שחוקים – מדריך הישרדות

כולנו מכירים את תופעת השחיקה בעבודה, אצל אחרים ובעצמנו - במיוחד בהיי-טק ● השחיקה פוגעת בתפקוד, בתפוקות, במוטיבציה ובביצועים, מעלה היעדרויות ואיחורים ועלולה להסתיים בהתפטרות או בפיטורין ● מה ניתן לעשות?

21/03/2018 10:29
תמר בראל, מנהלת תחום ניהול טאלנטים בסינריון. צילום: יח"צ

תעשיית הטכנולוגיות מאלצת בפועל את העובדים שלה להעדיף את העבודה על-פני החיים הפרטיים. חוסר האיזון הקיצוני בין עבודה לפנאי שוחק אנשים מוכשרים, וכבר שמענו על מהנדסי תוכנה שעזבו מקומות עבודה נחשקים והטבות מפליגות, ופתחו דוכן פלאפל.

במחקר של The Workforce Institute אמרו כמחצית ממנהלי משאבי האנוש כי השחיקה גורמת ל-50%מתחלופת העובדים שלהם. הסיבות לשחיקה לדברי העובדים: עומס בלתי סביר, ריבוי שעות נוספות, ניהול גרוע, תרבות ארגונית שלילית ותחושת דריכה במקום.

הקשר בין מחוברות לשחיקה

ברור שככל שמחוברות העובדים (engagement) לעבודתם גבוהה יותר, גם הביצועים שלהם עולים. ההגדרה הרווחת ל'מחוברות' היא "נכונות העובד להשקיע מרצונו מעבר לדרישות התפקיד". זה נשמע טוב למעסיק, אבל לרוב המשמעות מצד העובד היא שעות עבודה ארוכות, והצורך להישאר מחובר גם לאחר שעות העבודה ובסופי שבוע. וזה – המתכון לשחיקה!

סקר גלובלי של Towers Watson העלה שמחוברות כזו אינה יכולה להביא לביצועים גבוהים לאורך זמן. בכדי לבנות מחוברות בת-קיימא, העובדים צריכים להרגיש שההנהלה מתעניינת באמת ברווחתם, מנהלת נכון את עומסי העבודה ושומרת על איזון עבודה-פנאי. על פי הסקר, בתנאים כאלה שולי הרווח התפעולי כפולים מאלה שבחברות שבהן קיים מודל המחוברות הרווח, ופי שלוש ביחס לחברות שבהן המחוברות נמוכה.

מה מעסיקים צריכים לעשות?

  • לזהות מוקדם – לעקוב אחרי הנתונים במערכות הנוכחות: לבדוק האם ואצל מי יש עליה בהיעדרויות הבלתי מתוכננות ובאיחורים. להצליב נתונים מול כמות השעות הנוספות, ולזהות במערכת הערכת העובדים האם יש ירידה בביצועים ובציוני ההערכה שמקבל העובד.
  • לסייע למנהלים לשלוט בעומסי העבודה על ידי חלוקה הוגנת של המטלות בין העובדים.
  • לצמצם את כמות השעות הנוספות ואת הדרישה שהעובדים יהיו מחוברים לאחר שעות העבודה.
  • לעודד עובדים לנצל את מכסת החופשה שלהם.
  • לבדוק במערכת משאבי האנוש מתי השקיעו בפיתוח האישי של העובד – מתי אפשר לו הארגון ללמוד משהו חדש שעוזר לו להתפתח אישית ומקצועית. זה קריטי במיוחד בעולם של טכנולוגיות מתקדמות שבו חוסר התקדמות הוא נסיגה לאחור.
  • להשוות במערכת את התגמול שהעובד מקבל ביחס למקובל בשוק, לבדוק מתי לאחרונה קיבל העלאת שכר או תמריץ, ולבנות תכנית תמריצים אפקטיבית בהתאם.
  • לתת לעובדים אופק תעסוקתי – לבנות איתם תכנית קריירה לקידום בארגון ולספק את הידע שיאפשר להם לבצע את תפקידם באופן המיטבי ושיכין אותם לתפקיד הבא.
  • מבחן התוצאה – עשיתם שינויים ועכשיו צריך למדוד את התוצאה שלהם ולנטר במערכות ה- HR שלכם את המגמות לאורך זמן.

ומה צריכים העובדים לעשות?

  • לנצל את ההפסקות להן הם זכאים. לא לאכול מול המחשב ואפילו לצאת לסיבוב רגלי קצר.
  • להתנתק מהניידים – אם אפשר, וברוב המקרים אפשר, לא לבדוק מיילים אחרי 20:00.
  • לקחת סופי שבוע ארוכים בכדי למלא מצברים, ולהתנתק במהלכם מכל הקשור לעבודה.
  • לבקש מהמנהל הישיר פידבק שוטף על העבודה, כך ניתן להציף בעיות שגורמות לשחיקה ואולי גם לקבל מילה טובה ומעודדת.
  • להתמקד בערך של העבודה שאתם עושים ובאופן שבו היא מקדמת אתכם ליעד הבא. המחשבה החיובית על הישגים ואופק מקצועי, נותנת אנרגיות לפחות בטווח הקצר.
  • לקחת שליטה על הקריירה שלכם ולבקש קורסים והכשרות שיכינו אתכם לתפקיד הבא אליו אתם שואפים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים