עופר וייסברג, מכבי: "השינויים בעולם הרפואה הם בבחינת צונאמי טכנולוגי ותרבותי"

"המטופלים הם הדוחפים את השינוי, כי הם רוצים אימוץ מהיר יותר של טכנולוגיות לטובת שיפור איכות השירות", אמר וייסברג, מנמ"ר מכבי שירותי בריאות, שדיבר בכנס Smart Doctor, הוועידה השנתית לרפואה מקוונת ומערכות מידע רפואיות ● אורן שפיגל, סמנכ"ל מגזר ציבורי, סיסקו ישראל: "אנו מספקים את התשתית התקשורתית והמיחשובית כדי לעטוף את המטופל במידע רפואי נגיש אודותיו"

"המשפט בכל מקום ובכל זמן, הופך ליותר ויותר חשוב לגבי מידע רפואי. השינויים המתחוללים בעולם ה-IT הרפואי הם בבחינת צונאמי המביא לשינויים טכנולוגיים, תרבותיים, באופן הטיפול ובאיכות השירות המסופק", כך אמר עופר וייסברג, מנמ"ר מכבי שירותי בריאות, בכנס Smart Doctor, הוועידה השנתית לרפואה מקוונת ומערכות מידע רפואיות. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ד') במרכז הכנסים אבניו, קריית שדה התעופה, בהשתתפות מאות מקצוענים מהתחום. את הכנס הנחו רביב רז, יועץ מיחשוב בכיר בעולם הרפואה, ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של קבוצת אנשים ומחשבים.

לדברי וייסברג, "גם בעולם הבריאות, כמו בעולמות אחרים, יש ציפייה לשינוי מתמיד. המטופלים הם הדוחפים את השינוי, כי הם רוצים אימוץ מהיר יותר של טכנולוגיות לטובת שיפור איכות השירות. בשל כך, המטרה היא להביא למצב בו התיק הרפואי יהיה זמין למטופל ולמטפל בכל עת ומקום".

וייסברג סיים בתארו כמה מהירותי שמכבי מספקת: קבלת תוצאות בדיקות שונות בטלפון החכם; חידוש מרשמים כרוניים מהבית ברשת באמצעות חתימה דיגיטלית; בדיקת זכאות לכספים; שימוש ביישומים ב-iPhone ; מוקד אי ספיקת לב המבצע מעקב צמוד אחר ביצוע שידור בדיקות; מרפאת טלפצע המקרבת את המרכז לפריפריה. הוא סיכם בציינו כי העתיד בתחום טמון בטיולים מתקדמים באופן מרוחק, וכי מכבי מעורבת בפיתוח התחום עם האיחוד האירופי המשותף.

אורן שפיגל, סמנכ"ל מגזר ציבורי, סיסקו ישראל. צילום: קובי קנטוראורן שפיגל, סמנכ"ל מגזר ציבורי, סיסקו (Cisco) ישראל, דיבר על רפואה מתוקשבת. הוא תיאר כמה מגמות עולמיות הקשורות לעולם ה-IT הרפואי: עד שנת 2050 תושלש כמות המבוגרים בני 65 ויותר; הצורך לחסוך בהוצאות ניהול המערכות; הדרישה לשיפור ולייעול השירות הרפואי המסופק; הצורך בניהול הטיפולים, לרבות אלה הסיעודיים; העובדה שכל לקוח יודע יותר מבעבר, בשל נגישות המידע הרפואי במרחב הקיברנטי; ההבנה שיש לקדם את תחום הרפואה המונעת, בשל החסכון שהיא מניבה.

"תקשורת היא גורם מספר אחת למוות ולמחלות", אמר שפיגל, "ולסיסקו יש מענה לצמצום נתון זה בשל יכולת השיתופיות שהיא מספקת". לדבריו, "אנו מספקים את התשתית התקשורתית והמיחשובית כדי לעטוף את המטופל במידע רפואי נגיש אודותיו".

"המידע על פי חזון סיסקו", אמר שפיגל, "נדרש להיות כולו בקליק אחד, בדחיפה, ועליו להיות זמין. זאת כי העולם הופך לחברתי, מקוון, מיידי, חזותי, פרסונאלי – ויש לשלב את כל המגמות הללו לתוך עולם הרפואה". הוא סיכם בציינו כי סיסקו מסייעת למימוש החזון באמצעות כלי השיתופיות שלה, המביאה לשיפור השירות הרפואי הניתן.

ברק גיל, CTO חטיבת הווידיאו, בינת תקשורת. צילום: קובי קנטורברק גיל, CTO חטיבת הווידיאו, בינת תקשורת, הציג מערכת מולטימדיה שהוטמעה במתחם חדרי הניתוח במרכז הרפואי שערי צדק. ביוני 2010, אמר גיל, סיימו אנשי בינת התקנת מערכת מולטימדיה בחדר ניתוח, ששימש כפיילוט לפרויקט. בימים אלו מסתיים שלב א', ציין, הכולל בניה של שישה חדרים נוספים, ובעוד כשנה יבנו חמישה חדרים נוספים, בעלות כוללת של שני מיליון דולרים, עבור מערכות המולטימדיה בחדרי הניתוח".

בינת, אמר גיל, תכננה ויישמה את חדרי הניתוח. המערכת בכל חדר ניתוח, ציין, כוללת 15 מקורות וידאו: מצלמת אנדוסקופ, מכשירי הדמיה, שיקוף-רנטגן, אולטרא סאונד, מצלמות מנורת חדר ניתוח, מצלמות קסדת מנתחים, מיקרוסקופ, וידיאו בשיחת ועידה ועוד. זאת, לצד שבעה מחשבים ליישומים שונים, המשמשים כמקורות וידאו נוספים, שמונה מסכים, מתוכם ארבעה מסכי מגע, "לשליטה מרוחקת על הציוד האנדוסקופי, לתפעול יישומי המחשוב של כל צוות חדר הניתוח, ולשליטה על ציוד המולטימדיה וניתובי הוידיאו, וכן 8 מקורות אודיו וסאונד היקפי".

המערכת, אמר גיל, "משלבת טכנולוגיה מתקדמת עם הנדסת אנוש, תוך דגש מרבי על יעילות וסביבת עבודה משופרת לצוות חדר הניתוח. למרות גודלה ומורכבותה של המערכת, התכנון והיישום לקחו בחשבון את הדרישות הקפדניות לסטריליזציה של החדר ולחישוף מירבי של קירות החדר. בהתאם, כל החיווט הושחל והוסתר בקירות ובזרועות האספקה והתליה של החדר". בנוסף, ציין, הותקנה מערכת טמ"ס (טלוויזיה מעגל סגור) מבוססת IP בחדרים ובכל המתחם לצפייה ולתיעוד של אחות אחראית חדרי הניתוח בחדר הבקרה. הוא סיכם בציינו כי בשל הפרויקט, "שודרגו התהליכים הכירורגים בחדרי הניתוח, הורחבה הגישה למידע לסוגיו, לרבות הצגת מידע חזותי משולב". הוא סיכם בציינו כי הפרויקט מבוסס ברובו על תשתית סיביים אופטיים, המאפשרת העברת כמות רבה של מידע ברוחב פס גדול ללא דחיסה ופגיעה באיכות התמונה וללא הגבלת מרחק בין הציוד האקטיבי למסכי התצוגה.

טל שפסה, מנהל פריסייל, אנקור. צילום: קובי קנטורטל שפסה, מנהל פריסייל, אנקור, הציג את אתגרי המנמ"רים ומנהלי התשתיות בארגוני הרפואה. אלה, ציין שפסה, כוללים אספקת שירותי IT רבים, הגדלת היעילות בתפעול מערך ה-IT, צמצום העלויות, יצירת יכולות גיבוי ושחזור, אבטחת מידע, ויכולת התאוששות מאסון.

הוא אמר כי ארגונים נדרשים ליצירת תשתיות IT גמישה, והדבר מתאפשר, בין השאר באמצעות תשתיות אחסון מבוססות נט-אפ, המאפשרות לקחת אחסון ולחלקו ליחידות אחסון וירטואליות. אתגרים נוספים בפניהם מצויים מנמ"רים בעולם הרפואה, אמר שפסה, הם הצורך בחסכון בנדל"ן בחדרי המחשב, צמצום נפח האחסון, הגדלת הביצועים וככלל – "לעשות יותר בפחות". אלה, הסביר, ניתנים למימוש באמצעות מוצרי נט-אפ, הכוללות תוכנות למימוש הצרכים ליד החומרה. הוא סיים בהציגו את פתרונות נט-אפ לעולמות הגיבוי והשחזור, שם ציין "נדרש לעשות כמה שיותר במינימום עלויות, תוך התחשבות ביישומים ייעודיים".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים