על בני אדם ונמלים: מהפכת הבינה המלאכותית מציינת שלוש שנים

"אני לא חושב שנהיה שוב כל כך ברי מזל". את האמירה הזו אמר סם אלטמן, המנכ"ל והמייסד של OpenAI, החברה שמאחורי ChatGPT. הוא התכוון להצלחה הפתאומית וההשתלטות המוחלטת של הבינה המלאכותית על חיינו.

זה התחיל לפני בדיוק שלוש שנים. טוב, נו, שלוש שנים ויומיים: ב-30 בנובמבר 2022 יצא לניסוי ציבורי GPT-3, המודל השלישי של OpenAI, ששינה את העולם. בפעם הראשונה, הוא אפשר לכל אחד מאתנו לשוחח עם בינה מלאכותית ולקבל תשובות מקוריות ולא מתוסרטות, בניגוד למה שה-AI הייתה לפני כן, משנות ה-50' – הימים שאלן טיורינג, מאבות המחשוב המודרני, הגה את הרעיון של מחשוב שמסוגל לבצע חשיבה לוגית והיקש כמו בן אדם. כלומר, בינה מלאכותית.

זה אולי נראה כמו נצח, אבל OpenAI בעצמה היא חברה צעירה. היא חברה בת 10 שנים בסך הכול, שבמקור לא הוקמה כחברה, אלא כארגון ללא מטרות רווח, למטרת קידום בינה מלאכותית לטובת האנושות. בחודשים האחרונים היא הפכה לחברה למטרות רווח. בין המייסדים שלה היו כמה אישים שכיום הם בולטים וחשובים לסיפור של הבינה המלאכותית: סם אלטמן, ד"ר איליה סצקובר ואחד, אולי שמעתם עליו – אילון מאסק. מאסק, שהיה אחד השותפים הראשונים לדרך ושבמקרה או שלא במקרה, אחד משותפיו הקודמים, פיטר ת'יל, היה מהמשקיעים הראשונים ב-OpenAI, פרש מהמיזם עוד ב-2018, בטענה שגם טסלה שלו מפתחת בינה מלאכותית, ומדובר בניגוד עניינים. אחר כך יפנה מאסק לפתח בינה מלאכותית משלו עם יצירות כמו גרוק, וינהל מריבות פומביות עם אלטמן ברשת החברתית שלו, X.

ד"ר איליה סוצקבר, לשעבר שותף של סם אלטמן ב-OpenAI וכיום מנכ"ל החברה שהקים, SSI. צילום: עיבוד ממוחשב לאילוסטרציה. מקור: Shutterstock

בכלל, מרגע הבום הגדול של OpenAI והרעש ש-GPT-3 חוללה נשלפו הסכינים במסדרונות של המיזם: סצקובר טען ש-Open AI "איבדה את דרכה" והיא לוקחת את פיתוח הבינה המלאכותית למקומות מסוכנים – והוביל סוג של "מרד על הבאונטי" והדחה זמנית של אלטמן מכס המנכ"ל. זאת, רק כדי לגלות שלחץ מצד העובדים והמשקיעה הגדולה, מיקרוסופט, שהפכה להיות אחד הבעלים של OpenAI, הכשיל את המרד שלו. זה הביא לארגון מחדש של דירקטוריון החברה, החזרה של אלטמן לתפקיד המנכ"ל ועזיבתו של סצקובר להקים ולהיות המנכ"ל של מיזם מתחרה.

אולם, בדרך קמו ל-OpenAI כמה וכמה מתחרות, שראו את ה-"בוננזה" שיש בתחום הזה ורצו גם. אחת מהן, גוגל, כבר עברה, עם ג'מיני 3, ששוחררה בחודש שעבר, את היכולות של GPT-5, שיצאה שלושה חודשים קודם לכן. זה הביא את אלטמן להגיד שמדובר ב-"זמן קריטי ל-ChatGPT" ולהכריז על "מצב חירום" ב-OpenAI, שהמשמעות שלו היא שהחברה תתמקד בהמשך פיתוח הצ'טבוט ותזנח פרויקטים אחרים, כגון סוכנים לפרסום, שופינג ועולם הבריאות.

הכישרון הכי חשוב שאלטמן מציע לדור העתיד, לילדים של היום, כדי להשתלב בשוק העבודה העתידי הוא ללמוד איך ללמוד, ללמוד להסתגל במהירות לשינויים גדולים, ובאופן מפתיע – להבין אנשים ומה הם רוצים. לדידו, בניגוד למבקריו הקודרים, הסיפור האנושי לא נגמר. הוא רק נכנס לעידן חדש ומסעיר

מה אלטמן חושב על עתיד ה-AI?

אם מנסים לפענח את העתיד הצפוי לבינה המלאכותית, שווה להקשיב לאלטמן, כי האיש הוא בעצם החברה – בדומה לחברות טכנולוגיה מהפכניות אחרות בראשית דרכן כסטיב ג'ובס באפל וביל גייטס במיקרוסופט, ולכאלה שבהן זה נמשך עד היום, למשל מארק צוקרברג במטא ואילון מאסק ב-SpaceX ובטסלה. בראיונות שאלטמן נתן באחרונה, הוא מתגלה כאיש אופטימי.

ראשית, הוא סבור שהצמיחה המעריכית של הבינה המלאכותית לא תגווע. לשיטתו, מסלול הצמיחה שלה הוא תלול, והמודלים משתפרים בסולם הנדסי. יחד עם זאת, הוא סבור שכמו כל תעשיה מהפכנית, ובדומה למה שחוו חברות האינטרנט בתחילת המילניום – יש בועה של AI, והשוויים של לפחות חלק מהחברות בתחום – מנופחים. ובכל זאת, אלטמן חושב שהגביע הקדוש של התעשיה – בינה מלאכותית כללית, או AGI – תגיע לכאן עד סוף העשור, בגלל אותו גידול מעריכי. למי שלא מכיר, אזכיר שבינה מלאכותית כללית היא כזו שיש לה יכולת חשיבה של בן אדם, או יותר מכך. למעשה, אלטמן מודה ש-GPT-5 יותר חכם ממנו ושכבר כיום, בינות מלאכותיות יותר חכמות מרוב בני האדם. הוא גם מאמין שכיוון שכך, ה-AI תוביל לאירועים שלא היו בהיסטוריה, כמו גילויים מדעיים פורצי דרך. המשמעות היא שבזכות הבינה המלאכותית נוכל, אולי, לרפא את הסרטן או להגיע לתגליות שלא חשבנו עליהן בעבר. הלוואי.

האם הבינה המלאכותית תדרוס את המין האנושי?

ברם, חוקר הבינה המלאכותית אליעזר יודקובסקי הזהיר פעם שבינה מלאכותית כללית, כמו זו שאלטמן חותר ליצור, עלולה להתייחס אלינו כשם שאנחנו מתייחסים לנמלים – כחסרי חשיבות, ופשוט לדרוס את המין האנושי. האנלוגיה היא שאם בני אדם בונים בניין ויש בדרך תל נמלים – הם יהרסו אותו בלי לחשוב בכלל. באכזריות ואדישות מוחלטת לגורל הזוחלים הקטנים. אלא שאלטמן לא מתרגש: הוא סבור, ויש לקוות שזה הכיוון שבו הוא מנחה את חברתו, שבינה מלאכותית כללית תתייחס אל בני האדם כמו "הורה חומל".

רק שה-AGI לא תתייחס אלינו כמו שאנחנו מתייחסים לנמלים. צילום: Silapavet Konthikamee, ShutterStock

כיוון חשוב נוסף להתפתחות של הבינה המלאכותית בשנים הקרובות הוא חומרה המבוססת עליה, ואלטמן לא מסתיר את השאיפות שלו גם שם – לא רק ש-OpenAI רכשה את החברה של ג'וני אייב, שהיה המעצב האגדי של אפל, השניים הכריזו באחרונה על משפחה שלמה של מוצרי חומרה, עם ממשק טבעי לחלוטין. מדובר במחשבים מסוג חדש, שיהיה אפשר לשוחח איתם באופן טבעי. זאת, במקום ממשק של מקלדת או עכבר, נוסח מחשב הספינה במסע בין כוכבים.

שוק העבודה: שינויים כמו בעבר – אבל יותר מהירים

אי אפשר לכתוב על העתיד של ה-AI מבלי להתייחס לשינוי שהיא מחוללת בשוק העבודה. גם כאן, אלטמן לא מתרגש: בראיון שנתן לדי ולט הגרמני הוא אמר: "אני צופה שינויים מהותיים ב-30 השנים הקרובות, כמו מקצועות שלא חשבנו על קיומם לפני 30 שנים וכיום הם רווחים. אבל קראתי סטטיסטיקה שלפיה בכל 75 שנים, מחצית מהמקצועות בשוק העבודה משתנים. זה קרה גם בלי בינה מלאכותית. אני מאמין שזה יקרה גם עכשיו, בקצב יותר מהיר".

אלטמן מציע להסתכל על ההשפעה על שוק העבודה לא במונחים של מקצועות אלא של מטלות או משימות. המקצועות יישארו, אבל האופי של המשימות באותו המקצוע והצורה שבה הן ייעשו ישתנו. הוא מעריך שהבינה המלאכותית תחליף בעתיד בין 30% ל-40% מהמקצועות הקיימים כיום.

הכישרון הכי חשוב שאלטמן מציע לדור העתיד, לילדים של היום, כדי להשתלב בשוק העבודה העתידי הוא ללמוד איך ללמוד, ללמוד להסתגל במהירות לשינויים גדולים, ובאופן מפתיע – להבין אנשים ומה הם רוצים. לדידו, בניגוד למבקריו הקודרים, הסיפור האנושי לא נגמר. הוא רק נכנס לעידן חדש ומסעיר.