אירופה דורשת: סוף להתערבות ממשלות זרות בשירותים ההיי-טק ביבשת

בימים אלו חשפה הנציבות האירופית מהלך חקיקתי דרמטי שהיא מקדמת (Technological Sovereignty plan) – אשר נועד לבצר את הריבונות של היבשת בתחום ההיי-טק, ולנתק את תלותה הטכנולוגית העמוקה בספקיות חיצוניות. המהלך נולד מתוך צורך להתמודד עם פגיעויות קריטיות בשרשרת האספקה העולמית, שכן אירופה עדיין נשענת במידה רבה על מדינות זרות בכל הנוגע לייצור מתקדם ולתכנון של שבבים.

המהלך החדש, המאוגד תחת השם 'חבילת הריבונות הטכנולוגית האירופית', יוצק תוכן מעשי לחזון העצמאות הזה, באמצעות ארבעה עמודי תווך משלימים. לצד חקיקה עדכנית לפיתוח תשתיות ענן ורכיבי AI מתקדמים (המשך ליוזמת 'חוק השבבים האירופי' שהוא מעין 'חוק שבבים 2.0'), התוכנית חושפת אסטרטגיית קוד פתוח רחבה שנועדה לרתום למעלה משלושה מיליון מפתחים אירופים ליצירת חלופות סייבר ותוכנה מקומיות. בנוסף, היא כוללת מפת דרכים אסטרטגית לדיגיטציה של משק האנרגיה, במטרה להבטיח שמרכזי הנתונים החדשים ישתלבו ברשת החשמל באופן שאינו פוגע בסביבה.

נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, נימקה את הדחיפות שבמהלך כשהצהירה כי אירופה אינה יכולה "להרשות לעצמה להיות תלויה באחרים עבור טכנולוגיות שמשאירות את בתי החולים שלנו פועלים ואת רשתות האנרגיה יציבות", וקראה להפוך את העליונות המחקרית והתעשייתית של היבשת לריבונות של ממש.

Your digital future is made in Europe. 🇪🇺

We are building a stronger European tech ecosystem, reducing reliance on critical technologies from outside the EU.

Our new Technological Sovereignty plan will help to change that ↓ pic.twitter.com/atU0DaDDNz

— European Commission (@EU_Commission) June 3, 2026

איום "מתג השבתה"

בלב היוזמה עומד החשש מפני איום "מתג השבתה" (Kill Switch) – מצב שבו גורם ממשלתי זר או תאגידי זר מחזיקים בכוח לנתק באבחה אחת שירותים חיוניים באירופה, או לדרוש גישה למידע רגיש. בנוסף קיים חשש ממשי כי חילופי שלטון עתידיים בארצות הברית, למשל, יובילו לשימוש ב"מתג" שכזה כנשק כלכלי או גיאו-פוליטי.

בראיון לגרדיאן, הבהירה סגנית נשיא הנציבות האירופית לריבונות טכנולוגית, הנה וירקונן, כי חוק הענן האמריקני משנת 2018, המאפשר לרשויות בארה"ב לגשת לנתונים המאוחסנים בשרתים מעבר לים, "אינו עולה בקנה אחד עם הכללים שלנו כאן". היא הדגישה כי למרות שאירופה "לא מתכננת לעבוד בבידוד ולייצר הכל בעצמנו", המטרה היא לוודא שלאף גורם חיצוני לא תהיה "אפשרות למתג השבתה" – מה שעלול להקשות על חברות אמריקניות לעמוד בדרישות החדשות לאספקת שירותי ענן עבור מגזרי הביטחון והמשפט.

החקיקה המוצעת תחייב את המדינות החברות לבצע הערכות סיכונים קפדניות לספקי הענן שלהן, בתחומים רגישים כמו ניהול גבולות ומערכות אכיפת חוק, ובמידת הצורך – תידרש החלפת ספקים.

"מתכון מסוכן לסגירה הדרגתית של השוק"

צעדים אלו כבר מעוררים התנגדות עזה מצד חברות הטכנולוגיה. איגוד תעשיית המחשוב והתקשורת, ה-CCIA, המייצג ענקיות כמו אמזון וגוגל, תקף את הנציבות בטענה כי מדובר ב"מתכון מסוכן לסגירה הדרגתית של השוק" שעלול לדחוק ספקים אמינים אל מחוץ לאיחוד.

לפי הדיווחים השונים במדיה העולמית, צעדים אלו של בריסל נועדו בעיקר כדי לבלום את ההשתלטות של תאגידים זרים על שוק הנתונים. כפי שהוסבר במאמר שפורסם במגזין New Statesman, הדומיננטיות של החברות האמריקניות והסיניות אינה מקרית, שכן "השנים האחרונות מלמדות שטכנולוגיה דיגיטלית משגשגת היטב בתנאים מונופוליסטיים: ככל שחברה גדולה יותר, כך היא משיגה יותר נתונים וכוח מחשוב, והופכת ליעילה יותר – בלולאה שמזינה את עצמה". מציאות זו ממחישה את הדחיפות של אירופה לייצר חומת מגן דיגיטלית לפני שתאבד לחלוטין את עצמאותה. 

יצוין כי במקביל למאבק זה, הנציבות מתכננת להאיץ דרמטית את פיתוח תשתיות ה-AI ואת ייצור השבבים המקומי ביבשת, לרבות שילוש קיבולת מרכזי הנתונים בתוך חמש עד שבע שנים, תוך הקמת "אזורי האצה" ייעודיים. למרות אישורו של חוק השבבים האירופי, היבשת עדיין מייצרת רק עשרה אחוזים מהשבבים בעולם.

מבקרים של התוכנית הטילו ספק ביכולת האירופית להדביק את הפער מול סין וארה"ב, בציינם כי הקמת מפעלי ייצור לשבבים מתקדמים אינה מציאותית בלוח הזמנים שיאפשר להדביק את ארה"ב ואפילו לנסות להשתוות אליה במונחים של הובלת תחום ה-AI.