אילון מאסק חשף את נוירלינק שלו ותכניתה לחיבור המח למחשב

חברת הסטארט-אפ האמריקנית, העוסקת בחדשנות בתחום הנוירוטכנולוגיה, נוסדה ב-2016 על ידי היזם והמיליארדר חסר המנוח וקבוצת יזמים אחרים ● החשיפה האחרונה של פועלה אתמול (ג') גילתה יכולות מתקדמות לחיבור חיצוני של המח למחשב

יזם ההיי-טק והמיליארדר אילון מאסק. צילום: דן טיילור, Heisenberg Media

אמש, בסביבות השעה 20:00 בערב לפי שעון קליפורניה, התייצב היזם והמיליארדר אילון מאסק – שלרוב מוכר לנו כמנכ"ל חברת המכוניות החשמליות המצליחה, טסלה, או חברת החלל SpaceX, המצליחה לא פחות שלו – להזרמה חיה של אירוע, שבמסגרתו סיפר לעולם לראשונה על פועלה של חברה אחרת בבעלותו, נוירלינק שמה. וכרגיל אצל מאסק – שבזמן הפנוי שלו חופר בין השאר עם חברה אחרת בבעלותו, The Boring Company שמה, מנהרה המחברת בין סן פרנסיסקו ללוס אנג'לס לצורך יצירת פתרון תחבורה חכם – גם הפעם מדובר בעסק חדשני ומהפכני.

עוד בטרם האירוע צייצה החברה כי "אנחנו עורכים אירוע ביום ג' הבא בסן פרנסיסקו כדי לשתף קצת על מה שעבדנו בו בשנתיים האחרונות, ושמרנו כמה מושבים לאינטרנט". כשהשידור החל, התייצב מאסק על הבמה, כשהוא נראה נרגש למדי, והסביר לקהל שנכח באירוע, ולאלו שצפו בו מהבית דרך יוטיוב, על נוירלינק ועל פועלה, על החזון, ואף על כך שהוא בעצם מחפש עובדים לצוות המוכשר שלה. "הסיבה המרכזית לאירוע היא גיוס", התוודה מאסק.


אירוע החשיפה של הפרויקט מאמש (ההזרמה החיה התחילה ב-1:31:00)

נוירלינק נוסדה ב-2016 כחברת מחקר רפואי, ושכרה כמה מדעני מוח נבחרים מאוניברסיטאות שונות לשורותיה. עד כה הצליחה לזכות במימון של 158 מיליון דולר (מתוכם 100 מיליון דולר ממאסק עצמו) וכיום היא מעסיקה צוות של 90 עובדים.

כיום, בהגדרה, החברה פועלת ליצירת מכשירים זעירים, דמויי מכונת תפירה שיכולים להחדיר חוטים זעירים למח, ושבעתיד יהיו ניתנים לשתילה במח האנושי, בכדי לשפר את הזיכרון או לאפשר ממשק ישיר עם מכשירי מיחשוב. עד כה נעשו כל ניסויה על חולדות, ובשנת 2020 צפויה החברה להתחיל לנסות את הפיתוח שלה על בני אדם.

כאמור, הסטארט-אפ Neuralink עובד כעת על פרויקט שמטרתו לחבר בין המוח האנושי למחשבים, כשהמטרה היא בסופו של דבר להתחיל להשתיל התקנים בבני אדם – למשל במשותקים – ולאפשר להם לשלוט על טלפונים או מחשבים. נוירלינק למעשה פועלת ומתקדמת לעבר פיתוח טכנולוגיה זו בעזרת "מחשבי מוח" ברוחב פס גבוה במיוחד, ככל הנראה בלי חדירה פיזית מופרזת לאיבר הרגיש. בנובמבר 2018, אמר מאסק למגזין הטכנולוגי אקסיוס כי הטכנולוגיה תהיה כרוכה ב"אלקטרודה אל ממשק נויטרונים ברמת המיקרו".

בני האדם צריכים לחקור ביתר שאת טכנולוגיה דמוית סייבורג

"זה לא הולך להיות שפתאום לנוירלינק תהיה מין תחרה עצבית והיא תתחיל להשתלט על המוח של אנשים", הרגיע מאסק את שומעיו והבהיר כי "בסופו של דבר" הוא רוצה "להשיג סימביוזה עם בינה מלאכותית". לדבריו, מאחר שגם בתרחיש אופטימי למדי, בני האדם "יישארו מאחור" בעתיד, הרי שהוא רוצה לפיכך ליצור טכנולוגיה המאפשרת "מיזוג עם AI". מאוחר יותר הוסיף מאסק ואמר כי "אנחנו מוח בתוך חבית, והחבית הזו היא הגולגולת שלנו", והמטרה של הפיתוח היא לקרוא את ה"קוצים העצביים שבמוח".

באחרונה אמר מאסק כי "עם הזמן אני חושב שסביר להניח שנראה מיזוג גדול יותר של בינה ביולוגית ואינטליגנציה דיגיטלית. זה בעיקר עניין של רוחב פס, של מהירות הקשר בין המוח שלך לבין הגרסה הדיגיטלית של עצמך, במיוחד הפלט". לדבריו, עם הצמיחה של יכולות הבינה המלאכותית יש צורך שבני האדם יחקרו ביתר שאת טכנולוגיה דמוית סייבורג (Cyborg – הכינוי המקובל לישות שמכילה מרכיבים הן ביולוגים והן מלאכותיים מטבעם), שנחשבה בדיונית לגמרי עד לא מזמן.

מקס הודאק, נשיא נוירלינק, הגיע גם הוא לבמה אמש והודה כי לא היה בטוח במקור ש"הטכנולוגיה הזאת היא רעיון טוב", אבל סיפר שמאסק שיכנע אותו שזה אפשרי.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים