IDC ישראל: שוק ה-ICT יחווה בתשע"א גידול של 7%-8%

ערב ראש השנה תשע"א, מעריך גדעון לופז, מנכ"ל IDC ישראל, כי "השנה שבפתח תהיה שנה טובה, ושוק המיחשוב הישראלי יחווה צמיחה של פחות מעשה אחוזים אך לא הרבה פחות, של 7-8%. אחוז גידול שכזה הוא יפה מאד לשוק בוגר".

בראיון לאנשים ומחשבים אמר לופז, כי "השוק הישראלי מצוי במצב בסדר גמור מבחינת יציבותו והוא נמצא במגמת עלייה. הוא חווה תהליכי קונסולידציה ואלה תהליכים הצפויים להימשך. חברות השירות הגדולות ממשיכות להרחיב את ההיצע שלהן ברכישת חברות נישה, וגם תהליך זה צפוי להימשך בתשע"א. מעבר לכך לא צפויים שינויים דרמטיים בעתיד הקרוב".

לגבי מיחשוב ענן, אמר לופז, כי "ארגונים יעברו לעבודה במודל זה, אולם הרבה פחות ממה שמדברים עליו. עד כה ההשקעה של ארגונים בתחום בישראל עמדה על כ-30 מיליון דולרים, נתון זניח לעומת היקף תחום המיחשוב המקומי השנתי, העומד על כ-5 מיליארד דולרים. הענן לא צפוי להיות גורם מכריע ואסטרטגי בשוק ה-IT המקומי. הענן יגדל ויגדל, אבל היקף ההשקעה בו יעמוד על עשרות מיליוני דולרים נוספים. לא תהיה נהירה המונית לענן בשנתיים הקרובות, רק בעוד 5 שנים".

"המשבר הכלכלי היה קל בלא ספק יותר ממה שצפו שיהיה", אמר לופז, "אולם, לצערי, הוא לא שינה את הציפיות לכך שאנשים יתייחסו אחרת למיחשוב. ארגונים ימשיכו לבזבז מיליונים והרבה משאבים על טכנולוגיות לא חיוניות. ארגונים לא עושים מספיק על מנת להצדיק מבחינה עסקית השקעות בטכנולוגיה. המון מההשקעות הן השקעות הגיוניות, יש טכנולוגיות חדשות, יש התייעלות של מערכות, יש שיפור ב-IT התפעולי, אך לצידן יש מערכות העולות המון. לדוגמה, BI: בסופו של דבר, כל המחקרים שלנו גילו שמה שעושה את ההבדל במערכות זו התרבות הארגונית והנורמות. התועלת העסקית שתצמח מהטמעת IT יכולה להיות אפסית – ללא השינוי הארגוני שעושה את ההבדל".

לדברי ברוך גינדין, מנכ"ל גרטנר (Gartner) המזה"ת, "השוק הישראלי מתחיל גם את השנה העברית החדשה עם אי וודאות כלכלית ברמה גבוהה. גם אם נראה שהמשק הישראלי ניזוק פחות מהמיתון, עדיין 50% מהיצוא הוא מוטה היי-טק, ואם ההיי-טק העולמי לא מבריא – המשק הישראלי לא מבריא". הוא הוסיף, כי "חוסר הוודאות נובע מהעובדה שחלק ממה שדווח כצמיחה, הן הוצאות שנדחו מהשנתיים הקודמות ל'זמנים טובים יותר', ולא היתה ברירה אלא לחדש מלאים ולהחיות פרויקטים שנדחו, אולם זהו גל הנפרש מטבעו על פני פרק זמן קצר יחסית".

אם ההתאוששות הכלכלית תיעצר, העריך גינדין, "או אם תהיה 'התכווצות' כלכלית נוספת, הצמיחה תיעצר. התחזיות העולמיות העדכניות של גרטנר צופות צמיחה של 2.7% ב-2010, כשבעבר, בשנים הטובות, חווינו צמיחה עולמית בשוק ה-ICT שהתקרבה לרמת ה-10%. מבחינת שוק ה-ICT הישראלי, מומלץ להתכונן בשלב זה לשני תרחישים – המשך צמיחה או סטגנציה".

