"המצב משפיע לרעה על גיוס עובדים ערבים להיי-טק הישראלי"
המלחמה מעלה את החשדנות של המעסיקים הישראליים כלפי ערבים, כולל בהיי-טק ● לדברי שאדי חדאד, מנכ"ל קו אימפקט - ארגון שפועל להגברת התעסוקה של בנות ובני החברה הערבית, כולל בענף - זה משפיע גם על הפשיעה הגואה

קשה לדבר על גיוון והכללה של ערבים בימים טרופים אלה. בעקבות הטבח הנורא של ה-7 באוקטובר והאפשרות שהלחימה בעזה תחזור בקרוב, האוזן של הרוב בישראל, המגזר היהודי, פחות כרויה לערכים של שוויון, סובלנות, דו קיום ועוד. אלא שזה בדיוק הזמן שבו היא צריכה להיות כרויה לגיוון והכללה, משום שלא היהודים ולא הערבים אזרחי ישראל הולכים לשום מקום, ונצטרך להמשיך לחיות ביחד גם אחרי המלחמה.
גיוון והכללה, למי שלא יודע, באים לידי ביטוי בהיי-טק (ובמקומות עבודה בכלל) בכניסתם לענף של בנות ובני אוכלוסיות שאין להן ייצוג רב בו. זה קצת משתנה ממדינה למדינה, על פי ההרכב הדמוגרפי שלה, ובהקשר הישראלי זה כולל נשים, חרדים, להט"בים, יוצאי אתיופיה – וערבים. אלה אוכלוסיות מגוונות, שיש להן צרכים משלהן, אבל כבר הוכח מחקרית ששילובן בהיי-טק תורם להגברת החדשנות של הארגון המגוון והמכיל, גידול בשורת הרווח שלו וצמצום הפערים בחברה.
ההשפעה של טראמפ
אנחנו בתקופה לא טובה לכל הנושא של גיוון והכללה, לא רק בארץ ולא רק בגלל המלחמה. חברות טק אמריקניות ענקיות כמו מטא וגוגל מיהרו להתנער מתוכניות ה-DEI (גיוון, שוויון והכללה) שלהן עם בחירתו של דונלד טראמפ לבית הלבן – כדי לשאת חן בעיניו, ליהנות מהיתרונות הכלכליים שיהיו וכבר יש להן מכך ובכלל, להתאים את עצמן לממשל הרפובליקני החדש, שהערכים האלה מעוררים בו קבס.
אבל אנחנו לא בארצות הברית, אלא בישראל, וכאן אפשר לומר שגיוון והכללה הם כמעט הכרח לאומי, מעבר ליתרונות החברתיים. זה נכון במיוחד לחברה הערבית, שמונה יותר מחמישית מהאוכלוסייה. אי העסקה של ערבים בהיי-טק, מזהיר שאדי חדאד, מנכ"ל קו אימפקט, ארגון שעוסק בגיוון והכללה של בני החברה הערבית בהיי-טק, עלול להביא חלק מהם לפשיעה, שגם ככה גואה במגזר הזה.
"הפשיעה והאלימות בחברה הערבית הן סרטן שמתפשט ומשפיע מאוד על כולם – על המשכילים ועל אלה שאינם, על ההיי-טק ועל התעשיות האחרות. תעסוקה כשמה כן היא – מייצרת תעסוקה למי שעובד, וכשיש לאנשים משכורת הולמת, בוודאי בענף מתגמל כמו ההיי-טק, הם לא צריכים לפנות לגורמים אחרים, לפשיעה", אומר חדאד.
11 השמות של ערבים בשוק העבודה
קו אימפקט הוא מיזם שהוקם ב-2013 על ידי עו"ד יפעת עובדיה וד"ר סמיר קאסם, שלמדו ביחד בבוסטון. עד כה, המיזם הזה שותף ל-11 אלף השמות של ערבים בשוק העבודה. הפעילות שלו מבוססת על מודל קולקטיב אימפקט, שאותו עובדיה וקאסם הביאו לארץ. כשהם הציגו אותו בפני צביקה זיו, לשעבר מנכ"ל בנק הפועלים – הוא התלהב והצטרף לקו אימפקט כיו"ר.

כנס הגיוון השנתי של קו אימפקט. צילום: גליה פלד
חדאד מועסק בקו אימפקט מזה שמונה שנים, והוא לגמרי טרי בתפקיד המנכ"ל – הוא נכנס אליו לפני פחות מחודש, לאחר שנוא ג'השאן פרשה ממנו בחלוף שש שנים של כהונה. "אני ממשיך את הדרך שלה, במטרה להוביל את המיזם לעוד ועוד הצלחות", הוא אומר. בהתחלה, חדאד היה מנהל תיק לקוח בקו אימפקט, לאחר מכן הוא מונה למנהל צוות מנהלי תיקי לקוח ובהמשך לסמנכ"ל מעסיקים. בשנתיים האחרונות הוא הוביל את האסטרטגיה והפיתוח העסקי.
מה זה מודל קולקטיב אימפקט?
"זה מודל שפותח בארצות הברית, שמטרתו לאגד את כל השחקנים שיכולים להשפיע על נושא חברתי-כלכלי מסוים, כדי לפתור את הבעיה. אנחנו מיישמים את המודל הזה בישראל, כאשר הבעיה היא התעסוקה בחסר של ערבים במדינה".
הנתונים לגמרי איתו: כשקו אימפקט הוקמה, האוכלוסייה הערבית מנתה 21% מהאוכלוסייה הכללית, אבל רק 5% מהמועסקות והמועסקים במגזר העסקי היו ערבים, ורק 0.3% – בתפקידי ניהול. המצב השתפר מאז, אבל לא בהרבה: הנתונים האחרונים הם 6.5% ו-1%, בהתאמה. המצב חמור אפילו יותר בהיי-טק: מכלל האוכלוסייה הערבית, רק 1.4% מועסקים בענף, והם מהווים רק 3.6% מכלל המועסקים בהיי-טק. מה שכן, כמו עמיתיהם היהודים, גם הסטודנטים הערבים שלומדים באקדמיה תחומים שקשורים להיי-טק מתקשים למצוא עבודה: בעוד ש-18% מהסטודנטים שלומדים מדעי המחשב הם מהחברה הערבית, רק 2.4% מהם מתקבלים לעבודה בהיי-טק. כלומר, משבר הג'וניורים לא פוסח גם על חסרי הניסיון מהחברה הערבית.
"על כל 100 מועסקים בהיי-טק, רק שלושה הם ערבים"
"אנחנו בסטגנציה", אומר חדאד. "התזוזות מאוד מינוריות ומושפעות מגידול או הפחתה של המשרות. זה נתון מאוד עגום. תחשוב על זה – על כל 100 מועסקים בהיי-טק, רק שלושה הם ערבים".
למה זה המצב?
"יש כמה וכמה אתגרים וחסמים שעומדים בפני ערבים שרוצים להתקבל להיי-טק, בהם חוסר ההיכרות והתפיסות השגויות של המעסיקים על ערבים; חוסר גישה של החברה הערבית לרשתות וקשרים בהיי-טק, ולמעסיקים; והעדר הכשרות מתאימות לנושאים כמו מה זה תרבות ארגונית, כיצד מתנהלים במגזר העסקי ואיך עובד ענף ההיי-טק.
קיימים גם חסמים תשתיתיים, כמו נגישות קלוקלת של תחבורה ציבורית, ואוריינות דיגיטלית לוקה בחסר – מה שמרחיב את הפערים.
חסם נוסף הוא השפה: נתונים מדאיגים של מכון טאוב מראים ש-40% מהתלמידים הערבים בתיכון מתקשים בקריאה וכתיבה בעברית. זה מקשה על ההשתלבות. בשנים האחרונות יש ירידה של 12% בשימוש של ערבים בעברית מחוץ לבתי ספר".
אני מניח שהגזענות וההסתה שיש נגד ערבים לא עוזרות.
"נכון. המקור שלהן הוא לא בהיי-טק, אבל הענף בהחלט מושפע מהמיינסטרים הישראלי, מהצהרות כאלה ואחרות של פוליטיקאים, אנשים מסביב ובמדיה. המצב לא פוסח על אף אחד, ומשפיע מאוד חזק על החברה הערבית ומחפשי העבודה בה".

ההשפעה לרעה של המלחמה ניכרת גם כאן. איך משנים את המצב? צילום: BigStock
מדובר בהמון קשיים. איך מגיבים לכך בחברה הערבית?
"כל החסמים והאתגרים הללו מובילים לכך שבחברה הערבית מאבדים את התקווה שדברים ישתנו. זה מצב של Lose-Lose, יש כאן פוטנציאל ענק שלא ממומש".
יש עוד דבר: חלק מסוים מההיי-טק הישראלי מבוסס על היכרויות מוקדמות, בעיקר מהצבא. ראה למשל את וויז, ששלושה מארבעת מייסדיה הם חבר'ה ששירתו ביחד ב-8200.
"כאן אני לא מסכים לגמרי. יש בהיי-טק מיליון תפקידים שלא קשורים לסייבר, ולא צריך סיווג ביטחוני לכל תפקיד בענף".
הפתרון הוא, לכאורה, גם בממשלה. אלא שהממשלה הנוכחית מורכבת ממפלגות שלחלקן יש משנה גזענית נגד ערבים. ובכל זאת, חדאד אומר ש-"צריכות להיות תוכניות ממשלתיות אופרטיביות להכנסה של ערבים להיי-טק, וצריך להוסיף רגולציה על המעסיקים, כי הנתונים הנמוכים האלה הם דבר שלא יכול להיות. צריך להחיל על המגזר העסקי רגולציה כמו זו שקיימת על המגזר הציבורי – שחברות יחויבו להעסיק שיעור מסוים של ערבים".
עם רגולציה או בלעדיה, יש כמה חברות היי-טק, כגון אמדוקס, מיקרוסופט, אפלייד מטיריאלס ו-HP, שהבינו את הפוטנציאל שגלום בחברה הערבית ומשתפות פעולה עם קו אימפקט בירידי תעסוקה ייעודיים, אירועי חשיפה וכנסים שמפגישים בין נציגי החברות למחפשי העבודה הערבים. "ככה אנחנו מייצרים את הגשר בין ההיי-טק לחברה הערבית", מציין חדאד.
האם יש לחברה היהודית בכלל רצון לקלוט עוד ערבים בהיי-טק?
"זאת חובה וזה אינטרס של המדינה. זו צריכה להיות משימה לאומית, שכולנו נשלב ידיים על מנת לגרום לתעסוקה הולמת של החברה הערבית. מדובר בתהליך מאתגר ולא קל, אבל יש לא מעט גופים שנותנים מענה מלא לצורכי החברות, כמו קו אימפקט, ומציגים את התועלת העסקית בכך. זה לא משהו שיקרה בלחיצת כפתור, אבל צריכים לקרות תהליכים. נדרשים אמונה ורצון, ועם אלה – כל השאר כבר יבוא".
הגיוני, מובן ומוצדק!
בושה
תאשימו רק את עצמכם ואת נבחרי הציבור שלכם ותחליטו למי אתם נאמנים, לישראל או ל"פלסטינים"?