נתניהו, שוק הסלולר וההימור של גולן טלקום

ההימור שלקחו מיכאל גולן וה-"שוגר-דדי'ז" הצרפתים שלו לא ממש מצליח, ואם ראש הממשלה ושר התקשורת יממש את נטייתו ולא יאשר את עסקת המכירה לסלקום, הוא עלול לרדת לטמיון ● האם זה טוב לתחרות ולצרכן הישראלי?

מיכאל גולן, מנכ"ל גולן טלקום

נטייתו של ראש הממשלה ושר התקשורת, בנימין נתניהו, שלא לאשר את עסקת הרכישה של גולן טלקום על ידי סלקום היא עוד אינדיקציה לכך שההימור של מיכאל גולן וה-"שוגר-דדי'ז" הצרפתים שלו לא ממש מצליח, ואף עלול להיכשל. והרי איך אפשר להסביר את הכסף ש-"שפכו" כאן אם לא כהימור?

באה חברת סלולר, שצריכה הייתה להפיח רוח ואש כדי להניע את התחרות בשוק. היא עשתה זאת מעולה כשהכריזה על מחיר של 99 שקלים עבור חבילת שירות, שעלתה עד אז בחברות הוותיקות לפחות פי שלושה. אותה חברה סחפה אחריה את החברות האחרות, שנכנסו לאסטרטגיה של תגובה ולא של יוזמה. ואז קמו מפעילים נוספים – וירטואליים – שהשיבו "אש" בדמות מחירים זולים כל כך, אפילו זולים יותר מעלות הקו שהן משלמות למפעילות בעלות הרשת. גם החברות הגדולות "סתמו את האף" ויצאו במבצעים שונים, שהתחרו אפילו במפעילות הלואו-קוסט. אלה התייחדו במבנה רזה ובפעילות אינטרנטית בלבד, בלי נקודות מכירה, מה שאפשר להם אורך נשימה. הוותיקות, מצדן, החלו "להתייעל", הקטינו את מצבת כוח האדם שלהן באלפי עובדים והאטו את קצב ההשקעות כדי לא להיכנס להפסדים. חרקו שיניים ונתנו פייט.

עכשיו, הפייט הזה עומד להסתיים בניצחון הוותיקות: כמה זמן יכולה חברה לפעול כשהיא משלמת על קו 60 שקלים ומוכרת אותו במבצע ב-39, ב-49 או ב-59 שקלים לחודש? ועוד מקימה מרכזי מכירה ושירות, ומחויבת להקים רשת משלה? ברור שהזמן הזה תלוי בעומק הכיסים של המשקיעים ובנכונותם להישאר בשוק בטווח הארוך.

נראה ששני הגורמים האלה "נשברו", וכבר מזמן צצו סימנים לכך שמיכאל גולן יעמיד את החברה שלו על המדף וימכור את ה-"הישג" שלו, המתבטא בכ-850 אלף מנויים. בתקופה שלפני פרסום עסקת המכירה, גולן טלקום יצאה במבצעים שונים ואגרסיביים כדי לרכוש כמה שיותר מנויים ובכך להגדיל את ה-"נדוניה" שלה, כי מיכאל גולן ידע שיקבל כסף מסלקום לפי כמות המנויים ולא לפי שום דבר אחר.

מכירתה של גולן טלקום נעשתה אף קרובה יותר כאשר משרד התקשורת לא אישר את הסכם שיתוף הרשתות בינה לבין סלקום. כך נסתמו בפניה כל הדרכים להימנע מהשקעות עתק בהקמת רשת ובכל זאת להיות בעלת רשת פיזית, כמו שדורשים תנאי הרישיון שקיבלה. תקציב ההימורים נגמר. בתקופה זו, לפני שלושה חודשים, הודיעה החברה רשמית שהיא עומדת למכירה.

אפשר להניח שההימור של מיכאל גולן היה שהתחרות תיעצר בשלב כלשהו, כך שהוא יוכל להרוויח משהו, גם אם כחברת לואו-קוסט. ואולי ההימור של גולן היה לנסות "לשבור" באמצעות המחירים הזולים איזו חברה ותיקה, ואז לרכוש אותה במחיר "טוב" ולהתבסס בארץ כקבוצת תקשורת. ואולי ההימור היה בדיוק התרחיש שקורה עכשיו: "להדליק" את אש התחרות, לרכוש כמה שיותר מנויים בזכות מחירי הפסד, לפגוע בחברות הוותיקות ולגרום להן לדמם, ואז למכור את החברה ההפסדית לאחת המדממות, ש-"תשווע" לקבל כמעט מיליון מנויים. רק למיכאל גולן הפתרונים, אך תסכימו איתי שההימור של גולן היה גדול מאוד כשהוא הגיע לארץ והכריז ש-"מספיק להיות פראיירים", "אנחנו כאן לתמיד" ו-"באנו לכאן כדי להישאר".

אחד הגורמים העלומים בפרשת גולן טלקום הוא היקף ההשקעה בחברה והיקף ההפסדים. כחברה פרטית, גולן מעולם לא פרסמה נתונים אלה. הדבר היחיד הסכים גולן לומר בתחום היה שהחברה לא מרוויחה. מכאן שלא נשמעו גם הערכות באשר לסכום הרכישה והאם הוא משאיר את מיכאל גולן עם "כסף בכיס", או עם "חור בכיס".

על פי מה יחליטו הרגולטורים?

טוב יעשו משרד התקשורת והממונה על ההגבלים, בבואם לשקול את אישור העסקה או את איסורה, אם ייקחו גם את המספרים האלה כגורם בהחלטתם. האם טובת הציבור או טובת התחרות מתירים להמר ובדרך לפגוע בחברות הוותיקות, שהשקיעו מאות רבות של מיליוני דולרים בהקמת התשתיות שלהן, לפעול בניגוד לכללי רישיונו ולא להקים מעולם אפילו אנטנה אחת, אלא רק מתקני גישה קטנים? האם מן הצדק הציבורי שהוא ייצא מורווח מההימור שלו? כולם יודעים שכשמהמרים גם מפסידים. נראה שמיכאל גולן מפסיד.

אמש (א') פורסם כי גורמים בלשכתו של נתניהו מסרו שהוא "נוטה שלא לאשר את העסקה", אך הם אמרו בנוסף שאין זו עדיין ההחלטה הסופית. גם התבטאויות שונות של הממונה על ההגבלים העסקיים מסמנות שההחלטה בעניין מסובכת. שר האוצר, משה כחלון, מצהיר בתקשורת על התנגדותו הנחרצת לעסקה, ואף סיפר שנפגש עם נתניהו כמה פעמים בניסיון לשכנעו להחליט על איסורה. יכול להיות שהוא חש נבגד אישית ממיכאל גולן, שאולי הבטיח לו שהוא יישאר כאן "לנצח", ובזכות ההבטחות האלה יש טענות שמשרד התקשורת הקל עם החברה ולא פעל נגדה, על אף שלאורך תקופה ארוכה הפרה גולן את תנאי רישיונה.

אם רק נושא "הפגיעה בתחרות" יעמוד לנגד עיניהם של משרד התקשורת והממונה על ההגבלים – בואו נודה על האמת, אין שום סיבה שמיכאל גולן לא ימכור את החברה לחברה קיימת ותיקה, או לכל גורם אחר. מה כבר משנה חמש חברות או ארבע חברות בעלות רשת? זה לא יפגע קשות בתחרות, וזה רק יועיל לבריאות הציבור ולכדור הארץ. כך שההתנגדויות המושמעות לעסקה מקורן בעיקר בכעס על מיכאל גולן, שאינו עומד בהבטחותיו, ובתחושת הציבור שהוא פשוט חוצפן ש-"עשה סיבוב" על השוק הישראלי ובגד במטרה שלשמה הוא בא לכאן. האם הם יחליטו בעד ה-"צדק" הציבורי? מאחר ש-"צדק", כידוע, הוא מושג די פילוסופי, על הממונה על ההגבלים ומשרד התקשורת למצוא בסיס חוקי איתן שיאפשר להם לא לאשר את העסקה, כדי שאולי ייעשה צדק בזכות ה-"סדר" הציבורי. כך גם ההימור של מיכאל גולן וה-"שוגר דדי'ז" שלו ירד לטמיון.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים