רסיסי בחירות

תוצאות הבחירות לכנסת ה-19 משדרות מסר חשוב מאוד לממשלה: לצד האג'נדה הביטחונית-מדינית, החשובה לכל, יש בקרב הציבור ציפייה מהממשלה לטפל בנושאים החברתיים-כלכליים.

סדר יום כלכלי-חברתי מתייחס למשאבים שיש למדינה וליכולת שלה לסייע לתעשיות שלה להמשיך לצמוח ולהתפתח. אחת מהתעשיות הללו היא תעשיית ההיי-טק. בשנה החולפת עמד הייצוא של התעשייה המקומית על 21.5 מיליארד דולרים. היקף המכירות של ההיי-טק עמד ב-2012 על 25.6 מיליארד דולרים ויש לו פוטנציאל הכפלה. יצוא ההיי-טק היווה יותר מ-50% מסך הייצוא התעשייתי ב-2012, אך חלה האטה חמורה בגידול שלו.

הנה כי כן, על יאיר לפיד וחבריו מ-יש עתיד לדרוש מראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, למנות שר לנושא תעשיות ההיי-טק. מתוך משרד יפעל המדען הראשי, שכיום יושב במשרד התמ"ת. בנוסף, יש להקים יחידות מיוחדות שמטרתן לאתר יזמויות חדשות.

על חבר הכנסת לפיד להסביר בעת המו"מ הקואליציוני לנתניהו, כי עליו להורות על ביצוע הרעיונות האלה, כמו גם על מימוש רעיונות אחרים שכבר מונחים לפתחו ארבע שנים. מימוש שכזה יכול להביא לכך שהיצוא של התעשייה יגיע ל-50 מיליארד דולרים. עם סכום כזה, לפיד יוכל לקבל בקלות מהאוצר חלק ניכר מדרישותיו לסייע למעמד הביניים הקורס.

במחאה החברתית בקיץ שעבר, ישבו באוהלים בשדרות רוטשילד בתל אביב גם עובדי היי-טק, בכירים יותר ובכירים פחות. הם לא התלוננו על השכר שלהם – יש להם בית ומשכנתא – אבל טענו שהם לא מסוגלים לגמור את החודש.

כבר כתבנו בעבר בטור זה, כי תעשיית ההיי-טק היא נייר הלקמוס של חלק גדול ממגזרי המשק. במגזרים אחרים, המציאות הרבה יותר בעייתית. אבל מאחר והתשובות לכל האתגרים הללו היא מחסור במשאבים, מה יותר פשוט מאשר לחבר בין הדרישה למנות שר ביצועי שיטפל בתעשיות החכמות, לבין קווי היסוד של מפלגת לפיד ומפלגות אחרות שעשויות להיות שותפות קואליציוניות.

צדק נתי אברהמי, מנכ"ל קבוצת יעל, שאמר בגיליון שראה אור ערב הבחירות, כי אין שום מחלוקת אידיאולוגית ומהותית בין מקבלי ההחלטות לגבי חשיבות ענף ההיי-טק, אבל הבעיה היא שאין מי שדואג להעלות את הנושא על סדר יומה של הממשלה. מינוי שר לתפקיד זה ייצור תקדים חיובי בתולדות הביורוקרטיה הישראלית: יהיה זה השר הראשון שהתפוקה שלו תימדד במונחי החזרי השקעה דולריים. הוא יכניס הרבה כסף למדינה, ועלות שכרו ולשכתו, תקוזז מאותם גשם של דולרים שיזרמו למשק. זה כל כך פשוט, עד שלפעמים אתה משתגע: "למה לעזאזל לא עשו זאת עד היום?".

הימים האלה, של טרום הרכבת הממשלה, הם הרגעים שקולה של התעשיה ונציגיה בכנסת, שרק תמול-שלשום פיזרו הבטחות רבות, יפעילו את הלחץ המתאים וידאגו שלתעשייה יהיה אבא מיניסטריאלי. כזה שיודע לדפוק על השולחן כשצריך. אחר כך זה עלול להיות מאוחר מדי.

בחירות בשיטת המכולת של פעם
ערב הבחירות פרסמה ג'נרל אלקטריק (General Electric) סקר עולמי לקראת ועידת דאבוס, בו דורגה ישראל במקום טוב במדד החדשנות העולמית, עם שיפור לעומת שנים קודמות. אבל כל מי שהלך אתמול (ג') לקלפי, לא יכול היה שלא לשאול את עצמו: עד מתי אומת הסטארט-אפים תמשיך לנהל את מערכת הבחירות שלה בשיטת המכולת של פעם? עד מתי נשלשל פתקאות? עד מתי בוועדת הקלפי יבדקו חמש פעמים את תעודות זהות שלנו, יכריזו בקול רם מספרים משונים וימתחו קווים עם סרגלים על גבי דו"חות מחשב ישנים?

בעידן שבו כל ילד וקשיש מחזיקים בטלפון חכם, מה הבעיה להציב בכל קלפי מסך מגע, שבו יצטרך כל אחד פשוט לבחור את המפלגה שלו? אפשר לצלם את הפתקים על המסך, כדי שחוויית הבחירה תהיה קלה יותר. לא מדובר רק בייעול תהליכים, אלא גם בקיצור דרמטי של הליך ספירת הקולות ופרסום מוקדם יותר של תוצאות האמת.

לו היו בחירות ממוחשבות מלאות, הרי שכל הסאגה של המדגמים של ערוצי הטלוויזיה  הייתה הופכת למיותרת. ערוצי הרדיו והטלוויזיה לא היו צריכים לעסוק לילה שלם בספקולציות, עד לקבלת תוצאות האמת. זה הרבה יותר משקיפות דמוקרטית – זה חלק מאותו שינוי, שתוצאות הבחירות הללו משדרות כלפי המנהיגים. מספיק לשחק "בכאילו" – הגיע הזמן לבצע את הדבר האמיתי. ואל תבלבלו לנו את המוח עם בחירות ממוחשבות בפריימיריז שחוו תקלות, ואל תספרו לנו על אבטחת מידע. לכל דבר יש מענה וכל מה שצריך לעשות זה פשוט לעשות.