קידמה היא אינה צעידה לאחור

מוסף השבת האחרון של עיתון הארץ דיווח באחד ממדוריו על יוזמה של שתי מורות – האחת מתל אביב, רעותה מחיפה. על בסיס חוויות של חברויות לעט שצברו בילדותן, החליטו להחזיר עטרה ליושנה. מעתה, תלמידיהן מנהלים התכתבויות באמצעות דואר ישראל. מורות נוספות כבר עובדות על מיזמים דומים בעקבותיהן. למרות שהידיעה עוררה בי אי-נוחות מסוימת, יתכן והייתי עובר עליה בשתיקה, אלמלא היא חזרה ונשנתה למחרת היום, ביתר פירוט, בגלי צה"ל. הרבה דברים חשובים ממש המתרחשים במקומותינו לא זוכים ולו גם לחלק מההתייחסות המוגזמת שקיבלה הפעילות האמורה.

בין הנימוקים להתעוררות האמורה: "חלק מהילדים לא ידעו בכלל מה זה בול ומעטפה". אני בהחלט סבור שבמסגרת הלימודים על התפתחות התרבות האנושית אפשר להסביר לתלמידים גם נושא זה, שחולף מן העולם. יחד עם זאת, אינני מבין על מה ולמה יש לתרגל מעשית שיטות שאבד עליהן הקלח. האם לא יותר מהנה ומשעשע לערב התלמידים בהתנסות של הפעלת יוני דואר?

"רוב הילדים חשבו כי בדואר מקבלים חשבונות ופרסומות", היה נימוק נוסף בפי משתתפי התחייה המוזרה. כנראה שלא כל היוזמים ערים לעובדה שאין היום כל סיבה לשלוח פרסומות בדואר הרגיל. זה הרבה יותר יקר, אולם פחות ממוקד ואפקטיבי מדואר אלקטרוני בן-זמננו. אשר על כן, משלוח המודעות עובר במהירות לרשת. גם בעניין החשבונות המודפסים, התמונה היא דומה. חברת סלולר בסדר גודל ישראלי, יכולה לחסוך הרבה מיליונים מידי חודש, אם כל לקוחותיה יסכימו לקבל החשבונות באינטרנט. כך שירות החיוב עובר לזמן אמיתי של ממש ויכולות התפעול של המסמכים גדלות.

להתכתבות באינטרנט יש בעיקר יתרונות אדירים על פני השיטה המיושנת. לפני הכל היא נעשית במהירות גדולה ללא כל השוואה. מעבר לכך היא זולה, ולמעשה כשלעצמה איננה כרוכה בכל תשלום. יש לה יתרונות אקולוגיים אדירים – כריתת יערות העד שמוקרבים ליצירת הנייר הרב, יכולה להצטמצם עד מאוד. זה רק יוסיף למגמה שתיווצר מהמעבר לעיתוני רשת, בה עסקנו במדור זה בשבוע שעבר. בזמן ובכסף שיתפנו, אפשר יהיה לעשות הרבה פעילות חינוכית, בעולם שיהיה גם הרבה יותר נקי.

התכתבות אינטרנטית כשלעצמה, מלמדת כתיבה נכונה. המחשב מסייע לנו להבחין בטעויות כתיב ותחביר ולתקנן. כתיבה במקלדת מסייעת לדיסלקטים הרבים להשתלב בצורה נוחה. נמנע גם הצורך להתמודד עם כתבי יד בלתי ניתנים לפענוח. את המכתבים האינטרנטיים ניתן למיין, לאחזר, להפיץ או לנצור בדרכים מהירות ומשוכללות לאין שיעור מכל מה שידענו עד כה. כתיבה בדרך העכשווית פורצת גבולות, מעבר לתחום המושב. תרבויות נפתחות ואפשרויות נגלות למתכתבים, בכל חמשת היבשות ובהינף אצבע.

המתכתבים באינטרנט מפתחים מבלי משים, יכולות וביצועים שמכינים ילדינו להתמודדות עם הטכנולוגיות הדוהרות קדימה, לרווחת הפרט. אחד התלמידים משתתפי המבצע הכל כך מדובר הסביר: "כשאני מקבל מכתב על נייר אמיתי ורואה את הכתב אני מרגיש כאילו האדם שכותב לי נמצא לידי". חשוב היה יותר שהתלמיד ומוריו יכירו את הדבר האמיתי. התכתבות בזמן אמת תוך צפייה הדדית ממשית בבני השיח (אפילו קבוצה שלמה, המפוזרת מקצה העולם ועד קצהו). זאת תוך יכולת הצגה והמחשה ברמה הגבוהה ביותר. עובדות אלה מכירים דרדקים, אפילו בארצות נידחות.

אין בכוונתי כמובן לסנוט דווקא במורות האמורות או בחברותיהן. יוזמה ורעיונות, הרי אינן בבחינת המובן מאליו במערכת החינוך. צריך לכן לעודד זאת, גם אם נולדים כך כמה רעיונות נפל. אני רק מנצל, בדרכי הצינית, ההזדמנות להביע דעתי על התופעה של ראיית האינטרנט, כמקור לבעיות שלא היו ולא נבראו. זוהי דרכם של מי שטרם הפנימו מלוא הפוטנציאל הטמון בו.

ישנם אנשים שמתעקשים לקרוא עיתונים וספרים מנייר, כנראה בשל הגעגועים לעש. אזרחים אלה סובלים מהוצאות מיותרות ותורמים להשחתת כדור הארץ. הם גם קוראים חדשות שטרם הולדתן הפכו לישנות. קיימים מי שעדיין סבורים, כי בכדי לקנות מוצרי מכולת צריכים לטרוח ולנסוע עד הקניון ולמשש את העגבניות במו ידיהם. מנהג שבטי שעובר מן העולם ושכרוך בהיגיינה ירודה, שירות נחות, בזבוז זמן וכסף. לא מפתיע לכן, שיש גם מי שעדיין דוגל במכתבי הנייר והבול. למזלם של תלמידינו, ההליכה אחורנית לא החזירה אותם לכתיבה על פפירוסים עם נוצה ודיו טבעי, או לתקופות בהן ההבעה בכתב הצריכה אבן, מקבת ואזמל.