תש"ע – שנת היציאה מהמשבר

שנת תש"ע, אמר גינדין, "הייתה בחלקה שנה של התחלת היציאה מהמשבר. מבחינת השוק הישראלי היא הייתה אף מעניינת יותר – משבר קל יחסית מוביל בדרך כלל גם לצמיחה מתונה, אולם בישראל חווינו יציאה חזקה יותר ביחס להאטה". הוא הוסיף, כי "תש"ע הייתה פחות טובה מבחינת השקעות חדשות ופעילותן של קרנות ההשקעה בתחום ההיי-טק, כמו גם מבחינת איתור מקורות חדשים המהווים סם חיים להמשך מובילות ישראל בהיי-טק העולמי. במבט קדימה, יוזמות הממשלה לסיוע בנושא ההשקעות, הן מבורכות ללא יוצא מן הכלל, מלבד ההשהיה הארוכה בביצוען".

מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אתמול (ב') עלה, כי מספר השכירים בתחום ההיי-טק עלה מ-197 אלף בשנת 2004 לכ-260 אלף בשנת 2008 וירד ל-248 אלף בשנת 2009, בדומה למספרם בשנת 2007. השכר הממוצע למשרת שכיר בתחום ההיי-טק, נמסר, נמצא בעלייה הדרגתית מ-13,943 שקלים בשנת 2004 ל-15,830 שקלים בשנת 2009. בשנת 2004 השכר הממוצע למשרת שכיר בענפי התעשייה בתחום ההיי-טק היה גבוה במעט מזה שבענפי השירותים בתחום ההיי-טק, ואולם משנת 2005 השכר בענפי השירותים בתחום ההיי-טק גבוה יותר, ובשנת 2009 הגיע ל-16,009 שקלים, לעומת 15,569 שקלים בענפי התעשייה בתחום ההיי-טק.

מהשוואה בין-לאומית בקרב בני 74-15, עולה כי אחוז המועסקים בתחום ההיי-טק מכלל המועסקים בישראל נמצא בעלייה מתמדת משנת 2004. נתון זה גבוה משמעותית מאשר במדינות אחרות והגיע בשנת 2008 ל-9.7%.

ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי הסתכמה בשנת 2009 ב-32.8 מיליארד שקלים וחלקה בתמ"ג היווה 4.3%, נמוך מחלקה בשנת 2008 (4.7%). בשנת 2009 ירדה ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי ב-1.6%, לאחר עלייה של 2.0% בשנת 2008 ועלייה של 7.4% בשנת 2007. ב-2009 ירדה ההוצאה למו"פ במגזר העסקי ב-2.6%, ירידה שמשקפת בעיקר ירידה במו"פ שבוצע בענף חברות המו"פ (8.5%-) ובענפי התעשייה (2.9%-). בענף שירותי המיחשוב הייתה עלייה של 4.4%.

ההוצאה למו"פ אזרחי במגזר העסקי הגיעה בשנת 2009 ל-26.1 מיליארד שקלים, שהם 79% מכלל ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי. יתר ההוצאה למו"פ בוצע במגזר ההשכלה הגבוהה (13%), בממשלה (5%) ובמלכ"רים פרטיים (3%).

השוואה בין-לאומית לשנת 2008 מראה שההשקעה במחקר ופיתוח בישראל כאחוז מהתמ"ג (4.7%) גבוהה מההשקעה במדינות החברות ב-OECD. אחוז ההוצאה למו"פ היה 3.7% בפינלנד, 3.6% בשוודיה, 3.4% ביפן ובקוריאה ו-3.0% בשוויץ. בשש מדינות היה האחוז בין 2.0% ל-2.7%: אוסטריה, אוסטרליה, איסלנד, ארה"ב, גרמניה ודנמרק, ובשאר המדינות בין 0.5% ל-1.9%.