"ההיי-טק הוא קטר הצמיחה של המשק – ויהיה קטר היציאה מהמשבר"

ח"כ יזהר שי, כחול לבן, השתתף אתמול בפאנל בכירים בהיי-טק שיזמה מערכת אנשים ומחשבים ודן בהשפעת הקורונה על הענף, סבור כי אחת מהשלכות המשבר היא, שכל החברות עושות כעת חישוב מסלול מחדש, דבר שיביא להמשך גלי פיטורים ● עם זאת הביע אופטימיות לגבי יכולתו של הענף להתאושש ולסייע לכל הכלכלה הישראלית לצאת מהמשבר

שר המדע והטכנולוגיה, יזהר שי. צילום: אלעד מלכה

"על המדינה להיות מעורבת ולסייע לשמר את ענף ההיי-טק, היום יותר מתמיד. ההיי-טק היה תמיד קטר הצמיחה של המשק והוא גם יהיה הקטר שיוביל אותנו ליציאה מהמשבר, כי אין לנו משהו אחר".

דברים אל אמר אתמול ח"כ יזהר שי מסיעת כחול לבן ברב שיח, שיזמה מערכת אנשים ומחשבים לרגל יום העצמאות בנושא השפעת הקורונה על ההיי-טק וכיצד יוצאים מהמשבר.

ברב שיח השתתפו מנהלים בכירים בענף, המייצגים גופי שונים. בין המשתתפים: אדיב ברוך, יו"ר מכון הייצוא, מירב קינן, מנכ"לית איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים,חגי לוין, סמנכ"ל אסטרטגיה וכלכלה, ברשות החדשנות, עו"ד גיל ברנדיס, שותף וראש מחלקת היי-טק במשרד נשיס, ברנדיס אמיר, מתי צוויג, מנכ"לית סקייל אפ, וד"ר נמרוד קוזלובסקי, שותף במשרד הרצוג פוקס נאמן, שגם הוביל את הדיון. הנושאים שעלו לדיון הם: כיצד מגיפת הקורונה תשפיע על ההיי-טק, אילו ענפים ייפגעו ואילו תחומים יפרחו, שאלות סביב עתיד המימון בהיי-טק, הן הממשלתי ציבורי והן הפרטי, וסוגיית ההון האנושי.

חבר הכנסת שי, ראשון הדוברים בפאנל שנערך באמצעות פלטפורמת זום, אמר, כי "אין ספק שההיי-טק יצטרך לחשב מסלול מחדש, וגם הממשלה צריכה להגדיל את המימון לרשות החדשנות. אנחנו עובדים על כך קשה בימים אלו", אמר שי.

לדבריו, המימון הממשלתי חייב להיות ממוקד יותר מתמיד, על מנת לטפל בכשלי שוק, ששם המשקיעים החיצוניים לא משקיעים, וכדי לשמר גם את החברות הצעירות, כאלו שערב הקורונה לא הספיקו לגייס מימון. "אלו הן החברות שאחר כך יהיו חברות בינוניות וגדולות, זה דור העתיד, אסור לנו לאבד אותו", אמר שי.

בתחילת דבריו ציין שי, כי ההיי-טק חווה במשבר שלושה שלבים. שלב הכניסה למשבר, שבו נתוני הכניסה של הענף היו טובים, ומרבית החברות המשיכו לעבוד; השלב הנוכחי, שאף אחד עדיין לא יודע לאן הוא מוביל; ושלב היציאה מהמשבר במועד בלתי ידוע. "בשלב הנוכחי שבו אנו נמצאים (הפאנל נערך ביום הראשון אחרי ההקלות הנרחבות שהממשלה החליטה עליהן) יש שינוי במצב, אומר שי, "יש גלים של פיטורים, ולא רק חל"תים, כי החברות מבינות על סמך שיחות עם לקוחות בחו"ל, שהרבעונים הקרובים יהיו קשים, תהיה האטה, ובאופן טבעי תהיה לכך השלכה על כוח אדם", אמר שי.

