הבינה המלאכותית כבר כאן, השאלה היא מה נעשה איתה

הוויכוח על איסור השימוש ב-AI באקדמיה דועך - במקום לאסור, יש להבין כיצד להטמיע את הבינה המלאכותית באופן מושכל בלימודים ובמחקר, כדי לפתח חשיבה ביקורתית ולהכשיר את הבוגרים לשוק העבודה המשתנה

פרופ' ברוך קרן, ראש המחלקה להנדסת תעשיה וניהול ב-SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, קמפוס באר-שבע.

הוויכוח על השימוש בבינה מלאכותית באקדמיה הולך ודועך. לא משום שהשאלות נפתרו, אלא משום שהעובדות כבר נקבעו בשטח – הבינה המלאכותית כבר כאן, והיא חלק בלתי נפרד מהלמידה ומהעשייה המקצועית. השאלה האמיתית כיום היא כיצד להשתמש בה נכון ובאופן מועיל, וכיצד להנחילה לקהילה האקדמית, חוקרים, מרצים וסטודנטים.

אצלנו, במחלקה להנדסת תעשייה וניהול במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, אנו פוגשים את הבינה המלאכותית בכל יום. סטודנטים וחברי סגל משתמשים בכלים מבוססי AI להוראה, למחקר, לבניית מצגות, לכתיבת תרגילים ופתרונם, ואפילו לצרכים ניהוליים כמו כתיבת בקשות ומענה למיילים. ניסיון להתעלם מכך, או לאסור על הסטודנטים לעשות שימוש ב-AI, אינו רק לא יעיל, אלא עלול לנתק את האקדמיה מעולם העשייה ומשוק העבודה, שאליהם אנו מכשירים את בוגרינו.

ניסיון להתעלם מכך או לאסור על הסטודנטים לעשות שימוש ב-AI אינו רק לא יעיל, אלא עלול לנתק את האקדמיה מעולם העשייה ומשוק העבודה שאליהם אנו מכשירים את בוגרינו

אקדמיה אינה רק מסגרת להקניית ידע. תפקידה המרכזי הוא לפתח חשיבה עצמאית וביקורתית, שיפוט מקצועי ויכולת למידה מתמשכת. בעידן שבו מידע נגיש וזמין, הערך אינו טמון רק במידע אלא ביכולת להבין, לפרש ולהשתמש בו באופן מושכל ואפקטיבי. הבינה המלאכותית אינה מבטלת צורך זה; היא דווקא מדגישה אותו. לכן אנחנו, בהתאם למדיניות המכללה, פועלים לשלב מרכיבי AI במרבית הקורסים של המחלקה.

משמשת גם סטודנטים באקדמיה. בינה מלאכותית.

משמשת גם סטודנטים באקדמיה. בינה מלאכותית. צילום: אילוסטרציה: VRVIRUS, Shutterstock

בכיתה, כאשר השימוש ב-AI נעשה באופן מושכל, הבינה המלאכותית אינה מחליפה חשיבה, אלא מעמיקה אותה. היא מאפשרת לבחון תרחישים, לנתח מערכות מורכבות ולחדד שאלות. מנגד, היא עלולה לעודד חשיבה שטחית אם משתמשים בה ללא ביקורת. לכן, המיומנות החשובה אינה רק שימוש בכלים, אלא היכולת להעריך את תוצריהם, לזהות מגבלות ולבחון הנחות יסוד.

חשוב לציין שהשפעת הבינה המלאכותית על עולם התעסוקה אינה אחידה. משימות שגרתיות ועיבוד מידע עשויים להתבצע באופן אוטומטי. לעומת זאת, תפקידים הדורשים הבנה מערכתית, אינטגרציה בין תחומים, שיפוט מורכב, קבלת החלטות ויכולות ניהול אינם נעלמים, אלא משתנים. מהנדסי תעשייה וניהול יידרשו לעבוד בסביבה שכוללת AI ולספק תוצרים חדשניים ותובנות ניהוליות ייחודיות.

האתגרים ברורים: יושרה אקדמית, הסתמכות יתר על AI וטשטוש הגבול בין סיוע לבין תחליף לחשיבה. אך הפתרון אינו איסור, אלא התאמה. על האקדמיה להגדיר כללים ברורים, לעצב מטלות שמחייבות הבנה אמיתית, ולבחון סטודנטים גם על יכולתם להסביר, לנמק ולבקר.

הבינה המלאכותית היא טכנולוגיה חדשה, שמחייבת את האקדמיה להשתנות כדי להישאר רלוונטית, ולהכשיר בוגרים למציאות החדשה. מוסד שיצליח לשלב AI באופן מושכל, יהיה חלק מהאקדמיה המובילה, ובוגריו ישתלבו בהצלחה בעולם החדש.

כותב המאמר הוא ראש המחלקה להנדסת תעשייה וניהול ב-SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, קמפוס באר-שבע

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים