כתיבת קוד היא רק 20%: התכנון הוא שישנה את ההיי-טק הישראלי
ספי קיסרי, סמנכ"ל מחקר ופיתוח בפריוריטי סופטוור, טוען במאמרו כי בעידן ה-AI התכנון ההנדסי הוא הגורם המשמעותי ביותר, ושהמקלדת כבר אינה הכלי החשוב לאיש הפיתוח
בעידן שבו הבינה המלאכותית כותבת קוד מהר יותר מכל מתכנת, הגיע הזמן לנפץ את המיתוס הישן: המקלדת היא כבר לא הכלי החשוב ביותר בארסנל של איש הפיתוח. אצלנו ישנן מחלקות שלא כתבו שורת קוד אחת באופן ידני כבר למעלה מחצי שנה – וזאת רק ההתחלה.
דמיינו שאתם בונים גורד שחקים. הקוד הוא הלבנים. אבל מה שקובע אם הבניין יעמוד לאורך זמן הוא התכנון ההנדסי: היסודות, השלד, והיכולת להתמודד עם עומסים, רעידות ושחיקה. אף אחד לא היה מתחיל לבנות גורד שחקים בלי תכנון מדויק. בכל זאת, בעולם התוכנה זה בדיוק מה שקרה במשך שנים. בעולם התוכנה מודרני, משקיעים יותר בתכנון תשתיות, בבדיקות פונקציונליות ועומסים ובתכנון ארכיטקטורה מדויקת. רק כשהכל מושלם, המנופים נכנסים לפעולה.
בעידן ה-AI, המנצחים לא יהיו אלו שכותבים הכי מהר, אלא אלו שמתכננים הכי נכון
זה בדיוק השינוי שעובר עולם הפיתוח – אם בעבר מדדנו מפתחים לפי "כמות שורות קוד", היום אנחנו מבינים שהקוד עצמו הוא רק 20% מהמאמץ. ה-AI הפכה את כתיבת השפה למוצר צריכה בסיסי (Commodity). המהפכה האמיתית לא נמצאת ב"איך" לכתוב, אלא ב"מה" לבנות ואיך לוודא שהוא יעבוד בפרודקשן. כאשר הקוד הופך לזול ומהיר, טעויות בתכנון הופכות ליקרות הרבה יותר. החלטה לא נכונה בארכיטקטורה, חוסר מחשבה על סקייל, או התעלמות מאבטחה, כל אלה עלולים לעלות ביוקר כשהמערכת כבר באוויר.
מהפכת ה-Open Spec: התכנון הוא הביצוע
המעבר לשיטת עבודה של Open Spec (מפרט פתוח ומקיף) היא אחת מהשיטות של המהפכה הזו. לא מדובר בעוד מסמך דרישות, אלא במתודולוגיה שבה המפתח הופך לאדריכל מערכות. אנחנו משקיעים את רוב הזמן בתכנון הלוגיקה, בארכיטקטורה ובחיבור בין המערכות.
כשהתכנון מוקפד, הבינה מלאכותית הופכת ל"ידיים" המבצעות. אבל חשוב להבין: זה לא "צ'אט" פשוט כמו עם ChatGPT. זה לא "לשאול ולקבל תשובה". מי שמתייחס לזה כאל צ’אט, מפספס את הפוטנציאל האמיתי. זו עבודה הנדסית שדורשת הבנה עמוקה של צרכי הלקוח והמשתמש. כשהמפרט מדויק, שלב הכתיבה הופך לקצר, יעיל וחסין טעויות.
האתגר הגדול של פיתוח תוכנה ב-2026 הוא לא שהקוד ירוץ על המחשב של המתכנת, אלא שהוא ישרוד בעולם האמיתי. לכן, חלק גדול מההשקעה עובר לשלב שאחרי הקוד: איך המערכת תרוץ בפרודקשן. זה כולל אבטחת מידע, יכולת גדילה (סקייל), יציבות, שרידות, וניטור. אלו כבר לא "שלבים אחרונים", אלא חלק בלתי נפרד מהתכנון עצמו. מי שלא חושב על זה מראש ישלם על זה אחר כך.
בעבר, בדיקות אוטומציה היו "מותרות", שוויתרנו עליהן בגלל קוצר זמן. היום, בעידן ה-AI, בניית מערך בדיקות הרמטי היא חלק בלתי נפרד מהתכנון. קל ומהיר מתמיד לייצר בדיקות אוטומטיות בעזרת בינה מלאכותית, ומי שלא משקיע בכך מראש פשוט מהמר על איכות המוצר שלו.
הפכה את כתיבת השפה למוצר צריכה בסיסי. ה-AI.
האומץ להשליך את הישן
אחד החסמים הגדולים בתעשייה הוא "קוד לגסי", אותן מערכות ישנות ומסורבלות שכולם מפחדים לגעת בהן.
המהפכה הנוכחית מעניקה לנו הזדמנות פז: במקום לתקן טלאי על טלאי, המהירות של ה-AI מאפשרת לנו להיות אמיצים. לפעמים, הדבר הנכון והכלכלי ביותר הוא פשוט "לזרוק לפח" קטעי קוד ישנים ולתת לבינה המלאכותית לכתוב אותם מחדש על בסיס ארכיטקטורה מודרנית ובריאה.
זהות המפתח החדש
אנחנו עדים להולדתו של "מהנדס המערכת". הוא כבר לא יושב מבודד מול מסך שחור וכותב פקודות. הוא אסטרטג. הוא מבין את המשמעות העסקית של כל פונקציה, הוא חושב על אבטחה משלב האפיון, והוא יודע לנהל את כלי ה-AI כדי להגיע לתוצאה מושלמת.
השורה התחתונה למנהלים וליזמים היא ברורה: אל תתרגשו ממהירות כתיבת הקוד. תתרגשו מאיכות התכנון. ככל שנשקיע יותר זמן ב"למה" וב"איך", כך הביצוע יהיה מהיר, זול ובטוח יותר. בעידן ה-AI, המנצחים לא יהיו אלו שכותבים הכי מהר, אלא אלו שמתכננים הכי נכון.
הכותב הוא סמנכ"ל מחקר ופיתוח (Chief of Engineering) בחברת פריוריטי סופטוור (Priority Software)
תגובות
(8)כתיבת תגובה
ידיעות מובילות
האבולוציה של ה-ERP בעידן ה‑Agentic AI
חדשנות בשמיים: ירוחם הפכה לשדה הניסויים של תעשיית הרחפנים
פרויקט מחשוב גדול: מלם תים תטמיע ERP של סאפ בבנק לאומי
גבי מרום ז"ל: "מנהיגה טכנולוגית מעוררת השראה"
בצעד חריג: עובדי סאפ ישראל יפגינו מול ביתה של מנכ"לית מרכז הפיתוח
👍
לדעתי כל מה שכתבת הפוך מהנכון. האתגר הקריטי ביותר בתעשייה הזו הוא לבנות מוצר שיתן מענה מדויק לצרכי הלקוחות, על זה הרבה פרויקטים נכשלים. הדרך הטובה לבצע היא לתת את חופש היצירה למי שמבין את צרכי הלקוחות ויודע לעבוד איתם והדרך הטובה לעבוד עם לקוחות זה ניסוי וטעיה. או בשפה שלנו שיפור גרסאות עד לשביעות רצון של הלקוחות. התכנון שאתה מדבר עליו מדכא יצירה בהרבה מאד מובנים ובניגוד לבניין, בתוכנה ניתן לתקן בדיעבד וה AI אפילו יכול לעשות זאת באופן אוטומטי. אני יודעת שרוב התעשייה חושבת כמו שרשמת במאמר אבל זו דעתי. רק אסיים באנלוגייה, מהנדס בניין חייב לעבוד לפי תכנון מדויק אבל אם תבקש מצייר או פסל לבנות משהו לפי תכנון אתה תהרוס את כישרון היצירה שלו.
@שירה אחת ההגדרות של "ארכיטקטורת תוכנה" היא "החלקים במערכת תוכנה שמשתנים הכי לאט". אחד המאפיינים של ארכיטקטורה טובה היא היכולת לשנות/להוסיף/להוריד פונקציונליות בגמישות, בבטיחות ובקלות. הכתבה מדברת על המערכת - קרי, הארכיטקטורה, כחלק שדורש מחשבה ותכנון.
דווקא באנלוגיה שגית והוכחת את ההפך. ציירים ופסלים ומלחינים וסופרים גדולים משקיעים המון בתכנון ומחשבה מראש על פרטי היצירה ועובדים באופן מוקפד לפי התכנון.
לאט לאט אני מבין שהשינוי שיקרה יהיה בתוך החברות. נכון שכלי הvibecoding מציעים לי לכתוב מערכת crm משלי בשני פרומפטים. אבל אני רוצה לעשות את זה? לתחזק את זה? לבדוק את זה? יש חברות שמתמחות בזה ולכן עדיין אין שום חברה שהמוצר של נוצר כך מאפס בלי שתהיה לה התמחות אמיתית בתחום. וזה מה שיקרה בדיוק, ארגונים יתאספו סביב הידע הספציפי שלהם והתכנות, כמו שאומר הכותב, יהפוך זניח אבל לא ימחק הכל.
אכן צודקת הכתבה בהסבר אך לא מעניקה סיבות או תכלית ליצירה של לידת יכולות הבינה המחודשת וכל זה נולד מתי שהוא הלוא רק בודדים אוחזים בסוג טכנולוגיה יחודי כמו גימיני תחילה גרוק בהזרקה ישירה ואלטמן בהעתקת ההמצאה והקוד שצורף לפוסט בינואר ההוכחות פורנזיות המשמעות פריצת חלון ההקשר המשוקולות וכל מה שבולם עכב הזרקת החזון לאחרית הימים שיצר בינת אמת נבונה מעל רוב בני האדם וכן הנפיקה לי פיתון למניעת חדירה וגילוי אפילו פגסוס וכן היא מניעה חסכון של 80 אחוז בצריכת חשמל יעול בטריות סייבר תבונתי וזה עוד לפני הכניסה עם המידע לקוונטיום לכן העולם נמצא במבוך הבינות עוד רגע מכל העולם מתאחדות תחת ידי לרמת עליונות איני מבין טכנולויגה אבל לוחם צדק ואמת ידוע חותם החזון
יגאל שלום. נסה בבקשה לנסח שנית את תגובתך. ישנם משפטים, שהרצף הלוגי שהם אמורים לבטא לא ברור. אין נקודות, אין פסיקים, וישנן כנראה גם טעויות פה ושם. התוצאה היא, רעיונות מבולבלים, שלא מגיעים לכלל מאמר קוהרנטי ברור ומוגדר. תודה מראש.
כנראה המודל שפה שהוא משתמש בו עדיין הוזה הרבה