על ביורוקרטיה, מערכות מחשוב ומחאת השולמנים

פקידי השירות הציבורי, כולל אנשי המחשוב, הם אלה שלדעת ראש הממשלה אשמים בכך שהכסף עדיין לא עבר לאזרחים הקורסים מהמשבר הכלכלי ● אלא שלא הם אלה שבגללם יצאו אתמול (ש') רבבות אזרחים לרחובות

המחאה הציבורית בכיכר רבין בתל אביב, אמש (ש'). צילום: יניב הלפרין

במסיבת העיתונאים שערך ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ביום ה' האחרון הוא היפנה אצבע מאשימה אל פקידי השירות הציבורי, שמייצרים ביורוקרטיה שמעכבת את העברת הפיצויים שמגיעים לאזרחים שסובלם ממשבר הקורונה משום שהיא לא ניתנת לפיצוח, לטענתו. זו הסיבה, טען, מדוע תוכניות החירום לסיוע למגזרים שלמים במשק לא בוצעו במלואן. נתניהו בעצם אמר שהכספים לא זרמו לחשבונות של אותם עצמאים ובעלי עסקים בגלל אנשי המחשוב. "כינסתי בחדר אחד כל הגורמים, כולל אנשי המחשוב ברשות המסים", חלק ראש הממשלה את צרותיו עם הצופים בשלושת הערוצים. אלא שטענה זאת ניתנת לסתירה בקלות. המקור לתקלות הוא לא בתפקוד של אנשי המחשוב של הממשלה, אלא, לפחות חלקית, בתחום הפוליטי.

סביר להניח שאנשי ההיי-טק והמקורבים לעולם זה לא מתייחסים ברצינות לטענות אלה. נכון שמערכות המחשוב לא חפות מתקלות, אבל אלה נובעות לא פעם מהעדר השקעות בתשתיות ומשאבים, שהיו אמורים למנוע את אותה ביורוקרטיה שהוציאה לרחובות אמש (ש') עשרות אלפי אנשים ותוציא עוד הרבה, אם לא ישתנה המצב.

מעכבות? מערכות המחשוב הן המאפשרות!

בניגוד לדברי נתניהו, מערכות המחשוב בשירות הממשלתי הן אלה המאפשרות – כמו בכל ארגון. הן אלה שמאפשרות למשתמשים, למנהלים, לשרים ולפקידים לקבל החלטות, לקבוע נהלים, להזין חוקים למערכות ובהתאם לזה לפעול. הן לא הגורם שבגללו הכסף לעצמאים לא נכנס במלואו עד היום. זה לא שמישהו ברשות המסים שכח ללחוץ על כפתור ה-"שלח". הכסף לא נכנס כי התהליכים שצריכים לעבור כדי לקבל את הכסף לא מספיק ברורים, לא מתאימים לתקופה ועוד 1,000 סיבות שמומחים בתחום יודעים להסביר.

זה לא רק ברשות המסים: לאורך הגל הראשון של הקורונה שמענו תלונות על כשלים של מערכות המידע במשרד הבריאות בתחום האנליטיקה, כאשר היו מספר רב של בדיקות שאבדו. אחרי 48 שעות של גלי השמצות וביקורת על אגף מערכות המחשוב של המשרד טרח מי שטרח להסביר שלא המערכות כשלו, אלא העובדים שהזינו את המידע בהן – אותם עובדי מעבדות שעובדים מסביב לשעון ולפעמים כבר לא רואים בעיניים.

"יורה" לכתובת הלא נכונה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: BigStock

"יורה" לכתובת הלא נכונה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: BigStock

המציאות בכל הנוגע לתפקוד של המחשוב הממשלתי במשבר הרבה יותר חיובית ממה שמציירים אלה שמעוניינים לתרץ את הכישלונות שלהם ולחפות עליהם. מדינת ישראל נכנסה לקורונה לאחר שמערכות המחשוב של הממשלה עברו תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית נרחבים והעלאה של שירותים רבים לאונליין. הקורונה האיצה את התהליכים האלה. אותם תהליכים אפשרו לעובדים בכל משרדי הממשלה לעבור לעבודה מהבית בתוך 48 שעות, ולאזרחים להמשיך לקבל שירותים אונליין לאורך ימי המשבר. העובדים ישבו בבית ונתנו את השירותים וראו זה פלא, פתאום נעלמה הביורוקרטיה.

תהליכים אלה, שבעקבותיהם המחשוב הממשלתי הגיע ערוך למשבר הקורונה, הם תוצאה של מדיניות סדורה שהובילה רשות התקשוב הממשלתי, בין היתר בעקבות החלטות ממשלה שנתניהו בעצמו העביר. פרטים על כך ניתן לקרוא בראיון שערכה מערכת אנשים ומחשבים עם שחר ברכה, ממלא מקום ראש הרשות.

בשנים האחרונות תוכננו בממשלת נתניהו תוכניות שונות והתקבלו החלטות להעצמת האזרח והקלת הביורוקרטיה על ידי דיגיטציה של תהליכים. החלטה מספר 1933, שהתקבלה ב-2016, כללה מהלכים לקיצור הליכים על שינוי קריטריונים ותפיסה, והמלצה על כלי חדשנות. בבדיקה שנערכה לפני שנה על ידי המרכז להעצמת האזרח התברר, באופן לא מפתיע, שחלקים חשובים בהחלטה לא יושמו.

מה כן יושם? אותם תהליכים שמבוססים על מערכות מידע ומחשוב. בין היתר, שיפור תהליכי העברת מידע בין המשרדים, צמצום מספר האישורים והרחבה בהיקף ענק של שירותים שניתן לקבל מבלי להגיע למשרדי מממשלה – עובדה שהייתה ועודנה חשובה בזמן הקורונה. במסגרת אותה החלטה נקבעו 20 צעדים שנועדו לשפר את השירות. אלא שכאמור, רק בודדים מהם יושמו, ומאחר שכל השאר לא – המשיכה הביורוקרטיה, שמקשה על יישום החלטות בצורה טובה יותר ומתן שירות טוב יותר לאזרח.

הבעיה: מנהלים מאותגרי טכנולוגיה

ראש הממשלה ושרים רבים לא שוכחים בנאומיהם להזכיר את נושא החדשנות, שישראל מובילה בו. אבל החדשנות הזו לא מחלחלת לתוך שירותי הממשלה בקצב שהיה מצופה. לא אנשי המחשוב אשמים בכך. להיפך – הם משחיתים חלק גדול מזמנם כדי להילחם על תקציבים ולשכנע מנהלים ושרים למה חשוב להשקיע בעוד משאבי מחשוב ודיגיטל, ולהוכיח להם שזו לא הוצאה אלא השקעה בחיסכון עתידי. הבעיה היא שיש עדיין יותר מדי מנהלים בעמדות מפתח בשירות הציבורי שהם מאותגרי טכנולוגיה ושמחשוב נתפס אצלם כאיום שעלול להרגיז את ועד העובדים. דוגמה לכך היא המאבק של אנשי אגף החשב הכללי במשרד האוצר בגופים הרלוונטיים במשרדי הממשלה, כדי להטמיע בהם את פרויקט מרכב"ה. כיום לא תמצאו משרד ממשלתי שיגיד שהוא יכול להסתדר בלי המערכת הזו.

השורה התחתונה: מערכות המחשוב והמידע בממשלה עברו מהפכות בעשורים האחרונים. הן לא הסיבה לכך שהשולמנים ויתר חבריהם למחאה הציבורית יצאו אמש (ש') להפגין.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים