"העיר החכמה יכולה להפוך אותה למקום בטוח וטוב יותר לחיות בו"

כך אמר חמי פרס, יו"ר מרכז פרס לשלום, בכנס ערים חכמות של קהילת Cityzoom ● אראל מרגלית: "מרבית הצעירים נוטשים את הערים הגדולות, כי הן לא יודעות איך להיות אטרקטיביות עבורם"

חמי פרס. צילום: יח"צ

"העיר החכמה יכולה להפוך כל עיר למקום שטוב יותר לחיות בו – הן מבחינת איכות חיים, הן מבחינת ביטחון והן ברמה הכלכלית של כל תושב ותושב", כך אמר חמי פרס, יו"ר מרכז פרס לשלום, ושותף מנהל ומייסד קרן פיטנגו.

פרס היה בין הדוברים שפתחו הבוקר (ב') את הכנס השנתי של קהילת המפתחים והיזמים של הערים החכמות Cityzoom לחדשנות אורבנית, שהתקיים במוזיאון הטבע שליד אוניברסיטת תל אביב. Cityzoom הוא מיזם שהוכרז בשנה שעברה על ידי משרדי הפנים והכלכלה, מטה ישראל דיגיטלית, אוניברסיטת תל אביב, פארק עתידים ומרכז פרס לשלום.

בדבריו אמר פרס כי "כאשר שאלתי לפני שנה את ראש עיריית שיקגו, רם עמנואל, שביקר בישראל מה החזון שלו, הוא השיב לי תשובה שאומרת הכל: אני רוצה ששיקגו תהיה העיר החכמה הכי טובה בעולם".

הוא הוסיף ש-"ישראל היא מדינה קטנה, שלעולם לא תהיה שוק אטרקטיבי לחברות ענק, אבל כאשר מדובר בערים חכמות, אנחנו נחשבים למובילים ומתקדמים. המשימה היא לנצל את הידע והטכנולוגיה שלנו לטובת הקהילה המקומית בישראל".

פרס ציין את הפעילות של המרכז שבראשו הוא עומד בהקשר זה, והודה שהוא לא פעם הופתע מהעוצמה והפוטנציאל שיש בתחום הערים החכמות, ועד כמה הוא משפיע על חיינו.

"העיר החכמה היא תחום רלוונטי ומרתק"

את הכנס פתח והנחה אופיר פז-פינס, לשעבר ח"כ ושר מטעם מפלגת העבודה, וכיום מנהל המכון לערים חכמות, שפועל במסגרת הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב. הוא אמר כי "מיזם Cityzoom, שהחל לפני שנה, מצליח מאוד, וחברים בו כמה מאות גורמים שעובדים בשיתוף פעולה. אנחנו יותר ויותר מגלים שתחום העיר החכמה הוא רלוונטי ומרתק, וכולל בתוכו הרבה מאוד דברים שנוגעים לכל תחומי החיים".

אופיר פז-פינס, ראש המכון לשלטון מקומי בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב. צילום: ניב קנטור

אופיר פז-פינס, ראש המכון לשלטון מקומי בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב. צילום: ניב קנטור

יצוין כי בעת הקמת המיזם, התחייבה הממשלה להשקיע 2.5 מיליון שקלים בקידום פרויקטי ערים חכמות בישראל. זאת, מתוך מגמה לקדם את המטרה שהגדירו מקימי המיזם: "להקים קהילת חדשנות אורבנית שתחבר בין חברות ההזנק, מפתחי הפתרונות, היזמים והמשקיעים, ותסייע לרשויות מקומיות להתניע פרויקטי עיר חכמה". בעזרת מטה ישראל דיגיטלית, מסייע המיזם להניע תהליכי דיגיטציה בעשרות רבות של רשויות מקומיות, שנמצאות בפיגור עצום בכל מה שקשור לחדשנות.

"אנחנו מובילים בטכנולוגיה – אבל גם באחוז המבוגרים מתחת לקו העוני"

דובר נוסף באירוע היה ד"ר אראל מרגלית, אף הוא ח"כ לשעבר מטעם מפלגת העבודה, וכן מייסד ויו"ר קרן JVP. ד"ר מרגלית אמר כי אחד האתגרים של העיר החכמה הוא להחזיר אליה את הדור הצעיר, בכך שהיא תאפשר לו שורה של פתרונות לאתגרי היום יום שלו, ובכלל זה מקומות תעסוקה. "רוב הערים, גם החזקות, ננטשות על ידי הצעירים כי הן לא יודעות כיצד להיות אטרקטיביות עבורם", הוסיף. "בישראל, רוב המרכזים הטכנולוגיים נמצאים בתל אביב, ויתר האזורים, למרות הפוטנציאל שלהם, לא רלוונטיים. אנחנו מובילים כמדינת סטארט-אפ, אבל מובילים גם באחוז האוכלוסייה הבוגרת שנמצאת מתחת לקו העוני – וזה דבר בלתי נתפס".

בהמשך הרצאתו סקר מרגלית את ההיסטוריה של פעילות JVP, מאז הקמתה לפני 25 שנים. הוא ציין כי בתחילת דרכה פעלה הקרן כדי להעלות את ירושלים על מפת החדשנות הטכנולוגית. "אני שמח לציין שכיום, ירושלים נכללת ברשימת 25 הערים המובילות בעולם בתחום החדשנות. מאז 2002 נוספו לעיר 20 אלף משרות בתחום הטכנולוגי, והיא מובילה בישראל בשילוב המגזר הערבי בהיי-טק", אמר.

ד"ר אראל מרגלית, יזם ומייסד קרן JVP וראש תכנית יוזמה לאומית. צילום: איגור פרבררוב

ד"ר אראל מרגלית, יזם ומייסד קרן JVP וראש תכנית יוזמה לאומית. צילום: איגור פרבררוב

בחלק השני של דבריו הוא תיאר את מיזם יוזמה לאומית, ששם לעצמו להביא את החדשנות ולשנות את המציאות בשבע ערים, בעיקר בפריפריה. "המיזם מתרכז עכשיו בחיפה, כדי להחזיר אליה את ההיי-טק והטכנולוגיה, וכן את הצעירים שמסיימים את הלימודים ואין להם איפה לעבוד, ובאזורי פריפריה בצפון, כמו קריית שמונה וצפת. אנחנו משנים את הגישה: הפסקנו לחפש בכל עיר מה הבעיות שלה. במקום זה, אנחנו מחפשים הזדמנויות ומייצרים פתרונות כדי לשנות את העיר, לא מבקשים תרומות ולא טובות. את זה אפשר לעשות בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, ואני שמח שבצפון יש כבר ניצנים של מנהיגות צעירה שמובילה את השינוי", אמר מרגלית.

דוברים נוספים בכנס היו: מרדכי כהן, מנכ"ל משרד הפנים; משה פדלון, ראש עיריית הרצליה וממלא מקום יו"ר המרכז לשלטון מקומי; שגיא ניב, מנכ"ל פארק עתידים; ופרופ' יוסף קלפטר, נשיא אוניברסיטת תל אביב. בכנס השתתפו גם אורחים מחו"ל, ביניהם ד"ר סאניל דוביי, מומחה לערים חכמות מאוניברסיטת סידני, ופרדריק בלסן, מומחה לחדשנות וטרנספורמציה דיגיטלית. בחלק השני של האירוע נערכו מסלולים מקצועיים בהשתתפות מומחים ויועצים לערים חכמות, יזמים ומשקיעים. מחר, ביומו השני והאחרון של הכנס, יתקיימו סיורים שונים, בין היתר במרכז פרס לשלום.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. נסים נגרין

    לצערי, העיר החכמה הופכת את חיינו לציבוריים וגוזלת את הפרטיות המעטה שעוד נשארה לנו, בעידן הטלפונים החכמים. מעבר לכך, החיים בעיר חכמה יהפכו למסוכנים יותר שכן, גורמים עויינים ישתלטו, בסופו של דבר, על מערכות העיר החכמה ויגרמו לכאוס שיביא עימו חורבן. תארו לעצמכם מה תגרום השתלטות עויינת על מערכות מים, חשמל, תאורה, רמזורים, תחבורה ועוד... ככל שמערכות העיר החכמה יכנסו ליותר ויותר תחומי החיים במרחב העירוני, חיי האזרח יהפכו מסוייטים יותר ומעבר לכך מסוכנים יותר. רק לאחרונה חוותה חברת ורינט ,העוסקת בפיתוח ושיווק תוכנות אבטחה, התקפת סייבר של כופרה- "אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו איזובי הקיר". בנוסף, מחשבי אסוס בעולם חווים התקפות סיייבר. מהמדיה ידוע גם שחברות פיננסיות וחברות האשראי חוות התקפות סייבר . אני למשל, נאלצתי להחליף בתקופה של חצי שנה 4 פעמים את כרטיסי האשראי שלי למרות שאני נמנע ככל האפשר מלרכוש מוצרים לבצע תשלומים ברשת.

אירועים קרובים