבורי, הולכות ומצטברות התובנות לגבי האתגרים והזדמנויות הטמונות במחשוב ענן. אין ספק שהמעבר לענן מייצר לא מעט כאבי ראש Rating: 0

הגיבו