לדבריו, "הקורונה גרמה לכך שהנהלות מבינות שאנו עומדים לחיות עם המגיפה לפחות שנתיים – טווח הזמן שעד אז מקווים למצוא תרופה או חיסון, ולכן נוצרה פה 'תחזית קורונה' שמתבססת על כך שהמגיפה עלולה לחזור, וכי היקף ההשקעות יירד. לדעת ח"כ שי, כתוצאה מכך, נוצרה תובנה שאסור להסתמך רק על גורמי חוץ וצריך להיות ממוקדים ולאתר את הטכנולוגיות שיש לנו יתרון בהן ויש להן ביקוש בעולם, כגון בריאות דיגיטלית, סייבר, עבודה מרחוק ועוד. ח"כ שי ציין, כי למרות מציאות של פיטורים שרואים כעת, הוא אופטימי ומשוכנע, שהענף יוכל לחזור לעצמו ולהוביל את כל המשק, מאחר שידוע כי האקו-סיסטם של הענף הוא רחב יותר ומשפיע על ענפים רבים במשק.

ד"ר נמרוד קוזלובסקי, שפתח את הדיון, אמר, "כי אין ספק שהקורונה השפיעה על היכולת לייצר קשרים בינלאומיים, שינתה תוכניות עסקיות ובכלל את היכולת לחזות תהליכי צמיחה במשק. אין ספק שאנו נמצאים בצומת מאוד קריטי", הוסיף.

מנגד, קוזלובסקי מוצא לא מעט נקודות של אופטימיות, שעיקרן ניצול הזדמנויות מהמשבר כפי שמקובל בדרך כלל באירועים אלו. "הקורונה היא מעבדת ניסוי אנושית, שבה אנשים סיגלו תהליכים, כמו עבודה מרחוק, ובאמצעותה עשינו דברים שעד היום היינו רגילים לעשותם באופן פיזי".

לדבריו, תהליכים דיגיטליים שאומצו על ידי הציבור התגלו גם כבעלי יכולת לייצר התייעלות, ואין ספק שהם יימשכו גם אחרי הקורונה.

לגבי מקורות המימון והגיוסים של חברות, אמר קוזלובסקי, כי בכל העולם, כמו בישראל, אנו עדים לתוכניות רבות של תמריצים. "הקורונה תביא להזרמת כספים ציבוריים רבי, לכלל המשק, וכעת מתנהל הדיון איך לחלק אותו, כי בסופו של דבר המשאבים מוגבלים והרבה מאוד סקטורים מתחרים עליהם". הוא שיבח את הפעילות של רשות החדשנות והעובדה שהוזרמו לה תקציבים נוספים, אבל לדעתו, ההיי-טק יצטרך לעשות תעדוף ולקבל החלטות האם להשקיע בחברות צעירות, כפי שנאמר – חברות שהמשקיעים הרגילים לא משקיעים בהן, או דווקא להשקיע בחברות הרב לאומיות, שהן עתירות כוח אדם. "יש גם שאלה מאוד גדולה לגבי הכסף בקרנות", ציין קוזלובסקי. "אסור לשכוח שנכנסנו למשבר במצב מצוין, עם הרבה כסף אצל המשקיעים. הנעלם הוא כיצד המשקיעים יתנהגו כעת, ואילו סיכונים יהיו מוכנים לקחת.

ד''ר נמרוד קוזלובסקי, שותף במשרד הרצוג פוקס נאמן. צילום: ניב קנטור

ד"ר נמרוד קוזלובסקי, שותף במשרד הרצוג פוקס נאמן. צילום: ניב קנטור

"לגבי אתגר כוח האדם", אמר קוזלובסקי, כי "מצד אחד אכן נראה חברות שישחררו עובדים, אבל מצד שני, אסור לשכוח שערב המשבר היו חסרים בענף 18 אלף עובדים. "האם זה לא הזמן להגביר את נושא הכשרת כוח האדם, להכשיר אנשים שנפלטו ממקומות עבודה, כולל חברות היי-טק, להעביר אותם הכשרות ולהפנות אותם לחברות שכן מגייסות? זוהי הזדמנות שהענף צריך לנצל אותה", הוא אמר.

בנוסף הוא חיזק את דבריו של חבר הכנסת שי, שלפיהם בישראל יש חברות הזנק שיש להן מנועי צמיחה, כמו בריאות 4.0 , למידה מרחוק, תעשייה 4.0 , סייבר, פינטק ועוד".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים