ימים של ראינוע

ההקרנה הראשונה של סרט נע, הפעם הראשונה שבה המגזין TIME בחר במשהו שאינו בן אנוש לאיש השנה ופייק ניוז מהראשונים בהיסטוריה – במדור השבועי שלנו

122 שנים למה שאנחנו מכירים כיום כקולנוע. צילום: Nielld, BigStock

1895

ב-28 בדצמבר 1895 התכנסו להם 33 אנשים באולם בשם הסלון האיניאני (Salon Indien) שבבית הקפה הפריזאי Grand Cafe, כדי לצפות בהקרנה המסחרית הראשונה בהיסטוריה של סרט נע. זו הייתה גם הפעם הראשונה שאנשים שילמו כדי לצפות בסרט – דמי כניסה בסך פרנק אחד.

באולם הקטן התקינו את הסינמטוגרף, אחד המקרנים הראשונים בהיסטוריה, שהומצא על ידי האחים לואי ואוגוסט לומייר, וזכה לרישום פטנט בפברואר באותה השנה. ההקרנה כללה 10 סרטונים באורך של כ-50 שניות כל אחד, שהציגו סצנות מחיי היום יום בצרפת. הסרטון הראשון, יציאת הפועלים ממפעלי לומייר, נוצר במיוחד עבור האירוע, והראה את גלי הפועלים שיוצאים מהמפעל המשפחתי המצליח בליון, שייצר צלחות מצוירות – בהליכה, במכוניות ובאופניים.

באחת ההקרנות שלהם, שנה מאוחר יותר, הקרינו האחים לומייר את הסרט הרכבת מגיעה לתחנה. הסרט גרם לבהלה רבה בקרב צופיו, שכן רבים בקהל, שלא היו מורגלים בפלא החדש, חששו באופן אינסטינקטיבי שהרכבת תצא מהמסך ותדרוס אותם.

מי יכול לדמיין את חיינו בלי ההנאה שמביא לנו המסך הגדול?

1999

הגיליון החגיגי של המגזין טיים (TIME) שיצא ב-27 בדצמבר 1999 הציג בתמונת השער את פניו של איש השנה – ג'ף בזוס, מייסד אמזון (Amazon). היזם הצעיר דאז, שחזונו היה חנות ספרים אינטרנטית ענקית, סייע בסלילת הדרך למהפכת ה-e-Commerce. "בזוס הוא אדם שלא רק שינה את הדרך שבה אנחנו מבצעים דברים, אלא עזר לסלול את הדרך לעתיד", ציין העורך של טיים בדברי ההסבר לבחירה.

ג'ף בזוס, מנכ"ל ומייסד אמזון, כמה (וכמה) שנים אחרי שהוכתר כאיש השנה של הטיים. צילום: סטיב ג'ורבטסון, ויקיפדיה

ג'ף בזוס, מנכ"ל ומייסד אמזון, כמה (וכמה) שנים אחרי שהוכתר כאיש השנה של הטיים. צילום: סטיב ג'ורבטסון, ויקיפדיה

בזוס החל את Amazon.com ביולי 1995 מדירת שני חדרים שכורה בפרבר של סיאטל, בהשקעה ראשונית של 300 אלף דולר, חנייה ביתית שהוסבה למחסן, שלוש תחנות עבודה של סאן (Sun) ו-300 לקוחות שעשו בדיקות בטה לאתר.

רק לפני כחודש, לאחר יום המכירות של הבלק פריידי, עמד סך הונו על יותר מ-100 מיליארד דולר, והוא הוכרז האדם העשיר ביותר בעולם, לאחר שהדיח את ביל גייטס מהתואר שבו החזיק שנים רבות.

1982

בערב חג המולד, ה-24 בדצמבר 1982, קצת פחות מ-20 שנים לפני בזוס, העניק הטיים מגזין את אות התהילה ותואר איש השנה בפעם הראשונה מאז היווסדו ב-1927 למשהו שהוא לא אנושי – המחשב האישי, ה-PC.

המחשב האישי תואר כ-"בעל ההשפעה הגדולה ביותר, לטוב ולרע" של 1982 – כפי שנכתב במאמר שהסביר את הסיבות לבחירה. "המחשב נכנס" – הייתה כותרת המאמר, שזיהה שהיכולות של המחשב האישי עשויות לגדול ולגדול כמעט עד אין סוף באמצעות חיבורו לרשת עם מחשבים אחרים, שתשמש לגישה לבסיסי נתונים אלקטרוניים, או למשלוח דואר אלקטרוני. במאמר נכתב ש-80% מהאמריקנים צפו אז כי "בעתיד הקרוב יהיו המחשבים הביתיים מוצרים שגרתיים כמו מדיחי כלים וטלוויזיות".

"יש כמה הזדמנויות שבהן העוצמה המשמעותית ביותר באירועים החדשותיים במהלך השנה לא שייכת לאינדיבידואל יחיד, אלא לתהליך, להכרה על ידי החברה כולה שהתהליך הזה משנה את המסלול של כל התהליכים האחרים. זוהי הסיבה, לאחר הערכת האירועים סביב העולם, שטיים מגזין החליט ש-1982 היא שנת המחשב", הצהיר העיתון. ב-1980 נמכרו בעולם 724 אלף מחשבים אישיים. המספר הזה הוכפל ב-1981 והוכפל שוב ב-1982.

המחשב האישי אכן שינה את החברה ואת האנושות, והשפעתו ניכרת עד היום.

1955

מי שחוגג את חג המולד בארצות הברית בוודאי מכיר את הסיפור הזה: בערב הכריסמס של 1955, ילד קטן מקולורדו ספרינגס חייג מספר טלפון שהיה אמור לאפשר לילדים לדבר עם סנטה קלאוס. ואולם, במקום להגיע לאיש החביב עם הכובע האדום, הוא הגיע לטלפון האדום של CONAD – מרכז הפיקוד הצבאי, שהיה אחראי על ניטור השמיים כדי לאתר טילים גרעיניים שיגיעו מברית המועצות. איך זה קרה? העיתון שפרסם את המספר הדפיס מספר שגוי… טעות דפוס.

האדם שהשיב לטלפון, קולונל הארי שאופ, חשב בתחילה שמדובר בבדיחה, אבל לבסוף הבין מה קרה – וזרם. הוא אפילו ביקש מעוזרו לענות כל הלילה לשיחות של הילדים שמבקשים לדבר עם סנטה. כך נולדה מסורת CONAD, שממשיכה כיום עם מנהג NORAD Tracks Santa – תכנית משעשעת בחסות NORAD, מפקדת ההגנה האווירית הצפון אמריקנית, ששוכנת בקולורדו וגם כיום, הרבה אחרי התפרקות ברית המועצות, עוסקת בניטור שמי ארצות הברית מפני תקיפה פוטנציאלית. מדי שנה בערב החג, במשך ששת העשורים האחרונים, מציגה NORAD את מסעו של סנטה מהקוטב הצפוני ברחבי העולם כשהוא מחלק מתנות.

זה סיפור נחמד. נכון? הבעיה היחידה היא שזה סתם פייק ניוז, אחד הראשונים.

סנטה קלאוס - גרסת הפייק ניוז. צילום אילוסטרציה: Mikeledrey, BigStock

סנטה קלאוס – גרסת הפייק ניוז. צילום אילוסטרציה: Mikeledrey, BigStock

הסיפור האמיתי הוא שאכן, קולונל שאופ קיבל שיחה שהסתברה כטעות. אבל זה לא קרה בערב חג המולד, ולא הייתה שום טעות דפוס בעיתון. זה פשוט היה ילד קטן שחייג סתם מספרים. הקולונל הרציני בכלל לא היה משועשע מהשיחה ושום זרם של שיחות מילדים לא שטף את הטלפון שלו. השיחה התרחשה ב-30 בנובמבר ובערב חג המולד שהגיע לאחר מכן אימץ הצבא האמריקני את סנטה קלאוס, שגויס כדמות שתסייע לטובים להילחם נגד הלא מאמינים, ושיזכה להגנה של הכוחות האמריקניים. סוכנות הידיעות AP פרסמה ידיעה בערב החג על כך שסנטה יזכה להגנה על ידי CONAD במסעו בארצות הברית.

לא מאמינים? כאן תוכלו לצפות במסעו של סנטה ולהיווכח שזה אמיתי.

1882

עדיין בחג המולד: ב-22 בדצמבר 1882 הכין אדוארד ג'ונסון, שותפו העסקי של תומאס אלווה אדיסון, נוריות בגודל אגוז כדי לקשט את עץ האשוח בביתו.

80 הנוריות – שזהרו באדום, לבן וכחול – יצרו את המערכת הראשונה בהיסטוריה של אורות עץ חג המולד. לפני כן, אנשים באופן מסורתי קישטו את העץ בנרות שעווה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים