חתימה עם הרבה יצרים

הכנסת קיימה בשבוע שעבר דיון מעניין בנושא חוק החתימה הדיגיטלית. הדיון נערך בוועדת המדע והטכנולוגיה, כאשר הסיבה הישירה היתה דו"ח שפרסמה הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים, בראשותו של עו"ד יורם הכהן, שכולל פרק על הגורם המאשר היחיד בישראל – חברת קומסיין. זו האחרונה היא האחראית הישירה על הנפקת תעודה מאושרת, שתאפשר לבעליה להזדהות באמצעות חתימה דיגיטלית – בכל מקום או תחום. הנפקת התעודה, שמאשרת את זיהוי מבצע הפעולה, מאפשרת להשתמש בשורה של שירותים וביצוע פעולות רבות, לרבות פעולות כספיות. כיום הנושא נחשב ל-"חם" מאוד, אבל לא זה היה המצב במשך תקופה ארוכה.

חוק החתימה הדיגיטלית נחקק לפני 15 שנה, לאחר מאבקים שניהל ח"כ מיקי איתן – אז יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. בתקופתו היה החוק בבחינת פריצת דרך בתחום החקיקה הנוגעת במיחשוב וטכנולוגיה. החזון של איתן היה שכל המערכות הגדולות במדינה – בנקים, משרדי ממשלה וגופים שבאים במגע רב עם הציבור – יוכלו להקל על האזרחים בכך שיאפשרו להם לבצע פעולות מרחוק באמצעות חתימה דיגיטלית – פעולה שדורשת הזדהות פיזית חד-פעמית בפני גורם מאשר, ואחר כך חוסכת מהאזרח טרטורים רבים.

במקביל, מינתה המדינה שני גורמים מאשרים: סקיורנט – בראשותו של עו"ד יורם הכהן, וקומסיין – חברה בת של קומדע, בבעלותו של זאב שטח. בשנים הראשונות נותר החוק בודד למדי: השימוש בו היה מזערי, בעיקר מפני שהבנקים והמוסדות הפיננסיים השונים לא מיהרו לעשות מהפכות, והמפקח על הבנקים לא הכריח אותם לעשות זאת.

בינואר 2008 הודיעה סקיורנט שהיא מפסיקה את פעילותה. עובדה זו העמידה את המדינה במצב בעייתי ועדין למדי, משום שהיא נותרה עם גורם מאשר אחד ויחיד – קרי חברת קומסיין, שהיא גורם פרטי-מסחרי. במקביל, עו"ד יורם הכהן נבחר להקים את הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים, שאיחדה שלושה גורמים: רשם מאגרי המידע, רשם שירותי האשראי ורשם הגורמים המאשרים. כך, הפכה הרשות לרגולטור דה-פקטו של קומסיין.

לצד המאמצים השיווקיים והעסקיים לקידום השימוש בחתימה דיגיטלית בשוק הישראלי, מצא עצמו שטח נאבק גם בגורמים במשרדי האוצר והמשפטים, שגלגלו רעיון על הקמת גורם מאשר ממשלתי שיינטרל את קומסיין (שמונתה כמובן על ידי הממשלה). בסיפור הזה מעורבים שורה ארוכה של חברי כנסת, חשבים כלליים וסגני חשב לשעבר, שלא היו מוכנים לקבל את העובדה שמדינה שלמה מפקידה את פעילות הזיהוי החד-פעמית שלה בידי גורם חיצוני – מיומן ומהימן ככול שיהיה.

בשבוע שעבר נפגשו שוב אנשיו של עו"ד הכהן עם שטח, מה שהפך את הדיון לטעון ביותר. קומסיין אמנם משרתת כיום מאות ארגונים במשק, לרבות גופים ציבוריים וממשלתיים, אך היצרים בין ראשיה ובין עו"ד הכהן נותרו בעינם. בתחילת הדיון בוועדה, הציגו אנשי הרשות את ממצאי הביקורת שערכו על קומסיין כגורם מאשר, בשנים 2007 ו-2008. הם פירטו את הליקויים השונים, והדגישו את חומרתם, למרות שחלקם תוקנו בינתיים. זאב שטח בירך על הביקורות שערכה הרשות, אולם קבל על כך שאנשיה יוצרים רושם ש-"הכל שחור", ואינם טורחים לציין את הליקויים שתוקנו, ולהדגיש כי הדיון נערך בסוף 2009 – שנתיים לאחר תקופת הביקורת .

בדיון נכחו נציגי מספר חברות שעוסקות גם הן בזיהוי ובחתימה דיגיטלית, אולם אינן מאושרות על ידי הממשלה. נציגי החברות הללו האשימו את קומדע שהיא מונעת מהם ליישם טכנולוגיות שלהן בתעודות דיגיטליות (למרות שיש הטוענים שהתעודה מיותרת).

המתקפה החזיתית על קומדע לא נותרה ללא תגובה. עו"ד זאב מאי, המייצג את קומדע, אמר, כי "נכון להיום לא ארעה אף תקלה אחת בחברה. כלומר לא היה מקרה שבו אישרנו זיהוי של משיהו וטעינו. אין מדינה בעולם שבה הממשלה מתערבת כך בפעילותו של הגורם המאשר".

זאב שטח, מצידו, תקף את משרד המשפטים ואמר: "כל הדיון הזה מתקיים לבקשתם, ועל פי האג'נדה שלהם. הם מעוניינים להפוך לגורם המאשר במקומנו. העובדה שקומסיין נותרה הגורם המאשר היחיד במדינה היא לא אשמתנו".

בתגובה קצרה ששלח למערכת אנשים ומחשבים, הוסיף שטח, כי "הדיון שניהל ח"כ מאיר שטרית היה חשוב וענייני. עם זאת, נציגי הרשות למשפט וטכנולוגיה ניצלו את הדיון על מנת להכשיר את הדרך לתיקון בחוק שיאפשר הקמת גורם מאשר בידי הממשלה בניגוד להצהרות הממשלה בעבר. מדובר בניסיון הלאמה של שירות שניתן במגזר הפרטי בהצלחה וכך זה עובד ברחבי העולם".

חבר הכנסת שטרית ניסה להרגיע את הרוחות, וסיכם את הדיון באמרו שאין שום סיבה שאזרחי ישראל לא יוכלו לקבל חתימה מאובטחת ולקבל שירותים מהממשלה בצורה ממוחשבת. "אני מאמין שהחתימה הדיגיטלית תאפשר זאת ועם הפקת התעודה הביומטרית, אני מאמין שנוכל לצאת לדרך".