תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » 70 שנה להיי-טק הישראלי: יש במה להתגאות?
70 למדינה - הזדמנות למבט על תעשיית ההיי-טק הישראלי. אילוסטרציה: קולטוקוב, BigStock

70 שנה להיי-טק הישראלי: יש במה להתגאות?

ישראל כבר מזמן הפכה מ-Jaffa Nation ל-Start Up Nation, אבל האם מגמת הצמיחה נמשכת? האם ביום ההולדת ה-70 של המדינה אפשר להביט אחורה בגאווה? מומחים ובכירים בתעשייה מסבירים ● חלק א'

מאת 16 באפריל 2018, 12:01 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

"יש במה להתגאות" היא הסיסמה שבה בחרה הממשלה לחגיגות ה-70 למדינת ישראל. נדמה שבכל מה שקשור להיי-טק הישראלי – זה בדיוק המצב. ישראל של 2018 היא אומת החדשנות והסטארט-אפים, מעצמת סייבר ומדינה שאין לה במה להתבייש גם בתחומים טכנולוגיים אחרים.

לכבוד יום הולדתה ה-70 של המדינה כינסנו באחרונה בבית אנשים ומחשבים רב שיח בהשתתפות מומחים בתחומים טכנולוגיים שונים: אופיר בר און, סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של אלעד מערכות; עומר ברוך, מנהל המחלקה לייעוץ עסקי וחדשנות בהתאחדות התעשיינים; אסף גבעתי, מנהל התפעול הראשי של מטריקס ומנהל חברות בנות של החברה; גדי הורנשטיין, ראש ענף האינטרנט של הדברים והתחבורה ברשות החדשנות; וצבי שכטר, מנהל שותף של קרן הון-הסיכון גיזה. שאלנו את כולם איך הם רואים את התפתחות תעשיית ההיי-טק הישראלית בכלל ובשנים האחרונות בפרט.

צבי שכטר, מנהל שותף של קרן הון-הסיכון גיזה. צילום: יניב פאר

צבי שכטר, מנהל שותף של קרן הון-הסיכון גיזה. צילום: יניב פאר

שכטר: "עד לסוף שנות ה-80, תעשיית ההיי-טק של ישראל הייתה מגויסת ברובה לשירות המערכת הביטחונית – אמצעי שמטרתו הכמעט בלעדית הייתה לשפר את יכולתנו להתגונן מול אויבינו. בסוף שנות ה-80 ראשי המדינה הבינו שכדאי ליישם פיתוחים טכנולוגיים גם לשימושים אזרחיים, ובך לקדם את כלכלת המדינה. עקב כך, אם עד אז היינו Jaffa nation, על שם פרי ההדר שייצאנו, הפכנו מאז להיות Start Up Nation, מרכז לחדשנות גלובלית.

כיום, מצבנו טוב. בשנה-שנתיים האחרונות הענף המשיך להתפתח. אין מחסור בכסף. יש אמנם בעיה של מחסור בכוח אדם, אבל היא קיימת אך זה קיים ברוב מדינות העולם שמפתחות טכנולוגיות".

עומר ברוך, מנהל המחלקה לייעוץ עסקי וחדשנות בהתאחדות התעשיינים. צילום: יניב פאר

עומר ברוך, מנהל המחלקה לייעוץ עסקי וחדשנות בהתאחדות התעשיינים. צילום: יניב פאר

ברוך: "בשנה-שנתיים האחרונות, תעשיית ההיי-טק של ישראל גדלה לרוחב. הקו שמפריד בין חברות היי-טק לחברות לואו-טק מיטשטש. רשות החדשנות והתאחדות התעשיינים שוקדות על שדרוג התעשיות המסורתיות על ידי הכנסת טכנולוגיות מודרניות בתהליך הייצור של תעשיות כמו טקסטיל, פלסטיק ומזון. הדבר יביא להעלאה בפריון ובאיכות המוצר. המדינה הקציבה לצורך זה סכום מכובד של 1.15 מיליארד שקלים, פרוס לתקופה של שלוש שנים".

אופיר בר און, סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של אלעד מערכות. צילום: יניב פאר

אופיר בר און, סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של אלעד מערכות. צילום: יניב פאר

בר און: "ההתחלה של תעשיית ההיי-טק בישראל הייתה ב-1962, כשצוות שבו היה חבר אבי הקים את אלרון כחברה לייצור מכשירים אלקטרוניים, וממנה צמחו חברות אחרות כמו אלביט ואלסינט. זה נכון שהפיתוחים יועדו למטרות צבאיות, כי היינו צריכים לשרוד, אבל הטכנולוגיות שפותחו שימשו גם ליישומים אזרחיים. בעקבות אלרון קמו חברות שפיתחו פריצות דרך בתחומים נוספים".

גדי הורנשטיין, ראש ענף האינטרנט של הדברים והתחבורה ברשות החדשנות. צילום: יניב פאר

גדי הורנשטיין, ראש ענף האינטרנט של הדברים והתחבורה ברשות החדשנות. צילום: יניב פאר

הורנשטיין: "תעשיית ההיי-טק של ישראל המשיכה להתפתח בשנים האחרונות ולנו, ברשות החדשנות, היה חלק בצמיחה זו. בסוף 2017, כ-8.3% מכוח העבודה בישראל היה מועסק ישירות בהיי-טק וזה היה אחראי ל-40% מהתל"ג של המדינה באותה השנה. מספרים אלה ממחישים את חשיבות הענף".

אסף גבעתי, מנהל התפעול הראשי של מטריקס ומנהל חברות בנות של החברה. צילום: יניב פאר

אסף גבעתי, מנהל התפעול הראשי של מטריקס ומנהל חברות בנות של החברה. צילום: יניב פאר

גבעתי: "אנחנו נמצאים בתקופה דרמטית של שינויים גדולים. בשנתיים האחרונות, השוק מאמץ טכנולוגיות חדשות, נוצרים הרבה סטארט-אפים ועוד קרנות הון-סיכון מחו"ל מוכנות להשקיע בהיי-טק
הישראלי.

משקל הסטארט-אפים מכלל הענף עלה משמעותית בשנים האחרונות. לכן גם הקמנו את 8300, שממקדת את השירותים שאנחנו יכולים להעניק לחברות אלה. אומת הסטארט-אפ זה לא רק חדשנות טכנולוגית אלא חשיבה חדשנית שיוצרת מודלים עסקיים חדשניים ודרכים חדשות להביא ערך ללקוחות.

על אף שהמצב הנוכחי טוב, אני רואה ארבע בעיות שיכולות לאיים על המשך הצמיחה של ההיי-טק הישראלי: שער השקל, שפוגע ברווחיות הייצוא; מדיניות המיסוי של דונלד טראמפ, שמושכת השקעות לארצות הברית; מחסור כרוני בכוח אדם מקצועי; ורגולציה שלא תומכת בסקטור העסקי.

ישראל, כמדינה, לא יכולה לעשות הרבה נגד שערו הלא ריאלי של השקל וגם לא לגבי מדיניות המסים של טראמפ, אבל היא יכולה לטפל במחסור בכוח אדם ובמהירות, בצורה שתוסיף אלפי אנשים למעגל התעסוקה בהיי-טק ותגדיל את התוצר".

בחלק ב' של הרב שיח, שיפורסם מחר (ג') – שאלות שקשורות לתחומי עיסוקיהם של המשתתפים ותחזיות לעתיד.

70 שנה להיי-טק הישראלי: יש במה להתגאות? Reviewed by on . "יש במה להתגאות" היא הסיסמה שבה בחרה הממשלה לחגיגות ה-70 למדינת ישראל. נדמה שבכל מה שקשור להיי-טק הישראלי - זה בדיוק המצב. ישראל של 2018 היא אומת החדשנות והסטאר "יש במה להתגאות" היא הסיסמה שבה בחרה הממשלה לחגיגות ה-70 למדינת ישראל. נדמה שבכל מה שקשור להיי-טק הישראלי - זה בדיוק המצב. ישראל של 2018 היא אומת החדשנות והסטאר Rating: 0

תגובות (2)

  • Avatar

    משה אור-טס

    חשוב ביותר לתאר את התפתחות ההי-טק בישראל, לקראת 70 שנות המדינה.
    כאחד שליווה את הפעילות בתחום ההי-טק משנת 1960, תחילת התהליך, התרשמתי שהתיאור שניתן במאמר מתאר את התהליך בשטחיות מסוימת.
    התופעה שאנו מכנים כ Start Up Nation לא נבנתה בקפיצת מדרגה אלא רבדים, רבדים של בנין היכולת,לרבות תהליכי קבלת החלטות נבונות, שהובילו לשינוי מגמות וליצירת מסה קריטית טכנולוגית הן בשוק הביטחוני בו הגיעו לפריצות דרך טכנולוגיות מדהימות בחזית הידע העולמי, ובהמשך בשוק האזרחי . זאת לצד פעילות חשובה שיזמה המדינה בגיוס הון חיצוני במסגרת תכנית יוזמה, ובהמשך משנות התשעים המוקדמות , בתהליך השקעות הון סיכון שצבר תאוצה על רקע הצלחות ופריצות דרך של חברות ינוקא..
    הבהרות בעל פה

  • Avatar

    איתן ארבל

    למה לשאול "האם יש במה להתגאות?" ולא לקבוע כעובדה, שבאמת יש לנו הרבה במה להתגאות…?

הגיבו