סיכום הכנסת ה-24 בהיי-טק: מה נעשה – ומה לא?

לקראת פיזור הכנסת הלילה (ד'), ח"כ רון כץ, יו"ר ועדת המשנה להיי-טק, מסכם בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים את פעילות הוועדה ומבטיח: "נמשיך בקדנציה הבאה מהיכן שהפסקנו"

ח"כ רון כץ, יו"ר ועדת המשנה להיי-טק של הכנסת.

אחת הפעולות הבולטות שבוצעה בכנסת הנוכחית בהקשר של ההיי-טק היא הקמת ועדה שתעסוק בענף, על הבעיות בו ופעילות הממשלה בהקשר זה. מדובר בוועדת משנה לוועדת הכלכלה, ובראשה עומד ח"כ רון כץ (יש עתיד). ח"כ כץ מספר בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים על פעילות הוועדה והנושאים שבהם היא דנה, מסכם את מה שהיא הספיקה לטפל בו ואומר מה צריך לעשות בקדנציה הבאה.

הוועדה הוקמה בינואר האחרון – מה שאומר שהזמן שבו היא פעלה היה קצר עוד יותר מכהונתה הקצרה ממילא של הכנסת המתפזרת. ח"כ כץ אמר על כך: "ברור שהייתי רוצה שהממשלה תשלים את כהונתה, אבל במשך שנה הספקנו לא מעט – העברנו רפורמות רבות ונגענו בבעיות האמיתיות של הענף, יותר מכל ממשלה אחרת".

עורך: רון קסלר. מגיש: יהודה קונפורטס.

אחד היעדים שהממשלה הציבה לעצמה הוא הגדלת כוח האדם בהיי-טק ב-6.9% אחוזים. האם התקדמתם ליעד? ואם כן – כיצד?
"מה שעשינו בוועדה הוא מיפוי של כל הנושאים ולנסות לרדת לעומק בכל אחד מהם. אחד הדברים שגילינו הוא שהמחסור המדובר בכוח אדם הוא הרבה יותר סטיגמה מאשר מחסור אמיתי. יש הרבה עובדים מוכשרים, שמתקשים להתקבל לעבודה כי אין להם ניסיון והמעסיקים לא מקבלים אותם. לכן, יזמנו הכשרות למתכנתים בוגרי אוניברסיטה, שצוברים ניסיון מעשי ומוסבים אחר כך כג'וניורים לעבודה בענף. עד כה שולבו כך מאות עובדים, וזה יימשך. כעת אנחנו עובדים עם משרדי הממשלה השונים והחברה למתנ"סים ליישם תוכנית דומה בפריפריה".

לגבי הפריפריה, מדוע לדעתך ענף ההיי-טק עדיין מרוכז בין גדרה לחדרה?
"הסיבות לכך הן הרבה יותר רחבות ועמוקות, ולא רק בגלל העדר תשתיות או כוח אדם שם. זה מתחיל ממערכת החינוך, כי בפריפריה לא מסלילים ילדים לכיוון ההיי-טק מבית הספר היסודי – על ידי לימוד תכנות, למשל. למה ילד מרמת גן או פתח תקווה לומד לתכנת כבר מבית הספר היסודי ואדם מהפריפריה מתחיל ללמוד את זה רק אחרי צבא? התחלנו לטפל בזה, באנו בדברים עם משרד החינוך. מדובר פה בהזנחה של שנים שנעשתה בממשלות קודמות".

זה דורש פתרונות לטווח הארוך. מה לגבי הטווח הקצר?
"אכן, זה לטווח הארוך, אבל צריך להתחיל מנקודה מסוימת. הפתרונות לטווח הקצר קיימים והם לא ישתנו, לצערי. אין פתרונות קסם. הפתרון הוא התחלה מבית הספר, כדי לצמצם פערים".

דנתם בנושא הגיוון התעסוקתי. ועדיין, חרדים, ערבים ועוד לא מיוצגים מספיק בהיי-טק.
"הבעיה מוכרת. לגבי החרדים, יצאנו במכרזים ממשלתיים, ששם תהיה העדפה להם. יש ניסיונות מוצלחים עם נשים חרדיות, מעסיקים רוצים אותן, צריך רק לטפל בבעיית השכר. לגבי המגזר הערבי, הבעיה קשורה במבחני קבלה ובצורך בידיעת השפה האנגלית. אבל זו בעיה של כלל המגזרים, לא רק ערבים. שמנו לעצמנו למטרה לבצע פעולות על מנת לשפר את לימודי האנגלית בבתי הספר, כדי שהתלמידים יוכלו להשתלב בחברות היי-טק. המצב לא טוב כיום".

דו"ח של רשות החדשנות הצביע על ירידה במספר הסטארט-אפים החדשים. האם אתה מודאג מזה?
"כן. זו מגמה שצריך לבדוק. אני מבין את ההסבר של הרשות, שלפיו חלק מהחברות הפכו לחברות 'שלמות', אבל מדינת ישראל לא יכולה לוותר על סטארט-אפים חדשים. לכן, בדיון האחרון בוועדה הודעתי על הקמת קרן שתפקידה יהיה לעזור לסטארט-אפים חדשים, שאין להם מספיק קשרים ועל כן לא משקיעים בהם".

זה לא תפקידה של רשות החדשנות?
"זה נעשה ביחד איתם ועם כל הגופים (הרלוונטיים – י"ק). זה שינוי שהובלנו. אנחנו לא מחכים למשרד זה או אחר, אלא משלבים כוחות, מזהים את האתגר שההיי-טק הוא מנוע צמיחה ומחפשים דרכים לסייע להם".

כיצד מקדמים עוד את הסייבר בישראל – הן בצד ההגנתי והן בצד ההתקפי?
"תחום הסייבר מאוד מפותח בישראל, בשני הצדדים שציינת. אולם, לדעתי, הגישה שהסייבר ההתקפי שמור לגופים מסוימים היא לא נכונה. יש לא מעט חברות שיש להן פתרונות בתחום ואפשר לשלב אותן גם אם (המנהלים והעובדים – י"ק) לא באו ממסגרות צבאיות שונות".

אבל ההגנה על המגזר העסקי לא טובה.
"אכן, יש בעיה במגזר העסקי. לצערי, אחת הסיבות לכך היא שחוק הסייבר תקוע בכנסת מאז 2018. החוק צריך לקבוע שרוב הארגונים העסקיים צריכים להיות כפופים למערך הסייבר. כיום הם בגדר יועצים בלבד".

מדוע לא ניסיתם להעביר אותו בקדנציה הזו?
"ניסינו וזה לא התאפשר בגלל בעיות פוליטיות – קואליציה ואופוזיציה. בנימין נתניהו, שיזם את החוק, התנגד לו, כמו הרבה דברים שהוא עשה וכעת התנגד להם. אני מקווה שבקדנציה הבאה נעביר אותו".

לסיום, האם אתה רץ לקדנציה נוספת, והאם אתה אופטימי?
"אני בהחלט רץ לקדנציה נוספת. אני אופטימי כי בסופו של דבר, צריך להחליט ביו שתי אלטרנטיבות. חייבים להאמין כדי לשנות. אצלנו אומרים שציניקנים לא שינו כלום מעולם".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים