"האתגר הלאומי הבא: ריבונות דיגיטלית בתחום הבינה המלאכותית"

"ישראל חייבת לשאוף לריבונות דיגיטלית בתחום ה-AI ולבצע מהלכים אסטרטגיים שיאפשרו לה להגיע אליה. בתוך מספר שנים, התלות במערכות הבינה המלאכותית עלולה להפוך לסיכון עבור מדינות שלא ייערכו לכך", כך אמר שחר ברכה, המשנה לראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים.

לדברי ברכה, ריבונות דיגיטלית בתחום הבינה המלאכותית היא אחד היעדים המרכזיים של פעילות המטה. בראיון הוא מסביר מדוע ישראל חייבת לפעול לצמצום התלות בחברות הטכנולוגיה הבינלאומיות, כיצד ניתן לעשות זאת ומהו היתרון היחסי של ישראל במרוץ העולמי בתחום.

ברכה הוא איש טכנולוגיה ואסטרטגיה, בעל ניסיון רב במגזרים הציבורי והפרטי. בין היתר, הוא כיהן כמנכ"ל בפועל של רשות התקשוב הממשלתי, והיה מעורב במסגרת תפקידו בקידום פרויקט הענן הממשלתי נימבוס. בהמשך הוא עבד בדלויט, ולאחר מכן חזר לשירות הציבורי.
את דרכו בעולם הטכנולוגיה החל ברכה בגיל צעיר במיוחד: הוא מספר שכתב תוכנה כבר בגיל שש, על מחשב ה-PC הראשון שאביו, טכנאי אלקטרוניקה, הביא הביתה. מאז שחרורו מצה"ל הוא נמצא בתחום ההיי-טק – תחילה בחברות תוכנה במגזר הפרטי ובהמשך, כאמור, במגזר הציבורי. את הקריירה הממשלתית החל ברכה במשרד המשפטים, שם הקים את חטיבת התוכנה. לאחר מכן הוא עבר לרשות התקשוב הממשלתי (כיום מערך הדיגיטל הלאומי), תחילה כסמנכ"ל תכנון ואסטרטגיה, ובהמשך כיהן כמנכ"ל בפועל של הרשות.

צילום ועריכת וידיאו: ניר מטרסו

מדוע מדינת ישראל זקוקה בכלל לגוף כמו המטה הלאומי לבינה מלאכותית?
"התפקיד של המטה הוא להאיץ תהליכים, לאפשר הקמת חברות AI, לשחרר חסמים ובעיקר לתאם ולקדם מהלכים. אנחנו סטארט-אפ ניישן, אבל עדיין לא AI ניישן, והתפקיד של המטה הוא לסייע לנו להפוך אותה לכזו.

למשל, בוודאי שמעת שנפתחו השנה מסלולים רבים לתארים אקדמיים בתחום הבינה המלאכותית. סייענו למועצה להשכלה גבוהה לקדם ולממש את המהלך הזה. האם היא הייתה יכולה לעשות זאת לבד? אולי, אבל אני מאמין שסייענו להאיץ את התהליכים. זו רק דוגמה אחת, שממחישה את העיקרון שמנחה את התוכנית האסטרטגית שלנו: להאיץ, לקדם ולחבר בין הגורמים השונים. אנחנו לא רוצים להיות האירוע עצמו, אלא לאפשר לדברים לקרות".

מהן המשימות המרכזיות שעומדות בפני המטה בשנה הקרובה?
"מדינת ישראל חייבת לשאוף להגיע לריבונות דיגיטלית בתחום ה-AI. זו אחת המשימות המרכזיות שלנו במסגרת התוכנית האסטרטגית. מדובר בבעיה עולמית: הבינה המלאכותית תפעיל בעתיד תהליכים בבתי חולים, באקדמיה, במערכות תפעול, ברמזורים ובתחבורה – מערכות קריטיות לחיי היום יום.

הבעיה היא שמערכות ה-AI נשלטות כיום על ידי חברות מסחריות, וישראל, כמו מדינות אחרות, תלויה בהן. ברמה העקרונית, שום דבר לא מונע מחברות אלה להוריד את השאלטר ולהפסיק לספק שירותים או תמיכה לישראל.

עוד אלמנט של הריבונות הדיגיטלית, שהוא אחת המשימות המרכזיות שלנו, הוא היכולת להבטיח המשכיות תפקודית ולצמצם את התלות בגורמי חוץ שאין לנו שליטה עליהם. זה לא מוצר שאפשר פשוט לרכוש מהמדף. יש מודלים להסדרים דומים, כמו פרויקט נימבוס, שאינו הסכם רישוי תוכנה רגיל. אנחנו צריכים להגיע למצב שבו נוכל להמשיך להפעיל מערכות קריטיות בכל מצב חירום או משבר".

אבל כל אחת מהחברות הבינלאומיות יכולה להחליט מחר לעזוב את ישראל. איך מונעים מצב כזה?
"בעולם הטכנולוגי אין כיום יכולת לאף מדינה, כולל ארצות הברית וסין, לייצר ריבונות מלאה ולשלוט בכל שרשרת הערך של הטכנולוגיה, במיוחד בתחום ה-AI. השרשרת מתחילה במינרלים, ממשיכה בייצור השבבים – תעשייה בפני עצמה – ומסתיימת בפיתוח המודלים. במצב כזה, צריך לנסות ולהשפיע על צווארי הבקבוק, וכאן יש לישראל מה להציע.

אנחנו צריכים לייצר כאן סביבה ותנאים שיגרמו לחברות הגדולות להשקיע בישראל סכומי כסף משמעותיים בתחום הבינה המלאכותית, כך שלא יהיה להן כדאי לעזוב. יש לנו את אנבידיה ואת AWS, שהיא אחת הזוכות בפרויקט נימבוס. עכשיו צריך לעשות מאמצים כדי לשכנע ענקיות AI נוספות להגיע לכאן".

ומה לגבי המודלים, שנמצאים בשליטת אותן חברות – ולא בשליטתנו?
"זו שאלה מאוד כבדה ברמה הלאומית. כיום, כשאתה עובד עם ג'מיני או עם כל מודל מסחרי אחר, אתה תלוי בחברות האלה, כמו בכל ספק שירות. בראייה עתידית, המודלים צריכים להיות משאב לאומי בסיסי, כמו דלק, וצריכות להיות לנו רזרבות לשעת חירום גם כאן.

נכון שכרגע זה נראה לא ריאלי, משום שמדובר בהשקעות של מיליארדי דולרים, אבל קיימת גישה שלפיה אפשר לייצר מודלים ייעודיים לצרכים שלך, למשל לצורכי הממשלה. לא חייבים לפתח את כל הספקטרום של היכולות שקיים בגרסאות המסחריות הגדולות".

האם זה אפשרי גם בישראל?
"כן. העתיד, כפי שאני רואה אותו, הוא שארגונים יפתחו מודלים ייעודיים, שיוכלו להיות מותאמים לצרכים שלהם. זו סוגיה שמדינת ישראל צריכה לקבל לגביה החלטה אסטרטגית. עשינו דברים דומים בתחומים אחרים, ויש דוגמאות לכך.

צריך לזכור שישראל מובילה בתחומי היישומים ופיתוח ה-AI. ישראל היא גם מעצמת תכנון שבבים, כפי שאפשר לראות בפעילות של אינטל בקריית גת. אנחנו מנסים להביא לכאן חברות נוספות, שיעסקו בתכנון שבבים. חברות מגלות עניין בתחום הזה, משום שיש בו ערך כלכלי: הוא יכול לקצר זמנים ולייעל תהליכי ייצור.

בסופו של דבר, החברות האלה יגיעו לכאן לא מפני שהן אוהבות ציון, אלא מפני שזה כדאי להן מבחינה עסקית".

אילו משימות נוספות עומדות על הפרק אצלכם?
"החיים עצמם. צריך לזהות בעיות ולבדוק כיצד אפשר לפתור אותן בעזרתAI , למשל בתחומי הבריאות והתחבורה. ברור שכרגע לא נוכל לפתור באמצעות בינה מלאכותית את בעיית הפקקים בישראל, אבל בהחלט אפשר לקחת מועצה מקומית מסוימת, שיש בה צומת בעייתי, להושיב סביב שולחן אחד את כל הגורמים המעורבים ולחפש פתרונות נקודתיים. זו בדיוק העבודה שלנו. אותו הדבר בתחום הבריאות ובתחומים נוספים. התפקיד שלנו הוא להאיץ ולאפשר".

אם היו שואלים אותך מה הממשלה הבאה צריכה לקדם בתחום הטכנולוגי ב-100 הימים הראשונים לכהונתה, מה היית ממליץ לה?
"אני חושב שהיא צריכה לקבל החלטה כבדת משקל בנושא הריבונות הדיגיטלית. בנוסף, עליה לקבל החלטה על מודל ה-GPU שבו תבחר ישראל, שממנו נגזרים גם אתגרי החשמל והתשתיות. מעבר לכך, היא צריכה לקבל החלטות אסטרטגיות לגבי המקום שבו מדינת ישראל רוצה להיות בתחום הבינה המלאכותית, ולהקצות את המשאבים המתאימים כדי לממש את ההחלטות האלה".