תקשוב ממשלתי: הטכנולוגיה קיימת – ומה עם ההטמעה?

כולם מדברים על דו"ח המבקר בגלל פרשת ביבי טורס, אלא שהוא כולל גם ביקורת נוקבת על ניהול פרויקטי המחשוב במגזר הממשלתי ● במוקד הביקורת: פרויקט סע"ר וחזרה על דברים שכתב המבקר כבר לפני כשבע שנים

ועידת הפסגה של ה-IT - בהשתתפות שלושה משרי הממשלה.

דו"ח מבקר המדינה שפורסם אתמול (ג') עורר סערה בעיקר בגלל חלק אחד שנכלל בו: זה שעסק בפרשת הנסיעות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כאשר היה שר האוצר, באמצע העשור הקודם. כלי התקשורת מתמקדים בנושא זה, שיש לו היבטים פוליטיים משמעותיים. אבל יש בדו"ח של המבקר עוד שורה של הערות וליקויים, חלקם קשורים לתקשוב. אלה מדברים על תופעה חמורה שקיימת כבר שנים: חוסר תיאום והעדר נכונות של משרדי הממשלה, שהם הלקוחות של המערכות הממוחשבות, לשתף פעולה ולהטמיע את המערכות, תוך כדי בזבוז מיליוני שקלים מכספי ציבור.

הדו"ח הזה עוסק ספציפית בפרויקט המחשוב סע"ר (ר"ת סביבת עבודה אלקטרונית) ועניינו ניהול וארכוב של כל הרשומות האלקטרוניות במשרדי הממשלה.

זהו אחד ממכרזי הדגל של התקשוב הממשלתי, שעורר לא מעט סערה בגלל תנאי המכרז, שלדעת חלק מהספקים היו בלתי אפשריים. המבקר הקודם, מיכה לינדנשטראוס, בדק את הפרויקט בשנים 2009-2010 ולקראת פרסום הדו"ח הנוכחי, ערך ממשיכו, יוסף שפירא, מעקב וביקורת.

כך, למשל, כותב המבקר ש-"על אף שמבחינה טכנולוגית פרויקט סע"ר הוא באחריות רשות התקשוב (כאשר נוצר עדיין לא הייתה רשות, היה אגף תקשוב באוצר – י"ק), עדיין אין גורם מרכזי שמוביל את התהליכים הארגוניים הדרושים להטמעת המערכת במשרדי הממשלה". בנובמבר 2012 מינה מטה התקשוב ועדה בין משרדית לניהול הפרויקט – שמעולם לא התכנסה. זאת ועוד, לדברי המבקר מוך 10 משרדי ממשלה שהתחייבו להשתתף בפרויקט, רק שניים עשו זאת. ארבעה מהם בכלל לא השתתפו בהקמת המערכת ואף לא נקטו שום פעולה לצורך כך.

הביקורת אף מצאה שתקציב הפרויקט, שהיה אמור לעמוד על 21 מיליון שקלים ולכסות את הטמעתו בחמישה משרדים, הספיק בקושי לשלושה משרדים. המבקר תולה את האשמה בשני גורמים: ניהול מבוזר ולא יעיל של התקציב, ובעיקר העדר המחויבות של המשרדים.

לידיעת הקוראים במשרדי הממשלה

המשמעות של זה חמורה פעמיים: ראשית, מדובר בפרויקט שנמשך הרבה מעבר לזמן שהוקצב לו, וגורם לבזבוז כספי ציבור כמעט ללא אבחנה. אולם, הדבר החמור יותר הוא התוכן של המכרז שעוסק בניהול תקין של החומר. המבקר ציין, למשל, שבמשרד הפנים עדיין יש הנחיות לשימור חומר ארכיוני ידני ולא ממוחשב. לידיעת הקורא א. דרעי.

התופעה הזו, של חוסר הלימה בין הפרויקטים הטכנולוגיים המתוכננים ליישום בפועל, הוא אחד החוליים הקשים ביותר שקיימים בתקשוב הממשלתי. אלא שבעוד שכמעט כל פרויקט תקשוב מבוצע ומנוהל בצורה מקצועית על ידי אנשי ה-IT, המבקר קובע שהגורמים העיקריים לעיכובים הם המשרדים עצמם, הלקוחות של אותן מערכות, שעבורם אופיין הפרויקט – והם לא משתמשים בו.

בפרויקט סע"ר, למשל, מציע המבקר לשנות את דרכי הסנכרון בין התקשוב למשרדי הממשלה. אבל מי שמכיר את התקשוב הממשלתי יודע שגם זו לא הבעיה המרכזית. הבעיה היא תרבות ניהול לקויה והעדר משילות, שמתחילה בשרים, שלא מפעילים את המנכ"לים שלהם, ואלה מצידם לא מורידים הנחיות לביצוע מידי של הפרויקטים.

מערכות כמו סע"ר היו אמורות להיות מאופיינות בשיתוף פעולה בין אנשי התקשוב לגורמים במשרדים שעבורם הן פותחו. אם אותם נציגי משרדים לא היו שלמים עם הפרויקט, אסור היה להם לאשר אותו ובוודאי שלא לצאת לדרך.

העדר המשילות היא חוט מקשר בין פרויקטי המחשוב הממשלתיים לדורותיהם. הטכנולוגיה לא קיימת בזכות עצמה, היא נועדה בראש וראשונה לייעל ולעצב תהליכים פנים ארגוניים, שהם אבן היסוד במשימה המרכזית של כל משרדי הממשלה לשפר את השירות לאזרח. על זה הם הרי נמדדים. ולכן, הביקורת של השופט בדימוס שפירא אולי עוסקת ישירות בטכנולוגיה, אבל למעשה עניינה ליקוי חמור מאוד בתפקוד הממשלה בכל מה שקשור ליחסה לתקשוב.

עידוד התקשוב לא צריך להסתיים בהקצאת משאבים, אלא יש לוודא, על ידי אכיפת סמכות שקיימת בכל משרד, שאותם פרויקטים שמושקעים בהם מיליארדי שקלים מכספי ציבור אכן יבואו לידי מימוש. כמות הפילים הלבנים במכרזי ממשלה שנצברו עם השנים יכולה לאכלס גן חיות ענק בכל מדינה.

מה שחמור יותר בדו"ח זה הוא שהליקויים אותרו כבר לפני 6-7 שנים ומקריאתו עולה ששום דבר לא השתנה. בהמלצות הדו"ח כותב המבקר שעל משרד ראש הממשלה, שאחראי על רשות התקשוב, לקבוע גורם אחד שיוביל את הפרויקט ויסנכרן בין כל הגורמים. המבקר מטיל אחריות ישירה על הרשות, שצריכה לדאוג ליישום ולכנס את ועדת ההיגוי, על אף שזה לא תחת אחריותה המלאה. הוא מציע בנוסף לנתח את הסיבות לליקויים ולנסות להגיע להבנה שמעבר לאכיפת סמכות, צריכה להיות נכונות ומודעות. מעניין אם בעוד 6-7 שנים יוכל המבקר לכתוב שכל הליקויים תוקנו או שמא נחזור לאותה ביקורת. נחיה ונראה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים