הכנסות הענן נוסקות, אבל המשקיעים מחפשים את ה-ROI של ה-AI

הזינוק בהוצאות ההון של ענקיות הטכנולוגיה מעורר חשש בוול סטריט ● עם זאת, הדו"חות חושפים קורלציה ישירה בין השקעות ה-AI לצמיחת הענן, ומודל ה-Scalability מוכיח שהעלות השולית צונחת עם אימוץ נרחב

יובל שיין הוא סמנכ"ל שותפויות ובריתות גלובליות בחברת סלע.

בעונת הדו"חות האחרונה של ענקיות הטכנולוגיה, נרשמה מתיחות ניכרת בשווקים. השאלה שעל הפרק כבר אינה האם שוק הענן ממשיך לצמוח, מאחר שהתשובה לכך היא בהחלט כן, אלא האם ההשקעות המאסיביות בתשתיות בינה מלאכותית אכן מתרגמות לשורה התחתונה.

מבט מעמיק בנתונים, כפי שעולה מניתוחי אנליסטים ומהצהרות הנהלת החברות בשיחות המשקיעים האחרונות, מגלה קורלציה סטטיסטית מרתקת: הגידול בהכנסות הענן אינו מקרי, אלא מהווה פועל יוצא ישיר של אימוץ ה-Generative AI בארגוני אנטרפרייז.

הדו"חות האחרונים של מיקרוסופט ואלפבית (חברת האם של גוגל) חשפו הוצאות הון רבעוניות שחצו את רף ה-13 וה-14 מיליארד דולר, בהתאמה – זינוק של עשרות אחוזים לעומת אשתקד, המיועד כמעט כולו להצטיידות ב-GPU ובבניית דאטה-סנטרים.

בעוד שההשקעה הראשונית בתשתיות הפיזיות היא כבדה ומעיקה על תזרים המזומנים בטווח הקצר, היכולת למכור את אותו כוח מחשוב לאלפי לקוחות שונים במקביל היא זו שמייצרת רווחיות אקספוננציאלית בטווח הארוך

הפרדוקס של וול סטריט

בשנה האחרונה ראינו תופעה מעניינת: ספקיות הענן המובילות, חברות כמו מיקרוסופט, גוגל ואמזון מציגות צמיחה דו-ספרתית מרשימה בהכנסות הענן, ועם זאת, השוק לעיתים מגיב בחשש. הסיבה לכך היא ה-CAPEX (הוצאות הון) – כשמשקיעים רואים זינוק בהוצאות על שרתים ושבבים, הם שואלים את עצמם האם זה בהתאמה לרווח.

כמי שמנהל את השותפויות בחברה שמלווה מאות ארגונים במעבר לענן ובהטמעת טכנולוגיות קצה, אני טוען שהחשש הזה מפספס את התמונה הגדולה. אנחנו נמצאים בעיצומו של מחזור החלפת תשתיות מהגדולים בהיסטוריה. אם בעשור הקודם המעבר לענן נבע מחיסכון בעלויות והתייעלות, הרי שהגל הנוכחי מוּנע מיצירת ערך חדש של חדשנות וקידמה טכנולוגית.

הקרב על הערך המוסף

בתוך המרוץ הזה אנו עדים לשינוי אסטרטגי עמוק באופן שבו ספקיות הענן מגדירות את הערך שלהן. הן כבר אינן מסתפקות בתפקיד של נדל"ן דיגיטלי המאחסן שרתים, אלא מתחרות על יתרון טכנולוגי ייחודי כספקיות AI מקצה לקצה. כאן מתרחש מאבק הדיפרנציאציה האמיתי ביעילות התשתית, החל מייצור והולכת חשמל, דרך תכנון וחדשנות במעבדי AI, ועד להקמה של מרכזי נתונים מודולריים, המסוגלים להתאים את עצמם במהירות לדרישות חומרה משתנות. אם בעבר התוכנה הייתה לב ההצעה, הרי שכיום הספקיות הגדולות מתפקדות כחברות תשתית אינטגרטיביות, שבהן התוכנה היא שכבה נוספת בתוך פתרון רחב ועמוק הרבה יותר.

ספקיות הענן רוצות שהלקוחות לא רק ישתמשו במודלים המתקדמים שלהן, אלא יבחרו לאחסן את הדאטה הארגוני הרגיש והיקר ביותר שלהן אצלן. ככל שהמידע של החברה קרוב יותר למודל ה-AI שמנתח אותו, כך הביצועים משתפרים והעלויות יורדות. זהו המודל העסקי החדש של הפיכת הענן לסביבת מחיה הוליסטית שבה המידע והבינה המלאכותית בלתי נפרדים זה מזה, דבר שמייצר שימוש לקוחות חזק מתמיד.

המתאם שבין סיליקון לתוכנה

המתאם הסטטיסטי ברור: ככל שחברות הענן משקיעות יותר ב-GPU (התשתית החישובית עליה נשענים מודלי הבינה המלאכותית) ובדאטה סנטרים ייעודיים ל-AI, כך גדלה הצריכה של לקוחות הקצה. זהו אינו הייפ חולף, אלא שינוי מבני במודל העסקי של חברות הענן. ה-AI היא זוללת משאבים מטבעה. אימון מודלים והרצת Inference דורשים כוח מחשוב בסדרי גודל שלא הכרנו. לכן, הגידול בהכנסות של ספקיות הענן הוא למעשה פרוקסי למדד האימוץ של AI במשק הגלובלי.

נתונים שפרסמה מיקרוסופט המצביעים על כך שמעל ל-80% מחברות ה-Fortune 500 כבר אימצו כלי AI בארגון, מוכיחים כי חברות הענק כבר לא רק מתנסות בטכנולוגיה, אלא מטמיעות אותה בליבת המערכות התפעוליות שלהן.

מנקודת המבט של המשקיע: לחפש את ה-Scalability

עבור מומחי שוק ההון, המפתח להערכת שווין של ספקיות הענן טמון בפיצוח מודל ה-Scalability (יכולת צמיחה פרופורציונלית להגדלת העלויות). בניגוד לתעשיות מסורתיות, כמו ייצור או נדל"ן, שבהן כל לקוח חדש דורש השקעה פיזית נוספת, עולם הענן פועל על פי לוגיקה של מנוף תפעולי עצום. ברגע שספקית ענן מקימה את תשתית ה-AI, את חוות השרתים, משקיעה בתחנות כוח ומחברת את רשתות התקשורת, היא בעצם הופכת לחברת תשתיות AI שהתוכנה מהווה רק שכבה אחת ממנה. בנקודה זו, העלות השולית של הוספת לקוח AI חדש צונחת משמעותית. בעוד שההשקעה הראשונית בתשתיות הפיזיות היא כבדה ומעיקה על תזרים המזומנים בטווח הקצר, היכולת למכור את אותו כוח מחשוב לאלפי לקוחות שונים במקביל היא זו שמייצרת רווחיות אקספוננציאלית בטווח הארוך. זהו למעשה פס ייצור שאינו נשחק, אלא משתכלל ככל שצפיפות המשתמשים בו עולה.

העתיד נכתב בענן

לסיכום, הגידול בהכנסות הענן הוא האינדיקטור הטוב ביותר שיש לנו כיום לבריאותו של סקטור הטכנולוגיה כולו. הקורלציה בין הוצאות על תשתיות לבין הכנסות משירותים מוכיחה שהמודל העסקי של ענקיות הענן חסין יותר ממה שחלק מהאנליסטים סבורים.

אנחנו רק בתחילת הדרך. ככל שיישומי ה-AI יהפכו לסטנדרט בכל אפליקציה ארגונית, ספקיות הענן ימשיכו להוות את עמוד השדרה של הכלכלה המודרנית כספקיות תשתית AI. לכן, אל תסתכלו רק על השורה של ההוצאות בדו"ח, תסתכלו על קצב הגידול בצריכת השירותים המתקדמים ובהתפתחות בניית התשתית לכך. שם נמצא הסיפור האמיתי.

הכותב הוא סמנכ"ל שותפויות ובריתות גלובליות בחברת סלע

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים