"יש לקדם פיתוח של תרופות בלי לפגוע בפרטיות החולים"

"חברות פארמה שלא יתמודדו עם אתגרי הרגולציה החדשים יתקשו למדוד את יעילות השקעותיהן במדיה לקידום תרופות בשוק", אמר סער ברהום, סגן נשיא לפיתוח ב-ויוה-קרוסיקס ומנהל מרכז הפיתוח שלה בישראל

סער ברהום, סגן נשיא לפיתוח ב-ויוה-קרוסיקס ומנהל מרכז הפיתוח שלה בישראל.

"איסוף הנתונים והניתוח שלהם בתעשיית מדעי החיים מסייעים בפיתוח תרופות ובשיווקן. יש לעשות זאת בלי לפגוע בפרטיות המטופלים", כך אמר לאנשים ומחשבים סער ברהום, סגן נשיא לפיתוח ב-ויוה-קרוסיקס (Veeva Crossix) ומנהל מרכז הפיתוח של החברה בישראל.

"השנה", אמר ברהום, "צפויים שינויים ברגולציות הפרטיות, שעשויים להשפיע על האופן שבו חברות הביו-פארמה הגלובליות יתנהלו במרחב הדיגיטלי. חברות אלה תתמודדנה עם שינויים דרמטיים, המתרחשים במדיה ובקבצי הקוקיז של צדדי ג'. יתרה מכך, מדידת תוצאות הפרסום והשיווק של חברות הפארמה במדיה תהפוך מורכבת יותר, והן ישקיעו השנה רבות בבדיקת שיטות חדשות לטרגוט קהלי יעד ספציפיים ורלוונטיים ולמדידת תוצאות קמפיינים. חברות שלא יתמודדו עם האתגרים הללו יתקשו למדוד את יעילות ההשקעות שלהן במדיה לקידום תרופות בשוק".

ויוה-קרוסיקס פועלת בעולם שמכונה ניתוח נתונים שומר פרטיות (Privacy safe analytics). לדברי ברהום, "בארצות הברית יש שוק שיווק מטורף סביב תרופות מרשם, כי רק שם ובניו-זילנד מותר לפרסם אותן. אז, בהתאמה, לחברות הפארמה יש תקציבי שיווק, והן נדרשות לבדוק את החזר ההשקעה בשיווק שלהן".

הוא ציין ש-"הרגולציות מטפלות בהגנת הפרטיות ודורשות את אישור המטופלים כדי לגשת לנתונים פרטיים. אלה שמותר להם לאחוז במידע הם אלה שמנהלים את המידע – מרפאות, בתי חולים, בתי מרקחת או חברות ביטוח שנתבעות על ידי הלקוחות. הרגולציה אוסרת עליהם לחלוק את המידע עם אחרים אם הוא מזוהה, אבל מותר להם למכור אותו לאחר התממה, כלומר – הוצאת פרטים מזהים, כגון מספר סידורי של מרשם".

"לכן", הסביר, "החלטנו לקחת מהקמפיין השיווקי את הפרטים הלא סודיים, וכך נקבל תמונת מצב של מה הקונה קנה, בלי פרטיו, אלא עם דו"ח סטטיסטי במהותו, שבודק מי נחשף לאיזה קמפיין עם פילוחים – תוך שמירת פרטיות המטופלים. כך אנחנו יכולים לראות מהו הפרופיל הצרכני שלהם ולחזות יעילות של קמפיינים עתידיים".

"תוך הגנת הפרטיות, בנינו מאגר של מאות מיליוני נתונים, שעליו ניתן לערוך מחקרים שונים. חיבור של הנתונים הפך להיות מוצר בעצמו", ציין.

"כלי בארגז הכלים של מנהלי הדיגיטל"

ברהום הסביר כי "ויוה-קרוסיקס היא חברת תוכנה, שפועלת בענן לטובת תעשיית מדעי החיים. המוצרים שלנו עוזרים ליותר מ-1,000 חברות בתעשייה – ביניהן טבע, פייזר, מרק ונוברטיס – להביא את התרופות לשוק בצורה מהירה ויעילה יותר, ולשפר את חיי המטופלים. הענן המסחרי שלנו מספק להן את התשתית לפעילויות מכירות, שיווק ופעולות רפואיות, וענן הפיתוח שלנו משמש כמערכת ההפעלה לפיתוח המוצרים שלהן. ויוה היא החברה הציבורית הראשונה בארצות הברית שהפכה לתאגיד לתועלת הציבור. זה אומר שהיא פועלת לטובת כל בעלי העניין בתעשייה (למשל מטופלים, עובדים וקהילות) – ולא רק לטובת המשקיעים שלה. קרוסיקס הוקמה על ידי היזם אסף אבן חיים ב-2005, כדי לשפר ולייעל את תעשיית הבריאות באמצעות טכנולוגיה שמקנה לחברות תרופות וחברות ביו-טק גישה פשוטה ומאובטחת לנתוני מטופלים משוק הבריאות, עם פלטפורמה לניתוח המידע. היא מציעה פלטפורמת נתונים מאובטחת, שאוספת ומספקת נתוני מטופלים, ומבצעת ניתוח שלהם, תוך שמירה הדוקה על פרטיות הדאטה ועם הלימה לרגולציות. לכן, יש לה דרישה גבוהה – הן מצד חברות תרופות והן מצד גופי מחקר ומוסדות בריאות, שיכולים בעזרת הנתונים והתובנות העולות מהם לקבל החלטות שיווקיות טובות יותר בהגעה לשוק ולשפר את תוצאותיהם". ב-2019 ויוה רכשה את קרוסיקס, ובעקבות זאת הוקם בישראל מרכז פיתוח, שמתמקד בפעילות של הנרכשת.

לסיכום אמר ברהום כי "הפכנו להיות כלי בארגז הכלים של מנהלי הדיגיטל. בעוד מנוע החיפוש ידע לומר במה אתה מתעניין, אנחנו יודעים מה עשית בעולם התרופות, בלי שנחשפנו לפרטים שלך או חשפנו אותם. הבאנו לחיבור בין נתוני אדם ממקורות שונים, כדי לקבל תמונה רפואית מסווה. השימוש בפלטפורמה שלנו שינה מהותית את האופן שבו חברות פארמה עושות שיווק בארצות הברית: שיווק בצורה ישירה למטופלים ולרופאים – מה שאסור לעשות ברוב העולם, כולל בארץ, אבל שם – מותר".

מתעניינים בטכנולוגיה וחדשנות בתחום הבריאות? ביום א' הקרוב מקיימת אנשים ומחשבים וובינר בנושא בריאות דיגיטלית ב-2024. לפרטים נוספים ולהרשמה למפגש המקוון לחצו כאן.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים