"AI שינתה כובע: מכלי יעילות – לערכים עסקיים"

"השיח בעולם התוכן של הבינה המלאכותית השתנה. כאשר הגיע לעולם ChatGPT, בסוף 2022, הוא נוצל בעיקר לצרכים אישיים וליצירת תמונות. ב-2024 ארגונים החלו להכניס AI לפיילוטים. בשנה וחצי האחרונה יש יותר כניסה של AI לקידום מטרות עסקיות, עם חיבור לתהליכים ולעשייה הארגונית. אלא שלמרות שיש פיילוטים רבים, רק ארגונים מעטים הצליחו לחולל שינוי מהותי ועמוק. הפער הזה מוליד את הצורך לבחון האם ההשקעה העצומה ב-AI מתורגמת לערך עסקי מדיד ורלוונטי – השומר על הרלוונטיות של הארגון בסביבה העסקית המשתנה, או שאנחנו פשוט עושים את אותם הדברים הישנים, רק קצת יותר מהר? להערכת דלויט (Deloitte), ב-2027 הארגונים יידרשו לטרנספורמציות עמוקות בעבודה – ובמודל העסקי. יהיה מעבר מ-AI לפרודוקטיביות אישית – ל-AI המשיאה תועלת ארגונית", כך אמרה רותם דולב, שותפה ומובילת תחום שינוי מבוסס AI, דלויט ישראל.

דולב דיברה במסגרת פורום AI מבית אנשים ומחשבים. המפגש של הפורום נערך היום (א') במשרדי דלויט ישראל בתל אביב, תחת הכותרת "איך מעצבים את מערכת ההפעלה הארגונית החדשה". את המפגש הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

דולב ציטטה ממחקר שערכה דלויט בעולם, The State of AI in the Enterprise 2026, שהתפרסם לפני ימים אחדים. "הוא מבוסס על סקר מקיף בקרב 3,500 מנהלים בכירים ב-25 מדינות", אמרה, "והוא מעלה רגע של התפכחות עסקית: שאלת האימוץ הטכנולוגי של AI נמצאת מאחורינו – עכשיו מגיע שלב המימוש והעיצוב מחדש של הארגון".

"כך, מהמחקר עולה מלכודת המהירות", הסבירה דולב, "אמנם AI מאיצה בקרב 81% מהארגונים את קבלת ההחלטות והביצוע, אך רק 25% מהארגונים משתמשים בה כדי לחולל טרנספורמציה ארגונית של ממש, כזו אשר מגדירה מחדש תהליכי ליבה ומנועי צמיחה. זהו אחד האיומים: המהירות הפכה לתנאי סף – ולא ליתרון תחרותי".

לדברי דולב, "יש להבדיל בין חיסכון נקודתי לבין צמיחה אמיתית בשורת ההכנסות. ההבדל טמון ביכולת לפתח מוצרים, שירותים ומודלים עסקיים חדשים".

"אם ארגונים לא יחברו AI לצד עסקי, היא תיוותר בגדר גימיק"

אתגר נוסף, ציינה, "הוא האחריות והמשילות על התחום. בעוד ש-40% מהארגונים מאפשרים למערכות לפעול אוטונומית, 23% מהמנהלים מודים כי בארגון שלהם עדיין לא ברור מי הוא או היא אשר נושאים באחריות במקרים של טעות או נזק".

"יש להתייחס לכלכלת AI", אמרה דולב, "בלא הבנה מה העלות של פעילות IT ב-AI, כולל פעילות סוכני ה-AI, לא יתקבל הרווח הצפוי כי הוא יישחק. כך, המחקר העלה כי 30% מהארגונים צורכים יותר מ-10 מיליון טוקנים לטובת תפעול ה-AI, והנתון צפוי לגדול מהותית. רק מיעוטם של הארגונים יודעים כמה האסימונים עלו להם".

"מסקנת הדו"ח ברורה", אמרה דולב, "היתרון התחרותי הבא לא יגיע מעצם הגישה לכלים טכנולוגיים – כי הם נגישים כיום לכולם. הוא יגיע מהיכולת לקבל החלטות ניהוליות אמיצות, אך כאלה שתהיינה גם שקולות ואחראיות. יש להתקדם גם בתנאי אי-ודאות, תוך בחינה מתמדת של הסיכונים".

"AI אינה תחליף להון האנושי, אלא מכפילת כוח שלו: המפתח להצלחה טמון בהתאמת המבנה הארגוני, הגדרה מחדש של תפקידים והענקת סמכויות ברורות לאנשים שמפעילים את הכלים", סיכמה, "יש לחבר בין AI ליעילות ולתפוקתיות, כדי לדעת לעשות יותר עם הקיים. יש להבין מה כואב ומה מודדים – כדי להשפיע. זה נשמע קל אולם זה מורכב לתרגם לעשייה בת ערך. אם ארגונים לא יחברו AI לצד עסקי, היא תיוותר בגדר גימיק. הנהלות צריכות להוביל טרנספורמציית עומק, עם הגדרה תחילה לאן נרצה להגיע, כיצד נישאר רלוונטיים ולא פחות חשוב מכך – מה הדרך שעלינו לקחת וכיצד ננווט לשם".